The Butterfly Button
הבית שלי נחשב מקום סכנה?

שאלה מקטגוריה:

בעבר שכנה קומה תחתינו חלתה בסרטן והבריאה, אח"כ הבת שלי חלתה לפני כשנתיים בסרטן וב"ה נרפאה מזה, השכן ממול חלה לא מזמן והבנתי שהוא בביקורות עכשיו אשתו חלתה והיא בטיפולים!
אשתי נכנסה לחרדה מזה (ברמה שאפשר לתפקד) איך יתכן שבמשך תקופה באותה קומה 3 חלו באותה מחלה למרות שהיא לא באותו מיקום בגוף, יצוין שאיני רואה אנטנה גלויה באיזור ,

אמרתי לה ש"הקב"ה לא שולח נסיונות לאזורים אלא לאנשים", אך היא טוענת אולי זה "מקום סכנה" ועלינו לעזוב את המקום?!

מה דעתכם? מה צריך לעשות?

תשובה:

שלום וברכה לשואל הנכבד,

השאלה ששאלת היא שאלה חשובה ורצינית מאוד הנוגעת לכמה דינים בתורה.

ראשית אפתח בנידון עיקר שאלתך האם יש מקום סכנה או שאין המחלה באה אלא על אנשים לפי מעשיהם וזה לא חשוב היכן הם מתגוררים.

הנה שאלה זו נידונה בראשונים ומקורה בסוגיה במסכת בבא קמא דף ס': שהגמרא מונה סדרה של המלצות בשעה שיש דבר בעיר, להימנע מיציאה החוצה, לסגור חלונות, ללכת באמצע הדרך ועוד. במהרש"א שם אף כתב שבוודאי הוראות אלו אינן אלא למי שמוכרח להישאר שם אבל אם יש אפשרות לעזוב את העיר הרי שצריך לצאת ממנה. וכן פסק הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה סימן קט"ז סעיף ה' 'עוד כתבו שיש לברוח מן העיר כשדבר בעיר, ויש לצאת מן העיר בתחלת הדבר,ולא בסופו (תשובת מהרי"ל סי' מ"א). וכל אלו הדברים הם משום סכנה, ושומר נפשו ירחק מהם ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה.

הרשב"ש (רבי שלמה בנו של התשב"ץ מגדולי הדור במאה הט"ו) האריך בתשובה (סימן קצה) לבאר כיצד דבר זה עומד מול גזר הדין שנגזר על האדם בראש השנה וביום כיפור וטוען שישנה חלוקה שלישית של אנשים שלא נגזר עליהם בפירוש חיים או מוות שלא היה בידם עבירה המחייבת מיתה ולהם מועילה הבריחה וז"ל 'אבל יש יחידים שאפשר שלא נכתבו לא בחרב ולא במגפה לפי שלא היתה להם עבירה מחייבת, ולפיכך תועיל הניסה מהחרב והשמירה מהמלחמה לפי שלא נכתבו בה בראש השנה ונשארו בחק האפשר. וכן תועיל ההנהגה הטובה בשמירת הבריאות ובהסרה מן החולי, … וזהו לפי שלא נכתב ג"כ במיתה ונשאר בחק האפשר. וכן תועיל השמירה מהמגפה והניסה ממנה. ואמרו ז"ל בפרק הכונס דבר בעיר כנס רגלך ורבא בעידן רתחא הוה סכר כווי, כלומר בשעת המגפה סוכר החלונות… לפי שלא נכתב בר"ה במיתת מגפה ונשאר בחק האפשר'. וכן הביא שם הוכחה לכך ממנהג רבותיו וגדולים לברוח ממקום עיפוש האוויר.

נמצא שיש משמעות למקום סכנה ולמגורים במקום זה להשפיע על מצב האדם במקרים בהם לא נגזר עליו בפירוש חיים או מוות אלא הדבר תלוי בהנהגה הטבעית במקום.

בנוגע להגדרת מקום כמקום סכנה, קשה לתת בכך גדרים ברורים. מצאנו במסכת תענית שעיר שיש בה חמש מאות אנשים ומתים בה שלושה אנשים בשלושה ימים זה נקרא מגיפה וצריכים להתענות על כך. אולם מבואר בהלכה שאם מתו נשים זקנים ותינוקות אין בכך משום מגיפה משום שבריאותם חלשה יותר (ראה בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקע"ו סעיף ב' ובשו"ת יביע אומר חלק ג' סימן ה').

לכן אי אפשר להגדיר את המקום למקום סכנה ללא לדעת את הנסיבות המדויקות. הגדרות אלו אינן קבועות ותלויות בנידון ובעוד פרטים.

מצד שני חשוב לדעת כי נאמר בפסוק 'שומר פתאים ה" ואמרו בגמרא (שבת קכ"ט ובעוד מקומות) שבדבר שאנשים רגילים לעשותו אין לחשוש לסכנה משום שאנשים רגילים בו ואין צריך לחשוש לסכנה בדבר שאנשים לא נזהרים בו ואין סכנה ברורה. דין זה הובא בהלכה בכמה מקומות (ט"ז אבן העזר סימן ט, מגן אברהם סימן ג' וסימן ר"מ). לכן גדרי מקום סכנה לעניין זה תלויים באופן שבו אנשים תופסים את זה בשכלם ודרך הנהגתם במקרים אלו.

לכן לגבי שאלתך, בוודאי שבאופן כללי יש על האדם להיזהר ולא להיות במקום סכנה ואין לומר שהכול נגזר עליו. אולם לגבי הגדרת המקום כמקום סכנה הדבר תלוי בסברה אנושית וביחס האנשים למקום כזה ובעוד פרטי דינים. ייתכן ואין זה אלא צירוף מקרים סתמי, אולם ייתכן וישנן סיבות טבעיות הגורמות לסיכון גבוה יותר, אולי בבנייה ואולי בדברים שאנחנו לא יודעים. לכן לא נראה שיש חיוב על האדם לעזוב מקום מגורים בנסיבות אלו, אולם אפשר להתחשב ברגשות הטבעיים ולגור במקום בו התחושה נעימה ולא לחיות בחרדות. אווירה טובה ואופטימיות חשובים מאוד לחיים טובים ואם יש אפשרות לעבור בקלות למקום טוב אין מניעה בזה.

בברכה לבריאות והצלחה מרובה

שנה טובה

רפאל

[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן