שלום לך אמא יקרה,

אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי ואני רוצה לומר לך כל הכבוד! כל הכבוד שאת עירנית, שמה לב לדברים ומנסה לברר איך הכי נכון להגיב.

אתחיל באמירה כללית על התנהגויות של ילדים בעיקר בנושאי מיניות וגוף.

ילדים הם סקרנים מטבעם ואוהבים לגעת, להבין ולשאול ולכן כל פעולה שילד עושה בפעם ראשונה-שניה נחשבת פעולה נורמטיבית, הגיונית ולפעמים, בהתאם לגיל, אפילו בריאה כי כך ילד לומד על העולם.

ולכן, כפי שכתבת היטב לא נכון להגיב בכעס או בהשתקה אלא במקום של חינוך.

אמירות ברורות כמו "אצלנו משחקים רק מעל הבגדים" "לא נוגעים באיברים פרטיים" וכן הלאה זו הדרך הנכונה.

אחרי כמה הערות ותזכורות שברור לנו שהילד הבין אותם אז נתייחס לזה אחרת.

בדיוק כמו שתחנכי לאכילה מנומסת או כל נושא אחר.

למשל, ילד שיאכל ספגטי עם הידיים. בגיל שנתיים נהנה מזה ואפילו נצלם אותו. בגיל ארבע לא נכעס עליו אלא נסביר "חמוד שלי אצלנו לא אוכלים עם הידיים, הנה אעזור לך להחזיק את המזלג"

אבל אם הוא ימשיך לעשות זאת ואולי נראה התנהגות של "דווקא" נבין שהילד מחפש את תשומת ליבנו ונפעל בהתאם. בגיל חמש עשרה כנראה לא נראה זאת בעין יפה אם הוא יאכל בידיים וילכלך את כל הסביבה.

כך גם בנושאי מיניות.

מגיל 3 בערך נתחיל ללמד ילדים לפרטיות של הגוף.

ונחזור בכמה הזדמנויות על המשפטים שכתבתי למעלה ועוד.

ממש כפי שעשית- לא נוגעים לאמא במקום מוסתר כי זה מקום פרטי.

לא מרימים חולצה כי זה מקום פרטי.

לא רק בהקשר של הערה על מעשה אלא בטוב. למשל, במקלחת- עכשיו אתה תרחץ לעצמך את המקומות הפרטיים.

וכן הלאה. לא משחיקם עם דלת סגורה. לא משחקים מתחת לבגדים.

כשברור לנו שילד הפנים את מה שאמרנו ובכ"ז ממשיך זה זמן של נורה אדומה.

למה הילד עושה את זה?

כתבת שהוא לא עבר פגיעה מינית.

אפשרות אחת היא שאת צודקת לגמרי.

אם כך, מה שקורה זה שהילד הבין שזה מפריע לכם ומנסה למשוך את תשומת לבכם בהתנהגות שמושכת הערות ואתם צריכים לשאול את עצמכם למה הוא מחפש תשומת לב. (כמו ילד שיקשקש בכוונה על הקיר) כלומר אין כאן כוונה מינית אלא התנהגות של "דווקא" מתוך צורך מסויים.

כאן צריך לברר מה עובד עליו. האם היה שינוי בחיים לאחרונה? לידה? מעבר דירה? וכד'

אפשרות אחרת שהילד כן חווה משהו ולא סיפר לכם.

הוא לא תמיד ידע לבוא ולהגיד היום חוויתי פגיעה.

יתכן וילד אחר בגן נוגע בו באופן שהוא נוגע בכם.

יתכן וילד גדול ממנו עושה זאת בהזדמנויות שונות (פארק/בית כנסת ועוד הזדמנויות)

אולי הזדמן לו לראות סרטים לא צנועים אצל חבר/ משפחה?

לא בהכרח שהילד חווה זאת כפגיעה או כמשהו טראומטי. קרה משהו שחלף אבל נחקק בו והוא מחקה את ההתנהגות שפגש.

חשוב לדעת שכשילד עבר פגיעה בד"כ נראה עוד תופעות של שינויי התנהגות אצלו אי שקט, בכי, חוסר רצון ללכת למקום מסוים, הרטבת לילה והרשימה ארוכה. את יכולה לראות שכל תופעה בפני עצמה יכולות להיות לה הרבה מאד סיבות שלא קשורות לפגיעה.

לא כל אי שקט של ילד יתפרש כך ולא כל הרטבת לילה אבל כשאנחנו רואים חיבור של כמה דברים יחד אז נדלקת לנו הנורה האדומה שאומרת- כדאי לברר.

מה המשמעות של לברר?

לא כדאי לשאול את הילד באופן ישיר. לרוב הוא גם לא ידע לענות.

בשלב ראשון להתעניין אצל הגננת אם היא רואה התנהגויות חריגות אצל הילד. האם משהו השתנה בזמן האחרון.

בהרבה גנים יש פסיכולוגית שצמודה לגן ואפשר לבקש להתייעץ איתה.

ואם לא, אז ניתן לפנות בעצמכם לפסיכולוג או פסיכולוגית (אפשר גם דרך הקופה) ולהתייעץ.

פסיכולוג ילדים ידע בעבודה עדינה להבין אם קרה משהו.

לא כל נורה אדומה אומרת שקרה משהו! בהרבה מקרים זה התנהגות חולפת שנובעת מסקרנות יתר וצורך בתשומת לב.

אגב, גם אם הסיבה היא צורך בתשומת לב שווה להבין מה בדיוק הילד צריך. כשהצורך יקבל מענה הוא יפסיק לעשות דברים של דווקא.

מתי הנורה האדומה הופכת לנורת אזהרה של ילד שכנראה כן חווה פגיעה?

כשילד כופה התנהגויות מיניות על אחרים למרות שיודע שההורים לא מרשים. כשילד ממשיך באותה התנהגות בסתר או כשילד עושה זאת באופן כפייתי שוב ושוב למרות הערות ועונשים.

גם כאן בהרבה מקרים זה יצטרף לעוד התנהגויות חריגות של הילד אבל לא בהכרח.

במקרה כזה הייתי יותר מזדרזת בפניה לפסיכולוג ומנסה להבין בעזרתו מה עובר על הילד.

שוב, בגיל 4.5 אין טעם לשאול את הילד ישירות. גם יש מצב שהוא יענה את מה שאת רוצה לשמוע (לא קרה כלום).

ואם אחזור לתיאור שלך.

הילד המתוק שלך סקרן מאד ורוצה לגעת ולהבין כל מיני דברים.

הוא ממשיך למרות שהזהרתם.

והוא גם קיבל תגובה כועסת מאבא.

המגע בבת הדודה והמגע בסבתא למרות ההסבר שלך נשמעים לי כבר קצת מעבר לסקרנות רגילה.

מה גורם לו לעשות זאת?

ומאז שכתבת את שאלתך . מה קרה מאז? האם הוא הפסיק כי אבא כעס או המשיך?

האם הוא עושה דווקא? האם בסתר?

אם זה עוד ממשיך אני חושבת ששווה להתייעץ עם פסיכולוג של הגן או של הקופה.

מקווה שהצלחתי לעשות סדר. שוב מתנצלת על העיכוב וכמובן שאת מוזמנת לחזור ולשאול אם משהו נותר לא ברור.

בהצלחה רבה

רחל

[email protected]