The Butterfly Button
העצמאות שלי תפריע לי בחיים?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
סליחה מראש על השאלה הארוכה.

אני אדם עצמאי. מאוד עצמאי.

קשה לי מאוד להסתגל למסגרת כלשהי. אמנם, בזמן האחרון עבדתי על כך הרבה, אולם עדיין התכונה ביסודה נשארה. האמת? אין לי בעיה עם זה. אני חושב שזה מאוד טוב. וגם התייעצתי רבות עם רבותיי, ואני עושה הכל על פיהם בענין. אדם עצמאי מפתח את עצמו לפי המצב האישי שלו ולא לפי החברה (עד כמה שניתן), והוא יכול לצאת ממש תותח בעז"ה. כמובן שיש לזה גם חסרונות גדולים, והחכמה היא לדעת לנתב את זה בצורה הנכונה, ואין כאן המקום להאריך בזה. (כמו"כ ברור לי שבמשך החיים מוכרחים להכנס למסגרת כלשהי, וחיי הנישואין בכלל, מבחינה מסוימת הם חיי מסגרת כובלים מאוד. אבל בזה אין לי בעיה כלל, היות ועיקר הבעיה שלי היא לחיות במסגרת שנוגעת ללימוד שלי. ולא אאריך בזה כאן.)

הבעיה שלי כעת היא כזאת: אני בחור ישיבה שב"ה נהנה מאוד ללמוד (וכן יוסיף לי ה' רבות), והיות ובעז"ה אני מתכנן להתחיל עוד מעט שידוכים, הרי שאני מוכרח להיות במסגרת כלשהי כדי שזה לא יראה מוזר, וד"ל. לעת עתה אני אמנם רשמית נמצא במסגרת פתוחה מאוד, אבל מעשית אני יושב לבדי בבית מדרש ולומד מבוקר ועד ליל. מה אומר? זה תענוג שאין כדוגמתו! רמת שקיעות אדירה בתורה ב"ה! כמובן יש לי גם כמה חברותות קצרות במשך היום, היות ואני חושב שבשבילי זה טוב שיהיה לי קצת חברותות, אבל עכ"פ לא יותר מדי. וב"ה אני ממש נהנה. אלא שהבעיה היא שכשאני מתחיל את מסכת השידוכים, אני צריך קצת להוריד פרופיל ולהכנס יותר למסגרת כלשהי, המקובלת בציבור. [כמובן שאיני מתכוון להיכנס למסגרת רגילה לכל דבר, (חברותות שלש סדרים ביום וכו'), היות ואני גם לא מעוניין שמי שיבחר בי לחתן יחשוב שאני כמו כולם. אני רוצה שהוא יבין איזה סגנון אני, שאל"כ אזי השידוך לא יתאים. וד"ל.]

ברם, כפי שאני מכיר את עצמי, אני יודע שאם אכניס את עצמי למסגרת כלשהי, גם אם מדובר בחברותא אחת קבועה לסדר א' בלבד, זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. (מה שכעת החברותות מחזיקות מעמד, זה משום שמדובר בחברותא קצרה יחסית. ולא יעזור לשידוכים חברותא קצרה, היות והאדם הנורמלי מחפש חתן שיש לו חברותא לפחות לפחות לסדר א' – ולסדר שלם!, לא מספיק חצי סדר. והם יכולים לברר אם יש לי חברותא סדר שלם או לא, א"א לעבוד על אנשים).

השאלה היא פשוטה: מה עושים?
התשובה לא נראית לי כ"כ פשוטה. אבל אולי לפחות יהיה לכם כיוון בעז"ה. [ואולי באמת תהיה לכם תשובה של ממש בעז"ה].

אינני חושב שזה נכון לומר שבאמת אם זה המצב שלי, אז אני צריך לקחת אחת שלא אכפת לה או לאבא שלה שאני אהיה כ"כ עצמאי, היות וגם אם בעיקרון התשובה הזו נכונה, אבל למעשה כל אדם שפוי יחשוש. אפילו אני הייתי חושש לגשת לכזה שידוך בשביל הבת שלי, כי מי יודע מה הסיפור האמיתי מאחורי זה. כמובן שהיא צריכה להיות אחת שבאמת אין לה בעיה עם דבר כזה, אבל אם מלכתחילה לא אכפת לה, אז זה אכפת לי למה לא אכפת לה… (אני מקוה שאני מובן…), היות ולי עצמי היה אכפת מכזה דבר. הייתי מפחד לגשת לשידוך כזה.

אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בזה.

נ.ב. אוסיף, שכמובן שאם הייתי יודע שכל מהלך השידוכים לא יקח יותר מחודש או חודשיים, אזי היה קל לי בהרבה להתגבר על זה, אבל היות והעתיד לוט בערפל, ורק הקב"ה יודע מה יהיה, על כן זה הרבה יותר קשה לדבוק במשימה, מה גם שאם ח"ו התהליך יימשך יותר מדי זמן, ימאס לי באיזשהו שלב לדבוק במשימה.

תשובה:

 

שלום וברכה

ראשית קבל את התנצלותי הכנה על העיכוב הרב במתן מענה לשאלתך. דבריך נכנסו לליבי ואני הולך איתם במחשבותיי. לצערי לא היה סיפק בידי להעלות את הדברים על הכתב כראוי.

אני קורא את מכתבך שוב ושוב ובכל פעם אני פוגש מחדש את הכנות המדהימה והפתיחות הגדולה שלך.

ברור מתוך דבריך שאתה מביט באומץ על מצבך, ומבין את הקושי עמו אתה מתמודד.

מבין השורות ניכר שהקושי שאתה מתאר אינו חדש לך כלל ועיקר. אדרבה, נשמע מדבריך שאתה מכיר היטב את הקושי הזה וכי התמודדת אתו לא פעם.

אם יורשה לי אגיד אפילו שישנה תחושה שאולי קצת השלמת עם זה אפילו. כלומר, אתה מבין את הקושי שייתכן והנטייה שלך הזו מצמיחה, ומחפש את הדרך להתמודד עמה, אבל לא מאמין שניתן לשנות אותה ולהקל מעליך את העול שהאתגר נושא עמו.

אתה מצהיר בתחילת דבריך באופן חד משמעי "אני אדם עצמאי, מאד עצמאי". ואני שומע אותך אומר "אני עצמאי, ככה אני ואי אפשר לשנות את זה".

במובן מסוים ייתכן שאתה אפילו מוצא בזה מעלה מסוימת. למרות הקושי שהעצמאות הזאת עלולה להעמיד לך בחייך בעתיד, ואולי גם כבר העמידה לך בעבר, נדמה שאינך מוכן לוותר עליה.

כאן אולי כדאי לך להתבונן פנימה ולשאול – מה יש בה בעצמאות שעושה לי טוב? מדוע אני חש שהיא חלק ממני ואני מתקשה לוותר עליה? ויתירה מזו – מדוע היא כל כך חשובה לי עד שאני מוכן אפילו לסבול בשבילה במצבים מסוימים?

אינני אומר כמובן שזה המצב שלך בוודאות. אינני מכיר אותך באופן אישי ואני רק מציע את זה בתור אפשרות. אך ייתכן ושאלות כאלה ימצאו אצלך פנימה איזה הד או ייתנו לך כיוון שלא חשבת עליו.

אינני יודע כמובן גם את התשובות לשאלות הללו. את זאת רק אתה יכול לדעת.

אציע לך כיוון שייתכן ויסייע בידך עם הבירור הפנימי.

בני אדם מספרים לעצמם על עצמם סיפור מסוים. הסיפור כולל את מה שהם תופסים שהוא נכון לגביהם, אם מתוך ניסיונם האישי, ואם מתוך מסרים שהם קיבלו מן הסביבה.

אתן לך משל: אדם מסוים יכול לספר לעצמו סיפור על כך שהוא ליצן הכיתה או לא מוצלח בלימודים. המסר הזה הולך אתו במשך שנים ומסתדר לו עם מהלך חייו.

מהיכן הגיע הסיפור? ייתכן שבילדותו היה לו קושי לימודי אובייקטיבי (למשל קושי בקריאה או בריכוז, או קושי בראיה או שמיעה) ואז כדי לחפות על הכישלון, הוא מצא דרך להשתלב בחברה ופיתח חוש הומור חזק.

המצב הסביבתי מעביר לו מסר "אתה חלש בלימודים, אין לך סיכוי, אבל אתה ליצן הכיתה ובזה אתה טוב"

בינתיים הוא מפנים את הסיפור וגם מספר אותו לעצמו. בליבו פנימה הוא מאמין שהדימוי הזה הוא המהות האמיתית שלו וככל שהזמן עובר הוא גם מוצא לזה חיזוקים וראיות.

איפה מתחילה הבעיה?

כשהוא צריך לעמוד מול עצמו ולהתבגר, ולהגיע להכרה עצמית שלמה ואמיתית. וכשהחיים נותנים לו ניסיונות שבהם הוא צריך להביא את עצמו באופן יותר מלא. כמו חיי נישואין למשל.

אדם כזה חייב לברר עם עצמו מה הם באמת כוחותיו ומגבלותיו. ואיך הוא יכול להתחבר לעצמו באופן חזק יותר ולהתקדם.

הוא צריך להחליף סיפור.

 

במקרה שאני מתאר, התועלת הכי גדולה יכולה לצאת לו אם אדם נוסף, השומע אותו מבחוץ, יכול להתבונן ולחפש יחד אתו את הסיפור הטוב יותר.

למשל: אם הוא ילמד סוף סוף שהקושי שלו בלימודים נבע ממקום מסוים שהוא לא היה אשם בו, ושעזרה הייתה יכולה לקדם אותו ולעזור לו להצליח, הוא יבין פתאום שהתפיסה שלו על עצמו ככישלון בלימודים אינה נכונה. ושהוא לא רק ליצן אלא אדם עם יכולות מגוונות וכישורים רבים. (שגם חוש הומור יכול להיות אחד מהם).

 

הסיפור המחודש שהוא יבין על עצמו יאיר לו פתאום את עצמו באור אחר ויתן לו את הכלים למצות את כוחותיו ולהתמודד טוב יותר עם אתגרי חייו.

 

למה אני מאריך במשל הזה?

למרות שאיני מכיר אותך, יש לי תחושה שהסיפור שאתה מספר לעצמך על עצמך, אינו מועיל לך להתקדם בשלב הזה בחייך. התפיסה הזאת שאומרת "אני עצמאי וככה זה" יכולה להגביל אותך ולהקשות עליך להתקדם הלאה למקום אליו אתה רוצה להגיע.

 

אינני יודע את ההיסטוריה האישית שלך, חוץ ממה ששיתפת, אבל אתה כן יודע. אולי מבט פנימה יכול לספר לך משהו על הנושא של העצמאות שהופך אותו לכל כך מרכזי בחייך. מה הוא הרווח שייתכן ואתה מרוויח מהעצמאות הזאת? איזו מטרה היא משרתת? ממה ייתכן שהיא פוטרת אותך? ממה היא מגינה עליך? איך היא מסייעת לך להסתדר טוב יותר בחיים? האם ייתכן שהיא מילאה תפקיד בחיים שלך שהיה טוב לך פעם, אבל כיום היא כבר הופכת למעמסה?

כל השאלות האלה הם שאלות חשובות מאד, ואין לי ספק שמענה עליהן יתן לך כלים טובים יותר להבין את עצמך ולהכיר את עצמך.

ייתכן שתגלה שיש דרך טובה יותר להתמודד עם החיים . אתה מתבגר, וסל הכלים שלך מתרחב. אתה חכם ומעמיק, כנה ואמיתי, וביכולתך לפתח סט כלים נהדר על מנת לחיות טוב יותר ומלא יותר.

אינני יודע אם תמצא את כל התשובות לבד. ייתכן שיעזור לך לקבל עזרה מבחוץ. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אדם נוסף יכול לראות לפעמים זוויות שאנו לא רואים בעצמינו.

אני מעודד אותך להתבונן בדברים ולמצוא את הדרך לבנות מחדש את הסיפור האישי שלך בעיני עצמך באופן שיחבר אותך בצורה הכי טובה לעצמך.

 

הדרך אינה קצרה, אך היא מלאה אור וגילויים חדשים! ובמהלכה אתה מגלה את עצמך עוד ועוד! הלא זוהי ההתבגרות בעצמה!

בהצלחה רבה במסע המרתק הזה! אני בטוח שתגלה דברים נפלאים, ותספר סיפור חדש ונהדר. הסיפור שלך!

יוסי

[email protected]

 

נ.ב. אל תהסס לפנות שוב, אשמח להקשיב ולסייע ככל שאוכל.

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
חייבת לסדר את האמונה שלי לפני שאתחתן
אני  בת 25 עוד מעט. תמיד היו לי שאלות באמונה והייתי הולכת גם לשיעורים במדרשות, חיפשתי הרבה זמן מקום שיתן לי מענה מדוייק לשאלות שלי אבל לא ממש מצאתי. תמיד הרגשתי בידיעה שחייב להיות שיש ה', הרגשתי את זה שהוא שומע ומכוון אותי. אבל פתאום זה כאילו נכבה. אני לא...
אני הרבה יותר חכמה מבעלי
אני כל הזמן מרגישה בזוגיות ספקות. אולי מפערים אינטלקטואליים. בעלי לא כל כך אוהב לקרוא ספרים כמוני ומשחק בטלפון המון, קטן ממני בשנתיים לא מוצא עבודה המון זמן מנסה להתקבל ולא מצליח כבר כמה פעמים. אימא שלו אומרת שהוא עצלן כל הזמן מאחורי גבו ומפחידה אותי שכך יראו החיים שלי...
אני עצלנית!
תודה רבה על האתר המדהים הזה! יש לי המון בעיות בחיים אבל השורש העיקרי לכל הבעיות שלי זה העצלנות שלי. אני לא מצליחה לישון מוקדם, לא מצליחה לקום בבוקר, ואז בעבודה אני כל הזמן עייפה, אני לא מרוכזת ואין לי כח לכלום, אני לא אוכלת טוב, אני כל הזמן מחפשת...
חיי תורה או בריחה מהחיים?
לא יודעת איך להתחיל אז אני פשוט אתחיל 🙂 גבר בעיני צריך להיות גבר , זה מאוד מוזר לי מה שאני אומרת ואני אסביר , אני מאוד מעריכה את התורה , אני רואה גבר עם ספר לימוד אני נמסה , באמת אבל משום מה כשאני קוראת על אנשים שזה העיסוק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן