שלום וברכה שואלת יקרה

ראשית צר לי לשמוע על הקושי אותו אתם עוברים עם בנכם הרגיש. זה בוודאי מקשה על ההבנה אותו מעלה חשש על עתידו ומייצר מתח סביבו.

יחד עם זאת נשמע שיש לו מתנה ושמה רגישות שכאשר ילמד לווסת אותה תהיה לו לעזר רב בחיים חיוביים עם סביבתו ובחווית חיים מלאה יותר.

שנית, אני מבין את שאלתך בכמה אופנים, 1. מה עלינו כהורים (או לכל הפחות את כאם) לעשות. 2. איזה טיפול מתאים לבן שלי? 3. ציפייה מסויימת לתוצאות נצפות בטווח סביר בעיניך.

1. ראשית כל אני שב על ההשתתפות בקושי שלכם זה לא פשוט ומורכב לראות את בינכם סובל. שנית שאלתי את עצמי כמה שאלות, ואני משתף אותך מכיוון שהן יכולות להיות קו מחשבה שיועיל לך בהמשך.

מה אתם יודעים על המניעים שלו, או מה מביך אותו? בהסבר שלו ולא כצפייה מן הצד על ההתנהגות.

ייתכן שהוא לא יכול לפתוח את זה מולכם וזו נקודה משמעותית של עבודה שיכולה להועיל לכם כמשפחה ולו. וזה פיתוח של איזור של שפה רגשית בבית לשתף רגשות עם הילדים וביניכם וכך שגם הם יכולו לחוש בנוח לשתף את מה שעובר עליהם.

זה כמובן נושא רחב ולכן אני מציע לך ולבעלך בחום לפנות להדרכת הורים. גם מול ילד בגיל 17 יש תועלת עצומה בהדרכת הורים, לא כזו שתלמד אתכם שיטות חינוך אלא שתתן לכם כלים לייצר את השינויים אצלכם ומולו שיטיבו עמכם בין אם בנושא של פתיחות רגשית בבית או נושאים חשובים לא פחות שרלוונטיים לקשיים שעולים.

הדרכה כזו תעזור לכם אך במידה רבה מאד היא גם הפתרון בשבילו. הוא אמנם בן 17 אבל עדיין הוא בבית וההשפעה שלכם עליו גדולה מאד ויכולה להיות יותר משמעותית ונכונה מהשפעה של אדם חיצוני. דבר זה הוא גם פתרון מסויים לדבר האחרון אותו הבעת והוא קצב ההתקדמות של השינוי מכיוון שעכשיו אנחנו באים מן הכיוון שלכם- ההורים.

2. איזה טיפול מתאים? זו שאלה גדולה מאד אבל נראה שוב מתוך דבריך שהקושי שלו הוא בוויסות רגשי אך אני מאמין לו שאלו קשיים אמיתיים שנובעים ממצוקה רגשית עמוקה כזו שאולי מסמנת על אי יכולת לתת מקום ראוי לרגשות שלו. ומשכך צריך לחשוב מה הטיפול שייתן לו את האפשרות לווסת את עצמו מבחינה רגשית.

הצגת שני אסכולות טיפוליות האחת בשם כולל CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי) שמתייחסת לגישה האומרת שנעשה אי אלו פעולות בעולם הנגלה לעין ולמודע – הווי אומר מחשבות והתנהגות – ופעולות אלו ישנו את המציאות הרשית הפנימית העמוקה ואף הלא מודעת של האדם. לגישה זו היום יש הרבה גישות נלוות וביניהם גישה שנקראת DBT שעסוקה בתיקוף וויסות רגשות דרך פעולות של התנהגות וקווי מחשבה.

הגישה השניה נקראת גישה דינמית (גילוי נאות- אני מטפל בשיטה זו ומאמין בה) שגורסת שיש כוחות שפועלים בתוך האדם ונשענים על הלא מודע שלו כוחות חזקים ששורשיהם בעבר והן מתנהגים ונחשבים כלפי חוץ כתוצאה של העולם הרגשי ולא ההפך.

העולם הרגשי הלא מודע הוא זה שקובע, וממילא הטיפול יעסוק ברבדים הללו ומתוך כך ישתנה העולם החיצוני של ההתנהגות והרגשות. זהו כמובן קיצור של ממש של הדברים.

בנוגע לבנך אני חוזר להמלצתי בכל מקרה לעשות הדרכת הורים אפשר בשילוב עם העבודה עם בנכם, זאת אומרת שאותו מטפל פוגש את שניכם, אך בגילו של הבן שלכם זה עלול להשפיע בצורה שלא תיטיב עם הטיפול האישי (סוג טיפול זה נהוג לרוב עם ילדים וכמו שאתם עשיתם) ואפשרי בנפרד לחלוטין מתהליכים שהוא יעבור בטיפול שלו.

בנוגע לטיפול האישי ישנם כמה נקודות חשובות שיכולות לתת לכם איזה שהוא הבנה,

1. איני יודע מה התרחש בטיפול אותו אתם מתארים ייתכן שהמטפל טיפל בסגנון טיפול (סגנון אישי מעבר לשיטה) מסויים שלא הועיל או שלא עבר מספיק זמן בשביל שהטיפול ישפיע. זאת אומרת שלרוב ההצלחה של הטיפול פחות קשורה לשיטה ויותר למטפל עצמו אם השידוך הזה טוב או לא טוב. דבר זה מגובה במחקר וזוקק סייעתא דשמיא.

2. דבר נוסף הוא אורך הטיפול לרוב טיפול דינמי שמצליח להתניע אורך לפחות שנה בממוצע זה אכן סכום גדול אבל לרוב השפעתו משמעותית ונמשכת לאורך זמן איני יודע את הזמן שארך הטיפול ההוא אך זהו גורם משמעותי לנפש לוקח זמן להסתגל לחשכת המעמקים ולהתחיל לפעול.

3. מעבר לשתי נקודות אלו, ביחס לסגנון הטיפול מטפל טוב ישתמש בכלים קוגנטיביים התנהגותיים באם יצטרך, במטפל טוב כוונתי שתהיה לו יכולת רחבה שנסמכת על ידע משמעותי ועל ניסיון. וכאן אזהרה שקשורה למה שכבר דובר מטפל טוב הוא לפני הכל מישהו בעל תעודות רציניות לא כאן המקום להאריך בזה אבל גישה מקצועית מול נפש רגישה היא הדבר הבסיסי והחשוב ביותר. ואני מפציר בכם לא לשקול מחיר זול או שם של שיטה כערובה לטובת ילדכם אלא מקצועיות ונסיון, רבים חללים הפילה מחלת המטפלים שלמדו קורס והינם מתעסקים ברגשות, ואת חלק מן הפגועים אף פגשתי באופן אישי.

4. ולסיום בהכללה גסה מאד, בטיפול דינמי משתמשים למצוקות שניכר שהן בליבת החיים ולא התנהגות או מחשבה ספציפית או יחסית. וההפך בהתנהגות ספיציפית או יחסית לרוב ישתמשו בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמובן שיש מטפלים שמשתמשים להכל בדינמי או בהתייחסותי אבל החוזקות של כל שיטה נמצאות היכן שכתבתי.

לגבי טיפול בזום הוא יכול להיות אפקטיבי אך הרבה פחות מטיפול פנים אל פנים.

אז למרות שלא הכרעתי בשבילך מה טוב בשביל הבן שלך אני מקווה שהועלתי בכלים בשבילך לבחור בצורה מושכלת מה שנראה לך נכון לפי הבנתך את הקושי שלו. ואת מה שהוא ואתם צריכים

מאחל לכם שלווה ונחת ממנו ומעצמכם.

צביקה