שלום לך אמא יקרה ואכפתית,

מברכת את ערנותך ופנייתך להיוועצות. אכן ההורות מספקת שפע של התלבטויות, וניכר שחשבת רבות על התנהגותו של בנך, על המניעים לה ועל כיווני פעולה שונים כדי לסייע לו לאמץ התנהגויות יותר מסתגלות.

היות שהשאלה היא בכתב, ואין אפשרות לקבל אינפורמציה נוספת בקשר אליו – כמו, ממתי התחילה ההתנהגות הזו, האם ישנם אתגרים נוספים בגידול שלו, האם באופן כללי טוב לו עם עצמו ויש לו דימוי עצמי חיובי, מה מצבו החברתי, ומה הכוונה "אינטליגנט…תמים ונאיבי". מה גורם לו סיפוק ושמחה בחיים, והאם יש לו תחומי עניין ותעסוקה שדרכם הוא חש מלא, יצרני, שווה ומוערך.

אנסה להשיב בס"ד על פי הדברים שבכל זאת סיפרת…

בנך נמצא בשערי גיל ההתבגרות, ואם הוא גבוה ומפותח אולי ממש בעיצומו. זהו גיל שבו חלים שינויים רבים, והשינוי הרלוונטי לשאלתך הוא עלייה בעוצמת הדחפים. לפי התיאור נראה שלבנך, כמו לכל אדם, חלקים דחפיים, שבאים כרגע לידי ביטוי באופן עז וגלוי לעין.

וויניקוט, רופא ילדים ופסיכואנליטקאי מתאר את העוצמות והאנרגיות הללו כמו אש. אש אדירה מחממת ומאירה, כזו שיש בידה להביא המון אור וטוב לילד, למשפחה ולעולם.

כל אש זקוקה לוויסות, השגחה וניטור. בהיעדרם היא עלולה להיות שורפת ומכלה את הנקרה בדרכה.

בליבו של בנך בוערת אש נפלאה. יצר חיים ערני ושוקק חיים שעשוי להוות מנוף לצמיחה ועשייה מבורכות.

האש הזו זקוקה להכוונה והחזקה. יש לעזור לה למצוא את האפיקים הנכונים כדי שתהווה מנוע להתפתחות וגדילה ולא תבער בחוסר שליטה.

כאן נשאלת השאלה איך התמודד הילד בעבר עם רצונות וגירויים וכן עם איסורים. איך הפנים גבולות שהצבתם, איך התמודד עם תסכולים, ומהם הכוחות שלו לדחות סיפוקים.

יתכן שחוסר ההבנה, לכאורה, שלו, מספר שהוא מתקשה להחזיק את עצמו ולהימנע ממה שנעים, מושך ומספק לעשות. וויסות רגשות ודחפים אינו בא בקלות, אך הוא בר השגה. הפחדות לא יועילו. הן עלולות להגביר את החרדה שמחלישה את היכולת להתמודד מול העוצמה של הגירוי והדחף. אמון ביכולת שלו להתגבר ולמצוא חלופות עשוי להיות מועיל יותר. אפשר לנסות לחשוב על הפניה של האנרגיות הרבות לאפיקים פורקי מתח-פעילות גופנית כמו רכיבה על אופניים, שחייה, ריצה ואפילו עבודות נגרות.

דרך נוספת עשויה להיות אמצעים חלופיים לבטא את האהבה הגדולה שהוא חש- אמירת מילים טובות, כתיבת מכתבים, או עשייה למען השני, במקום ביטוי דרך חיבוק.

האם הוא חייב לצאת לישיבה בקרוב? יתכן ששווה לשקול זאת. שנה נוספת בבית עם תמיכה והכוונה שלכם ההורים- עשויה לתת מרווח נשימה להבשיל, לגדול ולהגיע לשלב הבא בשל ומוכן יותר.

בהצלחה רבה ורוב נחת יהודית,

נחמי

[email protected]