The Butterfly Button
הייתי מתפרץ ורומס את אשתי- יש לנו סיכוי?

שאלה מקטגוריה:

אני נשוי שנתיים וחצי . מהתסכול ומהרגשת חוסר עניין מצידי כל חודש בערך אני מתפרץ מקלל קללות קשות וממש פוגע ורומס את אשתי. אפילו כשאני צודק אני בסוף מבקש סליחה כי הגבתי בצורה קיצונית.
משטרה הייתה מעורבת כמה ועמה פעמים בפעם האחרונה אשתי פשוט נסגרה אליי ללא כל יחס ודורשת להתגרש לאחר הוצאת צווי הרחקה ושכירת עורך דין.
אני התחלתי טיפול אינטנסיבי וחזק מודע לבעיותיי ולמגרעות שלי
ממש ממש לא רוצה שהבית הזה ייתפרק האם יש דרך או סיכוי לפתור את זה כשהאישה ננעלת?

תשובה:

שלום רב לך.

ראשית, ברצוני להביע את התרגשותי לנוכח לקיחת האחריות שלך על ההתפרצויות שלך.

בנוסף לכך, אתה מספר שאתה גם מסוגל לבקש סליחה במקרים בהם אתה צודק, אך אתה מצליח להבחין שאתה מגיב בצורה קיצונית שלך כלפי אשתך, ומתנצל על כך.

ועל כל זאת, התחלת טיפול איטנסיבי, שכפי הנראה כבר מוכיח את יעילותו.

אתה שואל: "האם יש דרך או סיכוי לפתור את זה כשהאישה ננעלת?"

למען הסדר הטוב, אני חוזר על שאלתך כפי שאני מבין אותה.

אתה מספר על כך שהקשר הזוגי שלכם רעוע. היו בו לא מעט מוקשים, וכעת אתה מעוניין לחזק את הקשר הזוגי ולמנוע את פירוק המשפחה, אלא שאשתך לא מעוניינת בכך, ומעדיפה לפרק את החבילה, ודורשת להתגרש. ואם אני מבין נכון, אתה שואל האם אפשר לגייס את המוטיבציה של אשתך ולעבוד על הקשר הזוגי?

ובכן, נשמע שהדבר שמקשה על אשתך להיפתח אליך, ולתת תקווה לזוגיות שלכם היא: משבר אמון

משבר אמון הוא תהליך שעלול להתרחש גם אצל זוגות שהיה להם קשר טוב בעבר, כשמתברר שאחד מבני הזוג בגד באמון של האחר. בגידה זאת יכולה להתבצע באופנים שונים, אך המכנה המשותף שלהם, שהנבגד אומר לעצמו "אין סיכוי לשנות את המצב עם האדם שנמצא מולי" "הוא סתם שיקר עליי כל הזמן" "מסתבר שגם כשהוא היה בסדר, זה היה במטרה לחפות על דברים רעים שהוא עשה" (קצת מזכיר את מה שהרבה ישראלים שנתנו בעבר אמון בחמאס, אומרים לעצמם היום, לאחר שברור שגם תקופות השקט היו במטרה לתקוף טוב יותר).

במידה ואכן זאת החוויה של אשתך, תידרש לעבוד קשה.

משום שלאחר שאשתך חוותה פגיעה חוזרות ונשנות (ולא ממש משנה עד כמה הן מוצדקות או לא, אלא עד כמה האחר חווה זאת כפגיעה) היכולת לשקם את האמון קשות מאד, בגלל שהנפגע חווה גם תקופות טובות, ימים רגועים, אוהבים ויפים. כלומר, הנפגע רואה את הקשר שלו עם הפוגע כמתקן בלונה פארק – הגלגל הענק, אשר מי שיושב עליו עולה ויורד כל הזמן.

כשלמעשה, בתחילה, הוא חשב שהעליות מסמנות התקדמות, עד שהגיעה שוב הירידה, כשהגלגל הזה מסתובב יותר מדי פעמים, הנפגע אומר לעצמו "אין סיכוי שמשהו כאן הולך להשתנות".

העבודה הזאת כרוכה בשינוי מהותי של התנהגותך, בעיקר סביב דברים שבדרך כלל "הקפיצו" אותך. כך היא לא תחווה את השינוי לא רק כמס שפתיים, מתוך אינטרס של הפוגע.

עם זאת, בהתבסס על מה שאתה מספר, נראה ששווה לך לנסות להתאמץ ולגייס את המוטיבציה של אשתך ולעבוד על חיזוק הקשר הזוגי, למרות שהיא "ננעלת".

אז בעצם, העבודה שלך היא בניית האמון של אשתך בך מחדש.ומכאן, לעבודה:

המלצתי היא לעבוד על פי השלבים הבאים

1. לקחת את הידע הזה, ולהסביר לאשתך מה למדת, ולומר לה שאתה מבין למה היא "ננעלת".

פעולה זאת, הינה הדבר הבסיסי ביותר כדי לבנות את האמון, מהסיבה הפשוטה, שזאת התחלה של שפה חדשה, התחלה של שיח שהוא לא מוכר למי שנוטה להתפרץ. ובכך, אתה מראה לה שהשינוי שאתה עושה, הוא אכן שינוי של ממש. ואם כן שווה לה לנסות ולהיפתח לקשר חדש כזה.

2. תרגילים לוויסות כעסים. להלן, מס' כלים שיכולים לעזור לוויסות הכעסים, ובכך למנוע התפרצויות זעם.

אך לפני התרגילים, חשוב להבין, שמטרתן למנוע את המתח הפנימי לעלות עד לכדי התפרצות. כלומר, לרוב, התפרצות אינה קוראת פתאום (בשונה ממה שרבים וטובים נוטים לחשוב). בדרך כלל יש סימנים מקדימים להתפרצויות, אלא שצריך להיות רגיש לכך ולשים לב אליהם מבעוד מועד.

ובכן, במסגרת תשובה זאת, אמליץ לך על 2 טכניקות, שיכולות לעזור לך להימנע מהתפרצויות כעס, ולעצור אותם מבעוד מועד

• זיהוי תחושות – כדי לזהות את הסימנים שמנבאים את התפרצות הכעס, יש להתבונן מה אתה חש בגופך כשהשכעס מתחיל לעלות, ומה המחשבות שעולות בראשך בזמן זה. אם תרצה להיות ממש מומחה בזיהוי הכעס מבעוד מועד, כדאי גם להכיר את ההרגשות המקדימות אשר מביאות לכעס (פעמים רבות, זה "תסכול", "חוסר אונים" או "ייאוש").

• פסק זמן – פעולה פשוטה ומוסכמת בין שני בני הזוג, שכאשר אנחנו מתחילים לחוש במתח העולה, אנחנו עושים "פסק זמן" אשר מטרתו לחזור לשוחח כאשר נהיה רגועים יותר. אבל… וזה חשוב מאד, יש לחזור ולשוחח על כך, שאם לא כן, הטכניקה הזאת יכולה להיתפס כהימנעות מטיפול בנושא שמעסיק את האחר.

עוד משהו לסיום. אני רוצה לאחל לך הצלחה רבה בכל מעשה ידיך, ובפרט בזוגיות שלך. אך גם אם אשתך לא תסכים לקבל את מאמציך והנכונות שלך לשינוי אמיתי, אני מקווה עבורך, שתעשה את השינוי בשבילך. כך תוכל להרגיש טוב יותר עם עצמך, ולהיות הגרסה הטובה ביותר שלך.

בברכה

מוטי ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. שואל יקר,
    התחלת טיפול ואתה מסוגל להבין שטעית,
    אבל נראה לי שעדיין לא הבנת מה עבר על אשתך, כשאת קיללת ורמסת ולפעמים היית (בעיניך) צודק.
    משטרה היתה מעורבת כמה וכמה פעמים, וצו הרחקה גם – אני מבינה מדבריך שגילית אלימות לא פשוטה.
    ולא, לא אשתך 'לכלכה עליך' אלא מתוך דבריך שלך.
    האם אתה מבין מה עבר על אשתך בשנתיים האלה? האם אתה מבין שהרסת את החיים שלה, פגעת בדימוי העצמי שלה, גרמת לה לשרשרת טראומות שיכולה לערער את מצבה הנפשי?
    לפני שאתה שואל איך לשכנע אותה לחזור, תבין קודם מה רמת הנזק שגרמת לה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן