שלום לך שואל יקר

קראתי את השאלה שלך כמה פעמים, ואני חייב לומר לך כי מצאתי בה משהו שמאוד הערכתי.

אתה לא מנסה לייפות את המציאות ולהסתיר את הקושי בתוך שאלה אחרת נסתרת, כפי שלא מעט אנשים עושים כשקשה להם להישיר מבט עם מה שכואב להם.

אתה אומר בפשטות ובכאב גדול את מה שאתה פוגש ומפריע לך, הרווקות המאוחרת, הפגישות הרבות, התחושה שאתה פוגש שוב ושוב בנות עם דרישות וציפיות גבוהות מאוד, והמחשבות שזה מתחיל לעורר אצלך.

בעיניי, זה מעיד בך על הרבה מאוד יושר פנימי, ובעיקר יש בזה עדות עליך כי אתה אדם שלא נותן לעצמו לחיות את החיים בלי מחשבה, אלא חשוב לך להבין את המציאות ולשפר אותה ככל ויש צורך.

אני מבין מאוד את החוויה הקשה איתה אתה מתמודד.

אתה בן 28, נפגשת כבר עם לא מעט בנות, ובשלב כזה מן הסתם כבר הצטברו אצלך לא מעט פגישות, ציפיות נכזבות, שיחות ארוכות שלא הובילו לשום מקום, וכמובן גם לא מעט תשובות שליליות.

כל "לא" בפני עצמו אפשר איכשהו לבלוע. אבל כשמצטברים הרבה כאלה, אתה כנראה מתחיל לשאול את עצמך מה לא בסדר כאן. למה זה כל כך קשה. למה נדמה שכל אחת מגיעה עם רשימה של דרישות, ולמה בתוך כל זה אף אחת לא מסתכלת עליך ואומרת: רגע, יש כאן בחור אינטליגנטי, שקול, עם ראש על הכתפיים, אולי כדאי לי להכיר אותו קצת יותר.

ואני רוצה לומר לך כבר עכשיו משהו שאולי קצת יפתיע אותך: אני לא בטוח שאתה טועה.

יכול להיות שבאמת פגשת לא מעט בנות שמגיעות לשידוכים עם רשימת דרישות ארוכה מאוד. יכול להיות שחלק מהדרישות האלה באמת מנותקות קצת מהמציאות. יש אנשים שנכנסים לעולם השידוכים עם תמונה מאוד ברורה של בן או בת הזוג שהם רוצים למצוא, וככל שמצטברות אצלם עוד ועוד דרישות, בסוף כבר קשה למצוא אדם אמיתי שייכנס לתוך כל התמונה הזאת.

חשוב לומר: יש הבדל בין אדם שיודע מה חשוב לו בבן הזוג, לבין אדם שמחפש אדם מושלם.

מותר לבחורה לרצות בחור תלמיד חכם. מותר לה לרצות בחור אינטליגנטי. מותר לה לרצות בחור עם מידות טובות, עם שאיפות, עם יציבות, עם עולם רוחני מסוים ועם אופי שהיא מתחברת אליו. בדיוק כמו שלך מותר שיהיו לך דברים שאתה מחפש בבחורה.

אבל בשלב מסוים צריך לשאול האם עדיין מחפשים בן אדם, או שכבר מחפשים רשימת תכונות.

כי בן אדם מגיע עם חבילה. הוא יכול להיות תלמיד חכם מאוד, אבל לא תמיד הכי זורם בעולם. הוא יכול להיות חכם, אבל לא הכי כריזמטי. הוא יכול להיות בעל מידות טובות, אבל עם כמה נקודות שהוא עדיין צריך לעבוד עליהן. הוא יכול להיות מאוד שאפתן, אבל גם קצת עקשן. וכך גם בחורה.

וזה אולי המקום שבו אני דווקא רוצה להפנות אליך שאלה.

אתה כותב על בנות שהדרישות שלהן גבוהות מדי, על כך שהן דורשות מעלות שגם הן עצמן לא בהכרח מחזיקות בהן, ועל כך שהן צריכות אולי "להתעורר" ולהוריד קצת את האגו והדמיונות.

יכול להיות שאתה צודק בחלק מהמקרים.

אבל האם אתה בטוח שאתה לא עושה כאן לעצמך הנחה מסוימת?

אני לא אומר את זה כדי להאשים אותך. להפך. דווקא משום שאתה נשמע אדם שחושב, אני חושב שאתה מסוגל לעשות בדיקה גם בתוך עצמך.

אם אתה פוגש שוב ושוב את אותו דבר, אולי שווה לבדוק גם את הצד שלך במשוואה.

אולי אתה משדר יותר ביקורתיות ממה שאתה מתכוון. אולי אתה עסוק מדי בלבדוק אותה. אולי אתה מגיע לפגישה כבר עם מטען של הפגישות הקודמות.

ואולי בכלל לא.

יכול להיות שאתה עושה הכול מצוין ופשוט עדיין לא פגשת את הבחורה שמתאימה לך.

אבל את זה אי אפשר לדעת אם מראש כל התשובות השליליות הופכות אצלך להוכחה לכך שהבעיה היא בעולם השידוכים.

יש עוד נקודה שמאוד תפסה אותי במה שכתבת. אתה אומר: "אין סיבה שמישהי תרצה אותי או תסמוך עליי".

כאן אני חושב שאתה עושה קפיצה שלא בטוח שכדאי לעשות.

אם פגשת עשרים בנות ואף אחת מהן לא רצתה להמשיך, המסקנה היא שעשרים בנות לא רצו להמשיך. זה הכול.

זה לא אומר שאין סיבה שמישהי תרצה אותך. זה גם לא אומר שאתה לא מספיק טוב. וזה אפילו לא בהכרח אומר שהן "שפטו" אותך. לפעמים פשוט לא מתאים.

וזה דבר שחשוב מאוד לזכור בשידוכים. אנחנו נוטים לקחת תשובה של "לא" ולהפוך אותה לפסק דין.

אם היא לא רצתה אותי, כנראה היא גילתה שאני לא מספיק טוב. אם הוא לא רצה אותה, כנראה היא לא מספיק יפה. אם זה נגמר אחרי שלוש פגישות, כנראה משהו לא בסדר. אבל לפעמים לא.

לפעמים שני אנשים טובים נפגשים, מדברים, מכירים, ובסוף אחד מהם אומר לעצמו: זה לא האדם שאני רוצה לבנות איתו את החיים שלי. וזה לא אומר שום דבר דרמטי על השני. גם אתה הרי עושה את זה.

אני מניח שכבר יצא לך להיפגש עם בחורות טובות, חכמות, יראות שמים, בעלות מידות טובות, ובכל זאת לומר "לא מתאים לי". האם זה אומר ששפטת אותן? האם זה אומר שהן לא מספיק טובות? לא. פשוט לא הרגשת שזה זה.

אז למה כשה"לא" מגיע מהצד השני, הוא צריך להפוך מיד לשאלה על הערך שלך?

ובהמשך לזה, ראיתי את זה במקום נוסף בדברים שלך:

כתבת שאתה אינטליגנטי, שקול ויש לך ראש על הכתפיים. אני מאמין לך. אבל יכול להיות שכדאי לזכור שאישה לא בוחרת בעל כמו שמעסיק בוחר עובד.

היא לא אמורה לשבת מולך ולחשוב: "יש לו אינטליגנציה, יציבות, יכולת חשיבה, לכן אני מאשרת אותו."

היא צריכה גם להרגיש שנעים לה איתך. שהיא יכולה לדבר איתך. שהיא אוהבת את הדרך שבה אתה חושב, אבל גם את הדרך שבה אתה מתייחס אליה. שהיא מרגישה שיש כאן אדם שהיא יכולה לחיות איתו, לא רק אדם שיש לו נתונים טובים.

ואותו דבר נכון גם לגביך.

יכול להיות שתפגוש בחורה שעונה על כל מה שחשבת שאתה רוצה, אבל אחרי שתי פגישות תגלה שפשוט לא נעים לך איתה. ויכול להיות שתפגוש מישהי שלא תעמוד בכל סעיף ברשימה שלך, אבל תמצא את עצמך רוצה לשמוע אותה עוד ועוד.

וזה בעיניי הדבר שאולי הכי חשוב.

אל תיתן לכמות הפגישות שהיו לך להפוך את הבחורות ל"קבוצה". אל תגיע לכל פגישה חדשה עם המחשבה "עוד אחת עם רשימת דרישות". כי אז, בלי לשים לב, אתה כבר לא פוגש את הבחורה שיושבת מולך. אתה פוגש את כל הפגישות הקודמות שלך ביחד.

תנסה להגיע למקום קצת אחר.

בנוסף מציע לך שגם הבדיקה שלך על הבחורות בפגישות תהיה הרבה יותר פשוטה: האם טוב לנו יחד? האם יש כאן משהו שמסקרן אותי? האם אני רוצה להכיר את האדם הזה עוד קצת? האם יש כאן בסיס שעליו אפשר לבנות בית?

פחות חושב שכדאי לך להתעמק במה בחורות בדורנו מחפשות. אל תתעסק כרגע בתיקון עולם 😊

אתה צריך למצוא את האישה שלך.

וזה אומר להמשיך להיות אדם שיש לו עקרונות ודרישות, אבל גם לדעת שאשתך לעתיד לא תהיה מלאך, וגם אתה לא תהיה מלאך. שניכם תגיעו עם מעלות, עם חסרונות, עם דברים שתצטרכו ללמוד אחד על השני ועם דברים שתצטרכו ללמוד על עצמכם.

אני לא יודע מתי זה יקרה, ואף אחד לא יכול להבטיח לך שזה יקרה בפגישה הבאה.

אבל אני כן חושב שאתה צריך להיזהר מאוד מהמחשבה שאומרת: "אף אחת לא רוצה אותי".

זו כבר לא המציאות. זו המסקנה שהכאב שלך התחיל לספר לך עליה.

תסתכל על הבחורה שיושבת מולך ותנסה באמת להכיר אותה. לא את "הבנות היום", לא את כל הדרישות שכבר שמעת בעשר הפגישות האחרונות, ולא את השאלה האם היא תבחר בך. אותה.

ובכלל, אני חושב שכדאי לך להחזיר לעצמך קצת מהדבר הכי פשוט שהיה בתחילת הדרך: סקרנות.

לא רק תקווה שתמצא כבר את אשתך, אלא סקרנות לפגוש אדם חדש.

כי כשנפגשים הרבה, הסכנה הגדולה היא לא רק הייאוש. לפעמים הסכנה היא הציניות. בהתחלה כל פגישה היא אפשרות. אחרי הרבה פגישות, כל פגישה מתחילה להיראות כמו עוד ניסיון שכנראה ייגמר בעוד "לא". ומשם הדרך קצרה מאוד לכך שכל משפט של הבחורה ייכנס אצלך לתוך תבנית שכבר בנית.

אל תיתן לזה לקרות לך.

אתה לא צריך להיות תמים. אתה גם לא צריך לקבל כל דרישה ולא צריך לשכנע את עצמך שכל בחורה שפגשת היא מדהימה. מותר לך לחשוב שמישהי טועה, מותר לך לא להסכים איתה, ומותר לך גם להגיד "לא מתאים לי".

אבל כדאי שה"לא" שלך יהיה על הבחורה הספציפית שיושבת מולך, ולא על כל עולם השידוכים.

ואני חושב שאם תצליח לעשות את ההפרדה הזאת, משהו גם בתוך התחושה שלך לגבי עצמך יתחיל להשתנות. אתה לא תהיה יותר הבחור שמחכה שמישהי סוף סוף תאשר לו שהוא ראוי. תהיה בחור שפוגש נשים ובודק יחד איתן האם יש כאן התאמה.

זה נשמע שינוי קטן, אבל בעיניי הוא משמעותי מאוד.

ובעזרת ה', אני באמת מאחל לך שלא תצטרך לעבור עוד הרבה זמן עד שתפגוש את הבחורה שאיתה כל הדיון הזה יהפוך פתאום להרבה פחות תיאורטי.

מאחל לך שנה טובה ומוצלחת שבה תמצא את זיווגך הראוי לך משמים, מתוך שלוות הנפש, וחג סוכות משמעותי ושמח.

דניאל אברהם.