דלג לתוכן
שלום רב,
רציתי לשאול-
אני מרגישה שלא משנה מה קורה סביבי, אני בודדה.
כשחברות שלי עסוקות, אז הכאב מעמיק
אבל גם כשלא, גם כשנמצאת באירוע חברתי
או סתם אפילו יושבת ומדברת עם חברה
יכולה לעלות בי פתאום תחושה של בדידות עמוקה
כואבת כל כך…
ואז באות אחריה בשרשרת עוד ועוד רגשות שליליים
האם יכול להיות שאני פשוט טיפוס שבודד לנצח מבפנים?
שואלת יקרה!
היטבת לתאר בשורות ספורות את כאבך העמוק, את הבדידות הגדולה, בדידות שפוגשת אותך גם כשאת מוקפת חברות, בדידות הגוררת בעקבותיה רגשות שליליים הממלאים את כולך ולא נותנים לך מנוח.
שורותייך הקצרות המכילות כל כך הרבה, נגעו מאוד לליבי. בעייני רוחי ראיתי והרגשתי את כאבך, את בדידותך, אך יחד עם זאת התמלאתי תקווה! ראיתי את האור בקצה המנהרה. ואסביר לך מדוע. בייסורי הנפש, הקשים מייסורי הגוף, ההתמודדות הקשה היא חוסר השליטה על החיים. הבלבול, הכאוס ששולט בנו ולא מניח, חוסר המודעות למצבנו שמוביל לייאוש עמוק עד כדי איבוד טעם ורצון בחיים מלאים וממומשים. שאלתך אמנם מספרת לי על כאבך אך גם מספרת לי על כך שאת חייה עם מודעות עצמית לחייך, את מודעת היטב לרגשותייך, לצרכייך ולמחשבותייך. בשורות קצרות היטבת להגדיר ולשיים (לקרוא בשם) את תחושת הבדידות שאופפת אותך ומלווה אותך. המודעות לרגשות אלו ולצורך שלך לא להרגיש בודדה הן אלו שהובילו אותך לפנות לעזרה, להעלות את השאלה על הכתב ולהפנותה אלינו. מודעות זו היא גם שתסייע לך להתמודד עם קשיי הבדידות ובסופו של דבר גם לנצחה.
שאלתך היא זאת שהפיחה בי תקווה, היא זאת שסיפרה לי שהנך בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה! שקיים בך רצון עז לנצח את הבדידות. ולכן לשאלתך "האם יכול להיות שאני פשוט טיפוס שבודד לנצח מבפנים?" תשובתי היא: לא!!! נכון כעת הבדידות ממלאת את כולך עד שנדמה לך שלא נותר לך מקום לרגשות ותחושות אחרים. אך דווקא בשל כך חשוב שתאזרי את כוחות הנפש בהן ניחנת ותלחמי בתחושות אלו.
כיצד נלחמים בתחושות אלו?
ראשית התחלת יפה! העלית על הכתב את אותן תחושות . חשוב שתמשיכי כך. כתבי לעצמך מה את מרגישה? איפה הבדידות פוגשת אותך? מהן הרגשות השליליים שמלווים אותך? תפרטי בדיוק מה את חשה במקומות העמוקים שבנפשך, כיצד זה משפיע עלייך?
המודעות היא תחילתה של החלמה. אך כאן חשוב לי לומר: חלילה לך מלהאשים את עצמך! תפקידה של המודעות איננה להכות על חטא ולומר כמה לא טובים אנחנו. להיפך! תפקידה להסביר לעצמנו מדוע נתקענו, מדוע הסתבכנו ולהחזיר את השליטה לחיינו. המלחמה שלך היא לא לתת להאשמה מקום. ולפנות מקום בנפשך העמוקה להשלמה וקבלה.
המודעות, ההשלמה והקבלה של רגשותייך תוכלנה אחר כך לסייע לך לעלות קומה נוספת – לערוך בירור נוסף עם עצמך ולשאול את עצמך מהן מקורות הבדידות? מדוע אני חשה בודדה גם כשאני מוקפת חברות? האם התחושה היא בדידות או דבר אחר?
דעי, התשובות לשאלות אלו נמצאות בתוכך, בנפשך פנימה והן מחכות לך! מחכות לך עם סיומו של מסעך הפנימי והתובעני. מסע שידרוש ממך את תעצומות הנפש בהן ניחנת.
את לא לבד!!!
אשמח לסייע גם בהמשך
אהרון
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
