תודה ל׳אקשיבה׳, שנתן את מהותו כבר בשמו!
אין מילים שיתארו תחושה של בדידות תהומית מול יצרים סותרים. והפחד שאם תגיד- העולם יחרב, משהו רע יקרה, אולי תמות בייסורים.
שיצעקו עליך, שתעמיד לעצמך מראה. שתרגיש שוב אפס, רשע ורע.
שלעולם תצטרך להיות אנוס. שהפתרון הוא לברוח מעצמך ומהכל- ולנוס.
שאתה צריך להתחיל מאפס, מהתחלה. רק בשביל לחזור בסוף לאותה נקודה ושוב לחפש לשוא הצלה.
ובכל זה לא יהיה לך אף אחד. כי איזה בן אדם אתם מכירים בעולם מכיל ולא משוחד? (שעוד יתן את הרגשה שאתה שווה ומיוחד!)
שנגזר עליך לחשוש משאלות, אותן הס מלהזכיר. להרגיש ״כופר״ שצריך רק לשמור על ׳השם׳ והמיתוג ולדפוק את הראש בקיר.

אבל היי! לא שכחנו, שמצאנו את אקשיבה. שם כל מה שאמרנו יכול להשתנות גם אם זו ״רק״ הפרספקטיבה.
והיא נותנת הרגשה שאנחנו לא לבד יותר. כי צוות של מקשיבים, שהם הרבה יותר ממשיבים, עלינו לא מוותר!
שיש משמעות לבן אדם גם אם הוא לא ״שווה״ לפי החוקים הנוקשים. כי נשמה יש בו, וזאת עובדה, אותה פה רק מאוששים.
כל אחד מקבל תשובה לא מתחמקת, ובה זרם מרפא של מילים טובות. גם אם ההתבטאויות שלו קשות, קצת מתריסות לעיתים כואבות.
כי אכפת פה ממי שמאחורה שואל או מתמודד. שלעולם לא יחשוב שבכל זה הוא תקוע, בודד.
על כל פועליהם הברוכים באישי נמשיך להודות ולהוקיר. ומעל במה זו רק נחזק את ידי העוסקים, שממש מוצאים חן, בטוחני, גם בעיני אלוקים!
מודה בהערכה רבה וכנה, ובתפילה שבעמלכם תמיד תבוא ברכה גדולה,
מישהי ש׳אקשיבה׳ גם שם בשבילה.
-אבקש שתפרסמו את מכתבי באתר-

–