שלום לך

השאלה החשובה שלך על אגדות חז”ל ואמיתותם של העובדות כפשוטם, העסיקה כמובן את גדולי וגאוני הדורות הקודמים מימות הראשונים.  מאידך, שושלת מסירת התורה מאז מתן תורה על ידי משה רבנו עד ימי האמוראים מחברי התלמוד, ידועה. רובה נמצאת בפרקי אבות ואחריה מסודר לנו בתלמוד במקומות רבים מי קדם למי.

מאז עברו דורות רבים בהם ענקי רוח וגאונים עצומים ראשונים ואחרונים עמדו לעמנו מתוך דחק גלותנו הארוכה להמשיך את מסירת התורה.

בלמדם את דברי חז”ל התקשו הגאונים קושיות עצומות ורבות עוד יותר ממה ששאלת אתה, הם ראו לעומק סוגיות שנראו לכאורה עמומות, סותרות ולא מבוארות דיים והתקשו בהם, הם עשו לילות כימים מתוך מסירות נפש, גם בימי רדיפות ושמדות, בהם לא היו לחכמי ישראל לא כבוד ולא שלטון, כדי ליישב ולהעלות ארוכה לסתירות או להלכות קשות ולהוציא את ההלכה לאור.

אילו היה לאי מי מהגאונים הללו, שחלק גדול מהם היה מפורסם בחכמתו גם אצל אומות העולם, חשד שחז”ל המציאו דברים כדי לשלוט, כמובן הוא לא היה מבזבז את זמנו ליישב את סתירת דבריהם.

גם אנו כמותם מאמינים בהחלט בדברי חז”ל ובאמרם ‘אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר’ [שהיה מבחין ולא אוכל מפירות שאינם מעושרים]

לעצם טענתך הנכונה בעיקרה שבהגדות הש”ס ובמדרשים ישנם עובדות שכפי פשוטם אינם תואמות את המציאות, כבר הרחיב על כך הגאון מגדולי חכמי הקבלה בכל הדורות רבי משה חיים לוצאטו [הרמח”ל], והוא כתב חיבור נפלא על מדרשי חז”ל הנקרא: ‘מאמר על ההגדות’ אני מצרף קישור: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/agadot/hagada2-2.htm

וכך הוא כותב:

“עוד צריך שתדע שדברים רבים מעיקרי הסודות ירמזום חז”ל בענינים מן הטבע או התכונות, וישתמשו מן הלימודים שהיו מלמדים בדורות ההם אנשי החכמה הטבעית והתכונה. ואמנם אין העיקר להם הענין ההוא הטבעי או התכוניי, אלא הסוד שרצו לרמוז בזה. ועל כן לא יוסיף ולא יגרע על אמתת הענין הנרמז היות הלבוש המשליי ההוא אשר הלבישוהו אמיתי או לא, כי הכונה היתה להלביש הסוד ההוא במה שהיה מפורסם בדורות ההם בין החכמים, ואותו הענין עצמו היה יכול להתלבש בלבוש אחר כפי המפורסם בדורות אחרים, וכך היה מלביש אותו בעל אותו המאמר עצמו אלו היה אומר אותו בדורות ההם.”

כלומר, הרמח”ל טוען שאין כוונת חז”ל במדרשים לפשוטם של דברים אלא לעומק ודברים נסתרים שהם הטמינו בהם, פעמים רבות אין להתיחס לעובדות כמו שהם אלא כמשל, או כמשהו שאינו מוחלט אלא עונה לקריטריונים מאוד מסוימים.

כמו כן, כדאי לך לראות את ספריו של הרב זמיר כהן בו הוא מברר כיצד דברים רבים הכתובים בגמרא ובמדרשים שהיו נחשבים כלא נכונים, הוכחו אחר כך מדעית.

כתבתי לך על קצה המזלג ואני מקוה שתמצא תועלת בכך. כמובן יש המון להרחיב על דרך כתיבת המשנה הגמרא והמדרש והמטרה הטמונה באופן שבו הם נכתבו.

שנה טובה!

יוסף