שלום רב,
סליחה מראש על השאלה הארוכה.
אני אדם עצמאי. מאוד עצמאי.
קשה לי מאוד להסתגל למסגרת כלשהי. אמנם, בזמן האחרון עבדתי על כך הרבה, אולם עדיין התכונה ביסודה נשארה. האמת? אין לי בעיה עם זה. אני חושב שזה מאוד טוב. וגם התייעצתי רבות עם רבותיי, ואני עושה הכל על פיהם בענין. אדם עצמאי מפתח את עצמו לפי המצב האישי שלו ולא לפי החברה (עד כמה שניתן), והוא יכול לצאת ממש תותח בעז"ה. כמובן שיש לזה גם חסרונות גדולים, והחכמה היא לדעת לנתב את זה בצורה הנכונה, ואין כאן המקום להאריך בזה. (כמו"כ ברור לי שבמשך החיים מוכרחים להכנס למסגרת כלשהי, וחיי הנישואין בכלל, מבחינה מסוימת הם חיי מסגרת כובלים מאוד. אבל בזה אין לי בעיה כלל, היות ועיקר הבעיה שלי היא לחיות במסגרת שנוגעת ללימוד שלי. ולא אאריך בזה כאן.)
הבעיה שלי כעת היא כזאת: אני בחור ישיבה שב"ה נהנה מאוד ללמוד (וכן יוסיף לי ה' רבות), והיות ובעז"ה אני מתכנן להתחיל עוד מעט שידוכים, הרי שאני מוכרח להיות במסגרת כלשהי כדי שזה לא יראה מוזר, וד"ל. לעת עתה אני אמנם רשמית נמצא במסגרת פתוחה מאוד, אבל מעשית אני יושב לבדי בבית מדרש ולומד מבוקר ועד ליל. מה אומר? זה תענוג שאין כדוגמתו! רמת שקיעות אדירה בתורה ב"ה! כמובן יש לי גם כמה חברותות קצרות במשך היום, היות ואני חושב שבשבילי זה טוב שיהיה לי קצת חברותות, אבל עכ"פ לא יותר מדי. וב"ה אני ממש נהנה. אלא שהבעיה היא שכשאני מתחיל את מסכת השידוכים, אני צריך קצת להוריד פרופיל ולהכנס יותר למסגרת כלשהי, המקובלת בציבור. [כמובן שאיני מתכוון להיכנס למסגרת רגילה לכל דבר, (חברותות שלש סדרים ביום וכו'), היות ואני גם לא מעוניין שמי שיבחר בי לחתן יחשוב שאני כמו כולם. אני רוצה שהוא יבין איזה סגנון אני, שאל"כ אזי השידוך לא יתאים. וד"ל.]
ברם, כפי שאני מכיר את עצמי, אני יודע שאם אכניס את עצמי למסגרת כלשהי, גם אם מדובר בחברותא אחת קבועה לסדר א' בלבד, זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. (מה שכעת החברותות מחזיקות מעמד, זה משום שמדובר בחברותא קצרה יחסית. ולא יעזור לשידוכים חברותא קצרה, היות והאדם הנורמלי מחפש חתן שיש לו חברותא לפחות לפחות לסדר א' – ולסדר שלם!, לא מספיק חצי סדר. והם יכולים לברר אם יש לי חברותא סדר שלם או לא, א"א לעבוד על אנשים).
השאלה היא פשוטה: מה עושים?
התשובה לא נראית לי כ"כ פשוטה. אבל אולי לפחות יהיה לכם כיוון בעז"ה. [ואולי באמת תהיה לכם תשובה של ממש בעז"ה].
אינני חושב שזה נכון לומר שבאמת אם זה המצב שלי, אז אני צריך לקחת אחת שלא אכפת לה או לאבא שלה שאני אהיה כ"כ עצמאי, היות וגם אם בעיקרון התשובה הזו נכונה, אבל למעשה כל אדם שפוי יחשוש. אפילו אני הייתי חושש לגשת לכזה שידוך בשביל הבת שלי, כי מי יודע מה הסיפור האמיתי מאחורי זה. כמובן שהיא צריכה להיות אחת שבאמת אין לה בעיה עם דבר כזה, אבל אם מלכתחילה לא אכפת לה, אז זה אכפת לי למה לא אכפת לה… (אני מקוה שאני מובן…), היות ולי עצמי היה אכפת מכזה דבר. הייתי מפחד לגשת לשידוך כזה.
אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בזה.
נ.ב. אוסיף, שכמובן שאם הייתי יודע שכל מהלך השידוכים לא יקח יותר מחודש או חודשיים, אזי היה קל לי בהרבה להתגבר על זה, אבל היות והעתיד לוט בערפל, ורק הקב"ה יודע מה יהיה, על כן זה הרבה יותר קשה לדבוק במשימה, מה גם שאם ח"ו התהליך יימשך יותר מדי זמן, ימאס לי באיזשהו שלב לדבוק במשימה.
דלג לתוכן


