שלום וברכה!
בעזרת השם בקרוב אני נהיית בת 19.
בקרוב אני כנראה אתחיל שידוכים. אני רוצה גבר בחיי ומבינה שרצון כזה הוא טבעי ונורמלי.
אבל…
לפעמים אני מרגישה שאני ילדה קטנה, שאין בי כלום. ממש כלום. שאני קטנונית. ושאני לא יודעת בכלל כלום.
מדמיינת את עצמי יושבת בפגישה עם בחור ומנסה לספר על עצמי.. מה אני אמורה לספר בדיוק?? על מה?? על המשפחה שלי?? נו.. ואז כשאני גומרת לדבר על המשפחה שלי אז מה??
אין לי מה לספר בכלל.
אני בדרך כלל כן בן אדם שאוהב לשמוח ואוהב לאהוב.. אולי אני מרגישה ככה כי אני הכי קטנה ולכן אני מנסה לתפוס את הלב של כולם?? ולצחוק עם כולם, ולהנות, אבל בלב שלי עדיין מרגישה קטנה…בסך הכל אני הכי קטנה בבית. איך אני יכולה להרגיש שאני גדולה? זה הכל יחסי הרי.
למרות שאני כבר לא יודעת מה אני. בסך הכל אני רוצה מערכת יחסים אוהבת ומעריכה,
אני רוצה גבר, אני משתוקקת לזה. אבל גם קצת פוחדת , אפילו הרבה פוחדת.. לחתום את הגורל שלי עם מישהו שאני לא יכולה לדעת מי הוא בבירור. זה יכול להיות חוויה מדהימה אבל לא כשזה הופך להיות החיים שלך עד 120 בעזרת השם.
אולי יום אחד אני אקום בבוקר ואראה שהגבר שחשבתי שאני יוכל לסמוך עליו כל החיים שלי, הגבר שחשבתי שהוא הגבר שלי שתמיד חלמתי עליו וחיכיתי לו (למרות שהיו הרבה גברים בדרך שיכלתי לפתח איתם מערכת יחסים), ושמרתי את הלב שלי רק בשבילו, ותכננתי לאהוב אותו עד הסוף, ולראות אותו פורח ומתבגר בזכותי, ולראות את החיים שלי מאושרים ומושתתים על יראת שמיים, ולראות את הילדים שלי מקבלים חינוך- כמו שאני קיבלתי, לקום יום אחד ולגלות שטעיתי ושכל המהלך היה מוטעה?? שהגבר הזה לא ראוי בכלל לאהבה שלי ושאני צועדת במסלול מוזר, ושאולי הכי טוב היה אם הייתי נשארת רווקה חס וחלילה??
נכון, אני מציירת כאן סיפור די 'טראומתי'.. ואני יכולה באותה מידה גם לספר סיפור 'אופטימי ומלא חיים ושמחה' אבל אני קצת חוששת.
בוודאי שהאמונה שהכל בהשגחה פרטית היא זו שמחזיקה אותי והחזיקה אותי תמיד. גם כשהיה לי נורא קשה להתגבר האמנתי שהקדוש ברוך הוא יודע מה הוא עושה והוא תמיד תמיד נותן כוחות להתמודד עם הנסיונות שהוא שולח. והוא עושה את הדבר הטוב ביותר.
אבל זה קצת מלחיץ להכנס לתוך כל השלב הזה של ה'שידוכים' למרות שאני באמת רוצה את זה, זה אולי עם הרבה (אפילו אולי מדי הרבה) רגש, אבל יש בזה גם שכל. לדעתי.
אני חושבת שאני מסוגלת לפתוח את הלב שלי ולחיות בזוגיות כנה ואמיתית, אני חושבת שאני טיפוס אוהב מאוד, ובנוסף לכך יש בי הרבה תשוקה, אבל כשהתשוקה תתעמעם קצת.. אז מה? בוודאי שאני לא מתחתנת רק בשביל לספק את התשוקה שלי. אולי אני רק מחפשת את החוויה והריגוש?? אני רציתי את זה בהתחלה רק בשביל הריגוש, אבל כשהבנתי שלא מתחתנים בשביל ריגוש, ושנישואין זה דבר רציני אז חשבתי על זה הרבה ונוספו סיבות למטרה הזאת. אני רוצה להרגיש כבר 'שלימה' ולהגשים את עצמי, להרגיש בטוחה, (כן אני רוצה גבר בחיי וזה לא מוזר. זה נורמלי. ככה ה' ברא את העולם . בלי זה לא יהיה המשך..) ולהרגיש שאני מתקדמת בחיים, אני רוצה ילדים בעזרת השם, ומדמיינת את עצמי מנהלת מערכת יחסים אוהבת עם בעלי בעזרת השם, אבל עדיין…
זה איזה שהן חששות קטנטנות שצצות פה ושם.. אולי אני לא בוגרת בכלל?? הרי אף אחד לא אומר שהפנימיות שלי שווה משהו. מי אמר שאני שווה בכלל?? מה אני אמורה לספר? איך אני אמורה לדעת בכלל שזהו בעלי? ובכלל, אולי אני צריכה לחכות עוד קצת ולגדול, וללמוד עוד, למרות שאני כן חושבת שאני מסוגלת לנהל בית, ורוצה מאוד את הקשר איתו, ולנהל מערכת יחסים חמה. מאז ומתמיד התמקדתי במערכות יחסים, כבר ב'יסודי' בכיתה ג'… ובודאי שבגיל כזה. יום אחד מצאתי את עצמי יושבת ומדברת בטלפון עם בחור בן 16… והבנתי שמשהו פה לא בסדר. אם אני רוצה קשר עם גבר, ורוצה גבר בחיים שלי, אז למה שאני לא אעשה את זה כמו שצריך?
האם זה סיבה מספקת??
אני גדולה ובוגרת וחושבת שאני באמת מוצלחת לפעמים, אבל יש את הפעמים האלה שאני מרגישה שאני בהחלט לא שווה!
זוגיות זה רק 'אני והוא'. מי אמר שאני מספיק חזקה בשביל זה?? ומצד שני אפשר להסתכל על זה כעל 'אני והוא' זה הכי טוב כי זה רק שתינו…
מה אני אמורה להיות בעצם? משהו מיוחד?
נכון, יש בי תשוקה (וזה נורמלי והגיוני) אבל מי אמר שזה מספיק בשביל להגשים את החלום הזה ולהתחתן??
אני פשוט צריכה לקפוץ למים?? אין לי בכלל עבודה או משהו אני רק מתחילה ללמוד מסלולים . ומצד שני אני לא רוצה לחכות אני רק מסתכלת כל היום על בחורים ואולי זה בגלל החופש שיש לי כל כך הרבה זמן למחשבות האלה..
שמעתי גם שאהבה אמיתית זה יהיה מישהו שאתה מוכן להשתנות בשבילו. איך אני הופכת לאדם כזה? כאילו איך זה קורה?
וכן, אני קצת מתביישת לכתוב את זה.. אבל אחרי הכל – ואולי לפני הכל – אולי אני רק רוצה אהבה??
מה אני עושה עם עצמי??

סליחה על כל הבלאגן של השאלות… ותודה על האוזן הקשבת…
יש לכם אתר מקסים ומשיבים נהדרים וחכמים!!
אשמח אם תוכלו לשלוח לי את התשובה גם במייל.
תודה מראש!!