מדוע אין בחוקי התורה ולו מצווה אחת העוסקת בתחיית המתים ובגלגול נשמות, כפי ששמעתי ממטיפים רבים על העיקרון היסודי שבאמונות אלה.
דלג לתוכן
מדוע אין בחוקי התורה ולו מצווה אחת העוסקת בתחיית המתים ובגלגול נשמות, כפי ששמעתי ממטיפים רבים על העיקרון היסודי שבאמונות אלה.
שלום וברכה!
ראשית, גלגולי נשמות אינם עיקר ביהדות, ולא רק שאינם עיקר הם גם לא תוכן מיוחד ביהדות. רבים מאוד במסורת היהודית, כמו ר' סעדיה גאון והרמב"ם, התנגדו באופן מוחלט לאמונה הזאת וראו בה אמונה כוזבת ובלתי נכונה, וגם אלה שמאמינים בה לא עשו ממנה עיקר ולא תוכן רציני. ר' חיים ויטאל בשם האר"י אמנם מאריך על כך הרבה, אבל כמובן שזה ייחודי להם, והם ראו בכך עניין רציני ומהותי. ביהדות עצמה רעיון זה אינו עקרוני ואף לא טוב בעיני רבים.
לגבי תחיית המתים, זאת אכן אמונה המושרשת יותר ביהדות ובמסורת חז"ל, אבל גם העובדה שהיא מושרשת ביהדות איננה הופכת אותה לדבר עקרוני כלל. אפילו חז"ל מתייחסים לזה באגביות ובצורה די ספציפית ומחפשים לכך מקורות של דרוש בתורה. זאת אמונה שנתפסה בוודאי כבעלת חשיבות במסורת היהודית אך בוודאי לא לעקרונית. אף הרמב"ם שקבע את האמונה בתחיית המתים כעיקר מי"ג עיקרי אמונה לא התכוון להפוך זאת לתוכן עיקרי ביהדות, ועובדה היא שאין הוא מזכיר זאת כמעט בשום מקום, אלא בסה"כ לומר שזו אמונה שמושרשת ביהדות מקדמת דנא.
שנית, אם ישנה חשיבות לאמונה של תחיית המתים, הרי זה, מלבד היותה מושרשת במסורת היהודית והיותה חלק מן השיח הפנימי של המסורת היהודית, משום שהאמונה הזאת נוטעת אמון בעשייה ובתכלית הנפש. כאשר הנפש מתעוררת לטל חיים היא מקבלת כוחות לעבודת ה'. האמונה הזאת טוענת שאל לנו להסתכל על הנפש כדבר בנאלי אלא כדבר בעל ערך וכדבר נצחי.
הרעיון הזה משמש כתוכנו של פרק שלם בספר יחזקאל (פרק לז). יחזקאל הנביא מספר על בקעה מלאה עצמות יבשות, שלפתע מתמלאות ברקמת עור וגידים וחיות מחדש. זה חזון של תקווה, של הפחת רוח ביובש ובפסימיות. החזון הזה קיבל הרבה פרשנויות, יש שתפסו אותו כדבר מוחשי של ממש, יש שתפסו אותו כרעיון של אופטימיות ושל אמונה בתכלית הנפש, על כל פנים, הרעיון המרכזי מקבל ביטוי חשוב מאוד בנביא, שהוא בעצם השורש לרעיון הזה ביהדות. מן הבחינה הזאת החזון הזה נוכח בתנ"ך בצורה מלאה מאוד, התנ"ך כולו מלא ברעיון שהנפש של האדם חשובה ושעל האדם לטפל בה, אפשר שזה אף אד הרעיונות המרכזיים של התנ"ך. וכמובן, זהו פרק שלם בנביא יחזקאל.
ולסיום, משמעותה של התורה היא בקריאה לאדם לעבוד את ה' ולקיים את תורתו ומצוותיו. כל התורה כולה היא בהוראות, בתכנים ובערכים שהקב"ה מנחיל. זה העיקרון המרכזי של התורה, שאר האמונות הרווחות במסורת היהודית אינם עיקרון ואינם הדבר המרכזי בתורה. הם רק שרתים למטרה העיקרית של התורה שהיא עבודת ה'.
בברכה
מנחם
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
