The Butterfly Button
רוצה להתגבר על הבישנות שלי

שאלה מקטגוריה:

הבעיה שלי היא ביישנות חולנית. אני בחור שנמצא בישיבה וכל הזמן עסוק בתכסיסים איך לדאוג שלא יעלו אותי לתורה או יתנו לי כיבודים או להתחמק מלדבר בפומבי. ואם בכל אופן קורה אני מרגיש ששומעים שהקול שלי רועד מפחד ואני כל כך מלא בושה. וגם לא מעז לדבר עם ראש הישיבה. לא יודע מה עושים. ונראה לי שחברים שמים לב והם עדינים אבל יודע שבפנים קצת צוחקים עליי. לפעמים אני קורא בגנות מידת הגאווה אבל יש לי ההיפך. אבל נראה לי שמה שיש לי זה לא בדיוק סוג רצוי של ענווה.. איך פותרים את זה ואיך אעביר חיים שלמים ככה?
אפשר לפרסם התשובה בפומבי למען עוד בחורים במצבי שייקראו.

תשובה:

   

 בחור יקר

ראשית עלי לציין כי אני מלא התפעלות מרגישותך ועדינותך לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי זולתך: "אפשר לפרסם התשובה בפומבי למען עוד בחורים במצבי שייקראו" ניחנת ברגישות גבוהה אותה אתה מנתב גם לרגשותיהם וצרכיהם של אחרים. נקודה הראויה לשבח.

באשר לשאלתך, אתה מתאר כאן ביישנות חולנית כלשונך, חרדה חברתית קיומית שאיננה מאפשרת לך להתקדם ולעשות דברים בהם אתה מעוניין. "קולי רועד מפחד ואני כל כך מלא בושה" אני משער שבמילים קצרות אלו תיארת סבל ארוך ומתמשך. סבל שפוגש אותך רבות ובצמתים שונים והינך שואל איך אעביר חיים שלמים כך? איך אפשר? זה בלתי אפשרי!

ככל תכונת אופי חלוקים הפסיכולוגים האם היא גנטית, תכונה עימה נולדת, או שהיא נרכשת כלומר התפתחה עם הזמן כתוצאה מרצף חוויות שחווית במהלך חייך ובעיקר בשנות ילדותך המוקדמות (אולי ילדים בכיתה שצחקו עליך, מורה שהתעלם ממך כשהצבעת, הוריך שלא נתנו לך להביע את עצמך כשרצית או זלזלו ברגשותיך וכדו'). אך זאת שומה עליך לדעת ולהפנים, כי גם אם נאמר כי ביישנותך היא טבע מולד, בטחון עצמי ומוחצנות הם תכונות שניתן לרכוש ולסגל אותם כמו כל מיומנות אחרת. העובדה כי נולדת ביישן אינה אומרת שתישאר כך לנצח. זכור! ישנם אנשים רבים שהיו ביישנים ועם חרדה חברתית גדולה והצליחו להתגבר עליה. האמן כי גם אתה,  מסוגל לשנות את חייך!

כבכל שינוי עלינו לעשותו בצעדים מדודים, צעד אחר צעד. התוצאות גם הם יבואו ויבנו נדבך אחר נדבך, לאט לאט אבל בטוח.

אז מה אני עושה?

"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", הפסיכולוגיה ההתנהגותית גורסת כי אל לנו לחפש ולפשפש אחר המודע או התת מודע אלא להתמקד בהתנהגויות ובמעשים ואותם לשנות. (כך לדוגמה מחקרים אמפיריים הוכיחו כי חיוך גם מאולץ ולא רצוני, על ידי החזקת עיפרון בין השיניים, גורם להפרשת דופמין וסרטונין במוח האחראים על מצב הרוח שלנו). לפני כל סיטואציה חברתית מלחיצה או המעוררת בך חרדה, הקפד על הפעולות הבאות:

·         עמוד כשראש זקוף וגופך מתוח

·         פתח את ידיך

·         עמוד משוחרר כשרגליך מפוסקות מעט

·         צור קשר עין עם בן שיחך

·         חייך (כן, גם חיוך מזויף)

נסה זאת בתחילה כשהנך עומד מול המראה. דמיין סיטואציה חברתית כלשהי, שיחה עם ראש הישיבה או אפילו אם סתם חבר. עמוד מול הראי ופשוט תדבר לעצמך. לאחר מספר פעמים תחוש כיצד החרדה פוחתת והולכת וכשתפגוש זאת במציאות האמיתית יהיה לך קל יותר.

לפעמים אנשים מיעצים לביישנים פשוט לקפוץ למים. להיחשף למצבים חברתיים ולהתמודד עם הדבר ממנו אתה פוחד ביותר. למשל, לעלות חזן בראש חודש שמלבד תפילת השחרית הרגילה עליך גם לומר את ההלל. שיטה זו טובה לאחדים, אבל עבור אחרים תפעל בצורה הפוכה. יש כאלו שהחשיפה תהיה להם כל כך קשה שהם ייסוגו חזרה להתנהגותם הביישנית הרגילה. לכן לפעמים  עדיף להיחשף בצורה הדרגתית לסיטואציות חברתיות קשות יותר ויותר . להתחיל ברמות חרדה בסיטואציות הגורמות לך לחרדה מעטה (כמו למשל לשאול מה השעה? או לבקש מידע אחר מחבר) ולהמשיך לסיטואציות קשות ומפחידות. הצב לעצמך מטרות קטנות. למשל לומר שלום לחבר בחדר האוכל, לחייך לבחור צעיר ממך (אתה הלוא רגיש לאחרים…). אתה יכול לשוחח מעט עם אדם המחכה איתך בתור. כשמתחילים בקטן ניתן לגבש ציפיות ריאליסטיות מעצמך ולגמול לעצמך בתחושת הישג ככל שאתה מתקדם בסולם המטרות.התאמן עם זרים או עם אנשים שאתה יודע שלעולם לא תראה שוב. קשה יותר להתנסות בשיחה עם אנשים שאתה כבר מכיר או שאתה יודע שאתה רוצה בהם כחברים, תרגיש ביטחון רב יותר אם תשייף את כישוריך בשיחת חולין עם זרים מוחלטים שלא תראה שוב בשניתככל שתרגיש נוח יותר באינטראקציות חברתיות במצבים יומיומיים , כך תרגיש טבעי יותר להתחיל בשיחה גם בסיטואציות חברתיות מורכבות יותר  כמו עליה לתורה, חזן ואולי אף למסור חבורה. הקף את עצמך בחברים עם ביטחון כך שהביטחון שלם ידבק בך. נסה ללמוד מהם. חברים הם גם כלי מצוין להגברת המוטיבציה. חברי אמת ישמחו לעזור לך להתגבר על ביישנותך ויתמכו בך..

ניתן לתקוף את הבעיה גם מזווית נוספת, לא זו ההתנהגותית אלא הקוגניטיבית, המחשבתית. כלומר לנסות לשנות את התפיסה שלך אודות החרדה. החרדה שאתה חש בסיטואציות חברתיות הגורמת לך לשיתוק פיזי או למחשבות "מה הוא חושב עלי עכשיו?"  מקורה אך ורק בעצמך ובידך לשנות זאת. כשאתה פוגש מישהו בפעם הראשונה, רוב הסיכויים שאותו אדם לא חושב עליך יותר מידי. יחד עם זאת ברגע המפגש יתכן כי תרגיש כי דעתו עליך היא הדבר היחיד החשוב בעולם. ייתכן כי תתחיל לדמיין אלו מחשבות עוברות בראשו ויתכן שתעצור את נשימתך עד שתוכל לזהות בדל של חיבה או לחילופין רמז לדחייה. על מנת להתגבר על הפחד עליך לשנן לעצמך שני דברים: ראשית עליך להזכיר לעצמך שיש חשיבות קטנה מאוד לדעה ולתגובה של אדם אחד ספציפי אחד אליך. (אנשים עם בטחון עצמי פוגשים המוני אנשים  ועל כמות הדחיות הרבות אותם הם חווים הם גם חווים הצלחות רבות, כך שסטטיסטית אתה לא פחות מהם). דבר נוסף, עליך להכיר בכך שמרבית המחשבות השליליות העוברות בראשך (למשל אני לא אמצא חן בעיניו, הוא צוחק עלי וכו') הן שלך ולא משקפות מה שהאדם השני באמת חושב. אם תאמין למחשבות השליליות תחשוב שהאדם השני לא נהנה לשוחח איתך ותסיים את השיחה בעוד שיתכן למדי שלמעשה הוא כן נהנה מהשיחה איתך. זכור! המבקר הגרוע ביותר שלך הוא אתה בעצמך. בכדי להתגבר על הבושה עליך לומר לו: "שתוק!!!" "עזוב אותי!" הפסק לחשוב על הדברים השליליים שלך והתרכז בדברים החיוביים. גם אם טעית ואמרת משהו שנשמע רע, המשך הלאה.

איחוליי להצלחתך ואשמח אם תשתף את כולנו בחוויותיך!

בהערכה,

אהרון

 [email protected]

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. זה עובר. "בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטא" זו הבושה.
    מידה טובה.. לגבי עלייה לתורה,דבר חשוןב,לי היה פעם פחד ורגישוןת נוראה וכשקראתי פעם פסוקים בכיתה קולי רעד מאד מאד..ובכל זאת עזר לי..הרגשתיח הפרשה כמעט בכיתי.
    זה בטח יעבור לך עוד 5 שנים ולא תפחד. כשתכיר את העולם יותר

  2. שלום וברכה,
    איני רוצה להוסיף הרבה, ראיתי שהרב כתב בתשובה "לשנות את התפיסה שלך" "על מנת להתגבר על הפחד עליך לשנן לעצמך שני דברים" וכן "זכור! המבקר הגרוע ביותר שלך הוא אתה בעצמך" וכן "בכדי להתגבר על הבושה עליך לומר לו" וכן "הפסק לחשוב על הדברים השליליים שלך והתרכז בדברים החיוביים", הדגש פה הוא על המילים "לשנות את התפיסה" "לשנן" "זכור" "לומר" "הפסק לחשוב" "התרכז בדברים", לכל אלו נשאלת השאלה, איך אפשר לשנן ולזכור ולומר ולהפסיק לחשוב ולהתרכז בדברים מסוימים ובעצם איך אפשר לשנות את התפיסה? אז מניסיון רב מה שעוזר ומביא ממש לידי דברים אלו באופן מלא הוא ההתבוננות, והיינו, להתבונן באותם דברים שרוצים לזכור או לשנן או להפסיק לחשוב או להתרכז בהם או לשנות תפיסה לגביהם, ככה כל יום, פטוש להחדיר לעצמך דברים ורעיונות ע"י התבוננות במשך כמה דקות כפעם ביום עד שרואים שהמטרה הושלמה, ואין הכוונה לחזור עוד ועוד על משפטים מסוימים כקורא טקסט ללא שייכות אליו, אלא לחשוב על כל מילה שאתה אומר להקשיב אליהם ולנסות להבין את ההיגיון שבהם, להתבונן ולהתבונן, לא לחזור כל הזמן על משפטים מדויקים, אלא לזרום עם המילים, לזרום עם ההתבוננות, ומניסיון זה עובד. ודרך אגב ההתבוננות הזאת היא הדבר שמביא לאהבת ה' וליראתו ולאהבת התורה ואף לתקן כל מידה שיש, והוכחה ברורה לזה היא זה שרוב ככל קניני המידות שבמסילת ישרים הם ההתבוננות, וכל שאר הקנינים הם פעולות שהרי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, אבל רוב ככל הקנינים הם ההתבוננות ורק בחלק קטן מאוד מהמידות הרמח"ל מצריך במסילת ישרים את הפעולות.
    ומזה נלמד שכדי לתקן כל מידה צריך [הרבה או קצת, תלוי במה מדובר] התבוננות ולפעמים צריך גם פעולות.
    בברכה ובתפילה לה' שיעזור לכולנו לתקן את כל מידתנו, כהכנה לגאולה השלמה, תודה רבה, הקטן,
    בנימין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן