שלום לך יקרה ואהובה

קראתי את השאלה המיוחדת שלך כמה וכמה פעמים ובכל פעם מחדש התפעלתי מהעומק, מהמיוחדות, מהערכיות ומהשאלות הבוגרות והנכונות שלך שמעידות על כמה שאת מיוחדת, חכמה ובוגרת. אחת כזו שלא עושה לעצמה הנחות ושואפת לעומק, יושרה וערכים.

אני רוצה להתחיל לענות לך את התשובה דווקא בפתיח רעיוני שמדבר על שידוכים ונישואין ואח"כ נראה איפה זה פוגש אותך בחיים שלך.

את בטח יודעת שהגישה לנישואין ושידוכים במגזר שונה מאוד מזו שבציבור הכללי. אצלינו, כשניגשים לנושא מבינים שהבחור והבחורה נפגשים למטרת היכרות בלבד ולא מעוניינים שהקשר יתפתח אם אין לו סיכוי להמשיך הלאה לנישואין כדת משה וישראל. אי לכך ובהתאם לזאת לפני הפגישות נערכים בירורים שמטרתם לוודא שיש כמה שיותר מן המשותף בין שני בני הזוג על מנת לייצר מצב שלאחר הנישואין יהיו כמה שפחות נושאים שיצטרכו לגשר עליהם ולבוא אחד לקראת השני.

הבירור הזה נעשה דווקא בגלל הידיעה שנישואין הם משהו כל כך גדול, שמיימי ומהותי והקשר בין הבעל לאישה הוא הרבה יותר מ'רק' קשר טכני ופיזי של בניית בית משותף וגידול הדור הבא. בני הזוג נועדו זה לזו עוד לפני היוולדם ויש להם תוכנית אלוקית משותפת לעבור ומסע שנועד לגדל כל אחד ואחת מהם כדי להגיע אל הגירסה הטובה יותר שלהם כבני אדם עובדי ה' כאן בעולם.

בעלי מקצוע בתחומי ייעוץ נישואין ושידוכים יודעים להמליץ שכדאי שיהיו לבני הזוג רקע, תכונות ותחביבים משותפים ומשתלבים זה עם זה על מנת שהחיים שאחרי החתונה יתחילו מנקודת מוצא יחסית דומה ויהיה להם קל לצלוח את הדילמות, האתגרים והשונויות שיש מטבע היותם שני אנשים שונים שגרים בבית אחד ועתידים לנהל חיים משותפים עשרות שנים בעז"ה.

חשוב לסייג שאין זה אומר שמי שמגיעים מרקע זהה או מאוד מאוד דומה חפים מאתגרים וכן כאלו שמגיעים מזרמים שונים הדרך שלהם קשה יותר ומאתגרת – אך כך מוכיחות רוב העובדות בשטח: ככל ונקודת ההתחלה דומה יותר – יש משהו יותר קל בדרך. יש צורך לגשר על פחות פערים.

כאן אנו מגיעים לנקודה המרכזית שעולה בשאלה שלך ומה שפגש אותך בפגישות עם הבחורים השונים השאלות המרכזיות כמו שאני מבינה אותן הן:

• עד כמה נכון לבחון שינוי או להשתנות בשביל בחור שמצא חן בעיניך? וכמה טווח ומרחק נכון, אפשרי וכדאי להחזיק בשוני השקפתי, מעשי והתנהגותי בין הבחור לבחורה כשבוחנים נישואין?
• האם שידוכים לא יורדים מהר מידי לפני שנתנו להם צ'אנס, והאם הרבנים לא מידי ממהרים 'לחתוך' לפני שניסו לברר ולדון על השוני?

השאלה הראשונה היא לב העניין לדעתי והיא חשובה במיוחד.

אני מציעה לך להתבונן עם עצמך ובעצמך, רגע לפני שאת שומעת מה הבחור חושב על המוזיקה שאת שומעת ואוהבת או על הסרטים שאת רואה או בענייני טכנולוגיה ופתיחת: מה את חושבת על המיקום שלך היום בעניינים הללו? את שלימה עם עצמך? את מרוצה מאיפה שאת נמצאת? אלו דברים שאת שומעת ורואה וצופה בהם ועליהם בלי הרגשת ייסורי מצפון אלא בביטחון מלא? אם את טכנולוגית מתנהגת בצורה מסוימת והבחור איתו את נפגשת רוצה אחרת ברמה פחות שמורה משלך כרגע או יותר שמורה – האם זה מפריע לך? האם זה משהו שאת שואפת אליו? אני שואלת אותך את השאלות הללו כי לפעמים הסובבים שלנו משקפים לנו התחבטויות פנימיות שלא היה לנו האומץ להודות בהם ולהסתכל להם בעיניים. אני שומעת שיותר מבחור אחד איתו נפגשת הוא אחר ממך מבחינת הפתיחות הטכנולוגית – האם זה משהו שאת מכוונת אליו? האם את יכולה להבין את הבהלה שהבחור נבהל מבחורה שמאפשרת לעצמה דברים שהבחור לא רואה אותם בעין יפה?

בואי ניקח דוגמא מעולמות אחרים: אני מבינה שאת חובבת מוזיקה ומקשיבה למגוון גדול של סיגנונות לאו דווקא מהמגזר החרדי. נניח את נפגשת עם בחור שמאוד אוהב מוזיקה ומרשה לעצמו ללכת להופעות מעורבות גם של זמרות. איך תראי את הדברים? איך תרגישי מול זה שהוא מרשה לעצמו (נראלי) דברים שאת לא מרשה לעצמך? האם מבחינתך זה פער שניתן לגישור ולחיים משותפים?

בעצם הבירור שאני רוצה שתעשי עם עצמך הוא לפני מה הבחור חושב זה מה את חושבת על חיים עם פער ושוני? אם את זאת שתירשי לחיות עם מישהו שעולם הערכים שלו שונה ממך אבל לכיוון השני – לא השמור יותר אלא המאפשר יותר – איך תגיבי אז?

מה שמביא לנקודה הנוספת באותה שאלה "עד כמה נכון להשתנות בשביל שידוך" – אני חושבת שהיחידה שיכולה לענות תשובה לשאלה הזו היא מישהי אחת ויחידה וזו היא את בעצמך! אני גם רוצה להגיד לך שהתשובה לשאלה הזו יכולה בכל פעם להשתנות גם באותו עניין ועל בחור אחר. השאלה היא כמה את חושבת שתצליחי להחזיק בשינוי המתבקש לאורך זמן ובלי להיות ממורמרת, מתאמצת ומרצה.

את בטח מכירה את הגישה של ספרי המוסר שמדברים על כך שכשאדם רוצה לקבל על עצמו שינוי כדאי לו לקבל על עצמו קבלה אחת קטנה ממש

מידתית ואפשרית. כי ככה עובדת הנפש שלנו. היא לא בנויה לשינויים דרסטיים וקיצוניים מידי. התהליך הנכון הוא עקב בצד אגודל בצעדים קטנטנים ומדודים שהופכים להרגל ורק אחרי שהם כבר חלק מהשגרה שלנו – אז להתקדם לדבר הבא.

אחרי שמבינים ומסכימים עם זה שוב חוזרת השאלה אליך והיא "כמה את מוכנה לשנות ולהשתנות בשביל השידוך?" את התשובה לזה תוכלי לדעת על ידי הקשבה לקול הפנימי העמוק שלך ומה שמרגיש לך בפנים אפשרי או לא אפשרי. תמיד כשאי לזכור שהנשים מברכות "שעשני כרצונו" – הרצון שלהן מחובר מאוד לרצון האלוקי והוא מבטא גם מה רבש"ע מצפה מהן לעשות או לא לעשות. אם את מרגישה שלהחליט שלא לנסוע לחו"ל מעתה ועד עולם זה גדול עליך ואת לא יכולה ורוצה לעמוד בזה – כנראה זה הסימן שהשידוך הזה לא בשבילך.

נכון שאם היתה לך הזדמנות נוספת להיפגש עם הבחור המדובר ולנסות להבין מה ואיך הוא שאל את הרב והאם הנושא נתון לדיון או מה בכלל – יכול להיות שהייתם מלבנים את הנושא והוא אולי היה ניגש לשאול שוב. אבל זה גם בסדר גמור שהבחור מחליט שמבחינתו זה קו אדום ולא נושא לדיון ומבחינתך זו גזירה שאין הציבור יכול להתחייב עליה לנצח ולעמוד בה כל ימי חייו – ולכן מסתמן שזה לא הבחור המיועד לך נכון לעכשיו. אני מאמינה שכשהבנת שהצורך להתחייב לא ליסוע לחו"ל כל החיים גדול עליך – חלק ממכלול השיקולים שנכנסו שם זה גם החיבה והחיבור שלך לבחור המדובר. נשמע שלמרות העומק והדברים שאהבת בו – עדיין זה לא היה במשקל מהותי אל מול הצורך להבטיח משהו משמעותי כזה לאורך זמן. קחי בחשבון שתוצאות של ריצוי בטווח הרחוק לא מביאות לשום מקום טוב. כי ההרגשה היא שהכריחו אותך, שאת מוכרחת ושהבחירה שכל כך חשובה לבן אנוש – לא נלקחה במכלול השיקולים.

נעבור לשאלה האם שידוכים לא יורדים מהר מידי לפני שנותנים להם צ'אנס – גם מבחינת הבחור וגם מבחינת הרבנים. השאלה היא שאלה טובה וחשובה מאוד שגם עליה, כמו שבטח את מבינה אין תשובות חד משמעיות של שחור לבן כן או לא מאחר וזה גם לא כל כך פשוט

אני חושבת שכמו בכל תהליך שידוך, גם במצב כזה ההתנהגות של הבחור בסיטואציה של פער או בהלה משקפת את ההנהגות שלו בחיים האמיתיים ואפשר ללמוד ממנה. אם ישנו פער שהבחור נבהל מידי וממהר 'לחתוך' החוצה – זה כנראה מה שיקרה גם בפערים הבאים שיצוצו בנישואין. הלא יש אנשים, כמוך, שאם יש פער הם יבואו לשיח פתוח וינסו לגשר ולשמוע. ואם הצד השני הוא לא כזה וממהר לחתוך – יכול להיות שיש פה עוד פרמטר שמצביע על חוסר התאמה או לפחות משהו לחשוב עליו. באותה נשימה חשוב להגיד שכן יש מקום לנסות לבקש פגישה נוספת או דרך השדכנית להציע לדבר על הדברים – אבל שוב, אם הבחור מסרב או לא מוכן זה כנראה גם מראה משהו על אופן ההתנהלות במצבים דומים גם בעתיד – ומבחינתך לבדוק אם זה מתאים לך בכלל.

ולגבי שאלת הרב- חשוב לקחת בחשבון את המשפט המוכר שאומר "כמו ששואלים ככה עונים" לפעמים מאוד תלוי איך מוצגת השאלה ואיזה משקל נותנים לכל חלק בה. יכול להיות שבצורה הנחרצת בה הבחור הציג את השאלה – זו התשובה שהרב נתן ואם זה הכיוון שהבחור מציג – את בטח לא רוצה שימשכו להיפגש איתך בכח או לא ברצון.

אני קוראת שוב את השאלה שלך והתשובה שלי ומקווה שהדברים שפכו לך בהירות ואור על מה שקורה.

אני חושבת שאת עושה עבודת בירור נהדרת שתשרת אותך לא רק בתחום השידוכים אלא לאורך כל החיים: להבין מה מתאים ונכון לך, מה יכולה ומה אפשרי לך במסגרת הרצון המרגש להתקדם ולהיות טובה יותר כל הזמן. ההתבוננות הזו מה התנהגות של בחור אומרת עליו לא רק בהקשר הנקודתי אלא גם באופן כללי שזה לגזור מהפרט אל הכלל ובכלל להסתכל לחיים בעיניים ולבדוק עם עצמך מה נכון ומתאים לך, במה את גאה ומה את מציבה לך כיעד לשינוי.

מאחלת לך יקירה את כל הטוב והשפע בעולם. שבמהרה תתארסי עם איש שהוא משורש נשמתך וישררו בינכם האהבה, האחווה, השלום והרעות.

רותי