שלום שואלת יקרה ואהובה!
כשקיבלתי את שאלתך הכאובה, הרגשתי שלא לחינם היא באה לפתחי בחודש אלול, ימי הרחמים והסליחות. ימים בהם הנשמה מבקשת להתנער מעפר, לגלות את הטוב והאור האינסופי הגלום בה.
אני מרגישה בשאלתך את הרצון העז לעשות תשובה במובן העמוק שלה. לגלות את האמת המסתתרת מתחת לכל הקליפות.
יש מעט מאד מידע בשאלה שלך, אני צריכה קצת ללכת בחושך אז סלחי לי אם לא אדייק (לא ציינת כמה שנים אתם נשואים, האם יש ילדים, האם את מטופלת וכו)
מצד אחד, אני מזהה בין המילים שלך הרבה בגרות ותפיסת נפרדות בריאה בזוגיות. את מבינה שישנם חלקים שאינם קשורים או תלויים בך ויודעת לשחרר אותם.
זה לכעשצמו ראוי להערכה וצל"ש מיוחדים!
זה חלק בריא משמעותי מאד בתוך הקשר שלכם ובתוכך.
מצד שני, מרגיש לי שאולי הנושא פה הוא דווקא סיפור של גבולות. בזוגיות הרבה פעמים הגבולות מטשטשים, בין התחשבות לריצוי, בין אסור למותר, בין אחריות לאשמה ,בין מה ששלי למה שלא שלי.
זה טבעי ונורמלי, קשר זוגי מטבעו הוא מעורבב, הוא נגוע, הוא לא ניטרלי, על כל פשעים תכסה אהבה. אנחנו כמהים להרמוניה, לשלווה ויציבות בקשר הזוגי, גם אם פירוש הדבר שניאלץ לעשות ויתורים מרחיקי לכת, להעלים עין ולזרום עם דברים שלא באים לנו הכי טוב בעין.
העובדה שהגבולות מתבטאים אצלכם כרגע במישור ההלכתי הוא לא הנושא של התשובה שלי.
אני מניחה שלא פנית אלינו לקבל מענה הלכתי, אני אינני פוסקת וודאי אין ביכולתי לתת מענה כזה (אם תרצי מענה הלכתי שהוא גם רגיש וקשוב, אחבר אותך עם הרב שלנו)
משום שטשטוש גבולות הינה סוגיה שבאה לידי ביטוי באופנים שונים בקרב זוגות
טשטוש גבולות יוצר דינמיקה בעייתית של אשמה הדדית, תסכול וכעס. בן הזוג שלא מכבדים את הגבולות שלה נושא בתוכו מרמור על כך ומצד שני לא עושה שום מעשה כדי לעצור את רכבת השדים.
אני מבקשת למקד את תשומת הלב שלך בעובדה שיש כאן גבול משמעותי שנחצה, פעם אחר פעם וזאת למרות שאת מבקשת שלא, למרות שאת מרגישה עם זה רע.
אינני מטפלת אבל דינימיקה כזאת בוודאי לא עוזרת לריפוי פצע הפגיעה הקשה שעברת, אולי אף להיפך. הוא משחזר את תחושת הגבול האישי שנחצה ומחולל.
המקום הזוגי אמור להיות מרחב מוגן, בטוח ומאפשר ריפוי. במרחב כזה, כשאני אומרת לא, זה לא. זה הכבוד הבסיסי לו כל אחד מאיתנו ראוי. את ראויה לכך מעצם היותך צלם אלוקים. את ראויה שיכבדו אותך ואת הגבולות שלך .
בעלך ודאי אינו עושה זאת מכוונה רעה חלילה. אני בטוחה שהוא אוהב ודואג לך מאד. מתשובתך נשמע שהוא עובר תהליך מורכב וממושך בינו לבין קונו, אבל כשתהליך מאתגר כזה פוגש את המקום הזוגי זה הזמן לבחון מחדש את החוזה בינינו.
האם בעלך יודע עד כמה התנהלות זאת מכאיבה ומפריעה לך?
כיצד את מבטאת את התחושות, באיזה אופן?
לפעמים, אנחנו מצפים שבן הזוג יקרא ויבין אותנו כספר פתוח אך לרוב מדובר בפנטזיה שאין לה אחיזה במציאות.
חשוב בתור התחלה, שתבדקי ותדייקי בינך לבין עצמך את הגבול. כי העבודה הראשונית היא המקום הפנימי בתוכנו עוד לפני שאנחנו פונים לאדם השני. משם העבודה נעשית קלה יותר.
מהו הגבול שלך יקרה? האם זהו גבול פנימי שמגיע מתוך חיבור והבנה?
האם מספיק ברור לך שאת ראויה שיכבדו את הגבולות שלך? את גבולות הגוף והנפש,
את הגבולות הערכיים והרוחניים שלך?
נראה שאת מכבדת היטב את הגבולות והתהליך של בעלך. ניצבת מהצד ומאפשרת לו לקבל את החלטותיו כאדם בוגר ובעל בחירה.
ובכן, עלייך להתייחס באותו האופן ממש גם אל עצמך.
אולי את חוששת שהדבר יעיב על הקשר או יצור מתיחות בינך לבין בעלך, אבל למעשה כשאנחנו ברורים עם הגבולות שלנו בן הזוג רוכש לנו כבוד על כך! את נעשית אדם שווה ובעל ערך,
אדם בעל אישיות חזקה ויציבה, את נהיית עזר כנגדו! לבעלך יש שותפה אמיתית לחיים!
נשים רבות טועות בדבר ומשלמות מחירים כבדים על המזבח המדומיין של ההרמוניה.
אבל בסופו של דבר, את נשארת מרוקנת וכעוסה ובן הזוג נשאר מתוסכל וחוסר אונים כי הציפיות ממנו לא ברורות .
אני ממליצה בחום להיעזר באיש מקצוע במידה ותרגישי שאת מתקשה להציב ולייצר גבולות לבד.
אל תישארי עם זה לבד, יש אנשי מקצוע נפלאים שזהו תפקידם ומומחיותם.
אני נושאת תפילה שלקראת השנה החדשה, בה המציאות יכולה להתהפך ולהתחדש ממש מהיסוד, תזכי לחדש את ברית הנישואים שלך כמאמר הפיוט ביום כיפור: "תלבב את רעייתך, תכרות לה ברית חדשה".
בהצלחה רבה,
נועה
דלג לתוכן
תגובה אחת
צר לי על השואלת, אבל בעל שחוצה כזה גבול אדום וברור שאת ואלוקים הציבו, קשה לי להאמין שהוא לא חוצה עוד הרבה גבולות אסורים עבורך.
רק את יכולה לענות איך הוא בתחומים אחרים שלא נוגעים לזמני האיסור,
כמה הוא מכבד אותך,
כמה המילה שלך זה מילה עבורו.
כמה את חשובה לו כי את רוצה ולא משנה אם הוא מבין או לא.
כמה הצרכים והרצונות שלך יכולים להתבטא בבית ולקבל תגובה מכבדת.
אם התשובה לכל השאלות האלו היא לא כן בבירור.
אם את לא מרגישה מכובדת כי את את.
תפני לטיפול אישי דחוף.
מה שסיפרת פה הוא פשוט תמרור אדום, וחשוב לי להזהיר.