דלג לתוכן
אני עושה עבודה , והנושא עליו בנויה העבודה שלי הוא מה תפקיד האדם בעולם ? יוצא לי לחשוב על זה הרבה והחלטתי לפתוח ספרים שיסבירו לי מה ? ואיך אני אמורה לדעת מה תפקידי? ואם אני לא מוצאת את התפקיד שלי זה אומר שאין לי משמעות לחיים? ואני סתם מיותרת בו?
ויכול להיות שזה הסיבה בקרב בני הנוער במיוחד של התאבדויות ?בזה שהם לא יודעים מה התפקיד שלהם, ואומרים שהם יקבלו את התשובות למעלה שיגיעו לשמיים?
שואלת יקרה.
השאלה שאת שואלת בעצם, היא שאלת היקום כולו באלפי השנים האחרונות. כל אדם המתחיל לחשוב ועומד על דעתו, מבין שחייבת להיות לחיים מטרה ותכלית.
התשובות שניתנו לכך הינם רבות, אך בסופו של דבר ניתן לומר שאכן לכל אדם ישנו תפקיד אחר בעולם. אין בעולם מישהו מיותר!! אדם שאין בו תועלת לבריאה.
הסיבה שהתורה וההלכה רואים בחומרה את מעשה ההתאבדות, הינה בדיוק בגלל העניין הזה. אדם מגיע לעולם לשם ביצוע מטרה, אין הוא חי את חייו רק לעצמו, והנה הוא מחליט ליטול את חייו באמצע שהוא בתפקיד. זהו פשע בלתי יסולח!
בגמרא (קידושין פב, ב) כתוב שהאדם נברא בכדי לשמש את הקב"ה. והדברים צריכים ביאור, היכן אנחנו משמשים את הקב"ה, והלא הוא שוכן בשמי השמים ואילו אנחנו על הארץ?
בגמרא נוספת נכתב (סנהדרין לז, א) שכל אדם צריך לומר בשבילי נברא העולם. וגם כאן נשאלת השאלה, האם אכן זה כך? וכי היה שווה להקב"ה לברוא את כל העולם בשבילי [ובשבילך..]?
התשובה לכך נמצאת בדברי המדרש (תנחומא תחילת פרשת תזריע סימן ז). במדרש מתואר וויכוח בין טורנוסרופוס הרשע לר"ע, וזה לשון המדרש: "שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם, א"ל של בשר ודם נאים, א"ל טורנוסרופוס הרשע הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם, א"ל ר' עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. א"ל למה אתם מולים, א"ל אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקדוש ברוך הוא, הביאו לי שבולים וגלוסקאות, [אמר לו אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם אין אלו נאים, הביאו לי] אנוצי פשתן וכלים מבית שאן, א"ל אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים וכו'".
במילים אחרות, ר"ע ענה לו תשובה עמוקה מאד. הקב"ה בכוונה השאיר את העולם במצב שבו אנחנו בני האדם צריכים להשלים ולתקן אותו. על ידי כך אנחנו נהיים שותפים בבריאה, ולאחר השותפות שלנו העולם עצמו נהיה טוב ומשובח יותר [בעקבות השילוב שבין כוח שמימי לכוח ארצי. והדברים עמוקים ולא כאן המקום להרחיב בזה].
הקב"ה רוצה שאנחנו בני האדם [כביכול] נהיה שותפים ביצירת הפלא הזה ששמו 'עולם'. שותפות זו מתבצעת על ידי שאנחנו מתקנים את העולם במעשינו הטובים, ודואגים שהעולם שאנחנו מותירים לצאצאינו יהיה מתוקן וטוב יותר מהעולם שאותו הכרנו בעת בואנו לעולם. בכך אנחנו בעצם משמשים את הקב"ה. אנחנו בעצם משתתפים אתו ביצירת העולם.
ועדיין ניתן לטעון ולומר, 'מה הייחודיות שלי, ומה התרומה שאני יכול לתרום לעולם?'. וכנגד טענה זו באה הגמרא לומר 'חשוב לדעת שאין זה כך. כל אדם ואדם ללא יוצא מן הכלל הינו עולם מלא. את מה שהוא יכול ליצור ולפעול אף אחד לא יכול לעשות במקומו'.
וזו גם התשובה לשאלתך. תפקיד האדם בעולם הינו 'לתקן עולם במלכות שד-י' לגרום לעולם להיות טהור יותר, טוב יותר, נאצל יותר.
בכדי להגיע לכך צריך להאמין ביכולות העצומות שלנו. אחד הדברים הראשונים שהיצר הרע עושה הוא ליצור תחושה ש'כל העסק הזה גדול עלי' ולנסות לברוח לפינה הנוחה. כאן מגיע התפקיד שלנו לאתר את נקודות החוזק שלנו, ולפעול איתם למען עולם טוב יותר.
עלי והצליחי! העולם זקוק מאד לכישורייך ולתכונותייך. מה שאת לא תעשי, אף אחד לא יעשה!
אם תרצי הפניות לספרים שעוסקים בזה [יש רבים!], אשמח להתאים לך ספרים לעיון נוסף.
בהצלחה.
בניהו
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
