The Butterfly Button
הזוגיות שלנו נוראית!

שאלה מקטגוריה:

שלום
אני נשואה שנתיים לבעלי. עם ילדה בת שנה.
הזוגיות שלנו נוראית, אנחנו רבים כל יום לא מסכימים אחד עם השני, כל דבר שאנחנו עושים נהרס, כל טיול מתוכנן נהרס, אנחנו מדברים לא יפה אחד כלפי השני, צועקים, מרגישה שבעלי כבר לא אוהב אותי, הוא אומר לי שאני טיפשה ושאני לא יודעת לדבר והדבר היחידי שאני יודעת לעשות זה לנקות ולבשל
עברנו עיר לפני חודש והמצב שלנו נהיה יותר גרוע. בעלי כל הזמן מדבר על גירושים ומאשים אותי לרוב במה שקורה
הזוגיות הזאת גם דירדרה אותי בדת ובאמונה אין לי כח להתפלל לא מעניינות אותי המצוות, מרגישה חרטה שהתחתנתי בכלל ויש בי כעס על השם למה הוא הביא לי את הבעל הזה.
נמאס לי ואני לא מוצאת פיתרון וגם שאני מנסה לעבוד על עצמי בעלי אומר שזה משחק שתכף יגמר
אני בנאדם רגשי מאוד והלחץ הזה גורם לי לבכות כל יום ולהיות חולה ממש ככה שאני גם לא מצליחה להיות אמא רגועה לילדה שלי שהיא בסך הכל בת שנה וצריכה לחיות בבית כזה!
קשה לי ממש, מאמינה שגם לבעלי אבל נמאס לי ההצגה הזאת שכולם חושבים בחוץ שהכל בסדר ואני מתה מבפנים.
אשמח לעצה כי במצב שלי אני לא מצליחה לחשוב.

תשובה:

שלום לך

קראתי את דברייך בעיון וליבי כאב איתך.

את מוצפת בכל החזיתות. בעלך מאשים אותך גם כשאת משתדלת להיות במיטבך,

את לא חווה קשר ואהבה- כפי שאת רוצה וראויה.

גם ברוחניות קשה לך והקב"ה כבר לא נתפס בעינייך כנקודת משען אלא כעוד גורם שמקשה עלייך.

וואו.

קשה לאשה אחת צעירה כל כך להתמודד עם כל כך הרבה- ולמרות זאת את לא אומרת נואש ופונה לעזרה-

וזה מרגש, וזה מדהים, וזה מעיד על הכוחות הפנימיים שיש בך.

תרצי שנעשה קצת סדר בדברים?

בואי נפריד את המצב לשלש נושאים מרכזיים:

1. התחושות שלך כלפי עצמך.

2. הקשר שלך עם בעלך

3. הקשר שלך עם הקב"ה.

איך את מרגישה כלפי עצמך? כמה את אוהבת את עצמך? מעריכה את עצמך?

האם את דואגת שיהיה לך מה שאת צריכה? האם את יודעת גם לסלוח לעצמך על מפלות וכשלונות?

האם את חווה את עצמך כטובה וראויה לטוב?

איך את מרגישה כלפי בעלך? האם את רואה בו יותר מעלות או יותר חסרונות? האם את יכולה להיות את- לטוב ולרע- במחיצתו?

האם בקשר שלכם יש דפוס קבוע של מי צודק ומי לא? האם את רוצה בחברתו, בקרבתו? עד כמה אתם סולחים אחד לשני?

והשאלה החשובה ביותר היא- האם את רואה הלימה בין הקשר שלך לעצמך ובין הקשר שלך איתו.

אני מאמינה שהפתרון האמיתי לכאוס שאת נמצאת בו כרגע- נמצא בקשר שלך עם עצמך.

ככל שתתחזקי מבפנים, שלא תתבלבלי, ולא תתערערי ממה שקורה, ממה שהוא אומר עושה או חושב-

הקשר הזוגי יוכל להגיע למקום נכון יותר.

גם הקשר שלך עם הקב"ה כרגע כאוב מאד. את כועסת על המציאות שהוא הביא אותך אליה.

הרגש שלך מובן. כשרע לנו אנחנו מחפשים אשמים בתקווה שהם יוכלו לתקן את המעוות- ושוב יהיה לנו טוב.

אבל האמת היא שמה שמשפיע על המציאות שלנו הוא בדרך כלל מה שנמצא בתוכנו ולא מה שאחרים עושים לנו.

כשבפנים יש לנו בלאגן. כשבפנים אני לא מרגישה ראויה לאהבה ולמסירות- המציאות סביבנו הופכת למראה.

ואת אותם קולות פנימיים אנחנו מתתחילים לשמוע גם מבחוץ….

מהסיבה הזו- אני רוצה להמליץ לך בכל ליבי- לפנות לעזרה מקצועית.

לעבור תהליך של שלום פנימי בתוכך- ובסיעתא דשמיא השלום הפנימי יוביל אותך גם לשלום בביתך.

יש בל את היכולות, יש בך את הכח, יש בך את כל מה שנדרש כדי להצליח.

לכי בכוחך זה, תשקיעי בעצמך. את ראויה לטוב.

אתך,

זלטי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן