שלום רב !

ראשית כל הריני לברכך בבריאות איתנה לך ולעוברך, שיגדל ויצמח וישלים את חודשיו עד ללידה ושתהיה לידה קלה בידיים מלאות.

אין ספק שתקופת ההיריון היא תמיד תקופה קשה. ברמה הפיזית, גופך הופך למשאב לניצול עבור החיים החדשים שזה עתה מבצבצים בעולם. כוחות החיים שלך נכנסים למצב של "עיבור" לטובת העובר החדש, את גם קצת הופכת יחד איתו לעובר: מופנה יותר פנימה, זקוקה יותר מאי פעם לתמיכת הסביבה, ויותר רגישה לתחושותייך ולרגשותייך.

"ספרא דצניעותא" הוא חלק בזוהר המתאר את התהליכים העמוקים והמוצנעים ביותר שעוברים על השכינה. תיאורים אלו מהווים תמונת מראה לזוגיות שבין איש לאישה בעולם הזה. בספר זה מתואר (סוף פרק א), שברגע העיבור מופיע אור גדול שמושפע מן הזכר אל הנקבה, זוהי הנשמה החדשה היורדת לעולם. לאחר שהנקבה מתעברת, נוצר מעין פירוד שבו הזכר מסתלק חזרה לעולמו הנפרד, ואילו עולמה של הנקבה נחשׁך במהלך תהליך הפיכתה להיות אמא, עד לפתיחת השערים של הלידה.

זהו תיאור כללי של מה שעובר על האישה בהריון, ואני בטוח שחלקים כאלה או אחרים הולמים את מה שעובר עלייך. אין ספק שההפלות שעברת לאחרונה משפיעות אף הן ברמה כזו או אחרת על מצבך הנפשי ומעוררות חרדה מסוימת ביחס לעתיד. אני מאחל לך שתצלחי יחד עם עוברך את העיבור הזה לקראת הפיכתך לבן אדם חדש בעזרת ה' – אמא של יצור שלא היה כאן קודם בעולם, שער חדש לחיים.

אעבור כעת למצב הזוגי אותו את מתארת, וברשותך אחלק את התיאור לשני אזורים שונים:

האחד קשור בחלק הבחירה שלך, והאחר קשור לצרכים הרגשיים שלך שאינם מתממשים בתוך המערכת הזוגית שלכם.

אמת שאין אלו שני דברים נפרדים מבחינת הגורמים. כלומר, אותה התנהגות של בעלך יכולה לעורר קושי בשני האזורים הללו, אולם ההבנה שאלו הינם שני אזורים יכולה לעזור לך להתמודד, לבחור לפעול באופן מיטיב יותר.

את מתארת מצד אחד שיש לך ספקות ביחס לבחירה שלך בבעלך. רצית בעל בחור ישיבה עדין וצדיק, אולם קיבלת ב"חבילה" הזו הרבה דברים אליהם לא פיללת: גסות רוח מסוימת בדיבור, באכילה, בנושאי השיחה ובצורת השיח. חוסר רגישות כלפייך והיעדר קשר רומנטי, אינטימי וקרוב יותר – אף על פי שכפי שאת מתארת אתם חברים קרובים.

רצית להתחתן עם אדם שתראי אותו כמישהו שיש להתגאות בו מול הסביבה, ולמעשה את מתביישת בו.

מצד שני את מתארת צרכים רגשיים שלך שאינם באים לידי ביטוי או נפגעים בקשר: איכפתיות, הבנה, כבוד ואינטימיות רגשית.

שני אזורים אלה הינם שונים במהות: הנושאים שקשורים לבחירה יכולים להשתנות אך גם יכולים שלא, ולכן מומלץ לך לעבור מחדש את תהליך הבחירה, ולשאול את עצמך: האם את רוצה להיות נשוי לאדם זה, כפי שהוא עכשיו – חבר טוב וקרוב, אך גם בעל נושאי שיחה שונים משלך שאת אף חווה אותם כגסים, וכן הלאה?

כשתקבלי בחירה אמיצה, מלאה ואמיתית, בחירה שיש בה טעם והבנה, תוכלי לשעבד לבחירה את שאר כוחות החיים והרגשות שלך.

לא קל לבחור דבר כזה גדול בחיים כחיי נישואין, על אחת כמה וכמה אחרי שאתם נשואים כה הרבה זמן, על אחת כמה וכמה כשאת נושאת את ילדו ברחמך. אולם בכל שלב ובכל זמן אפשר לקבל בחירה מלאה ומושכלת שיש לה שתי אפשרויות פוטנציאליות.

הנושאים הקשורים לצרכים הרגשיים גם כרוכים מצד אחד בבחירה – לבחור לחיות לצד אדם שאיננו ממלא צרכים רגשיים שלך, אולם מצד שני הם עומדים בפני עצמם.

וזאת משתי סיבות. ראשית כל מפני שצרכים אפשר וצריך לתַקשר. אנחנו כל כך מצפים להבנה מלאה ואוטומטית מצד בן הזוג שלנו, אך כמה זה ריאלי? אולי בגלל שאתם חברים כל כך קרובים את לא שמה לב כמה הוא בוודאי שונה מאיתך: הוא רואה את העולם כל כך אחרת, יש לו עולם שלם שממלא אותו, וצרכים שונים בתכלית.

לתקשר את הצרכים שלך – לא מתוך תביעה ורוגז אלא מתוך בקשה פתוחה וכנה, בפירוט ובסבלנות, להציע למד אותו את השפה שהוא אינו יודע – אם ירצה ללמוד, יוכל בוודאי לעזור לבעלך להבין את צרכייך יותר טוב ולהם להתמלא סוף סוף בתוך הקשר שלכם. תהליך זה הוא תהליך של למידה, ולכן מוכרח להיות איטי ולקחת זמן, עלינו אפוא לאזור גם את אורך הרוח הנדרש לתהליך כזה.

הסיבה השנייה שמילוי הצרכים עומד בשדה נפרד מן הבחירה בזוגיות, היא שצרכים נוטים להיות מעגליים. מה הכוונה? לרוב, כאשר צורך שלנו נפגע, גם צורך של בן הזוג ייפגע, וחוזר חלילה. כך שהתנהגותו של כל אחד מבני הזוג תורמת למעגל שנוצר, בין אם הוא מעגל חיובי – שבו רוב הצרכים מתמלאים, ובין אם הוא מעגל שלילי יותר – שבו חלק מהצרכים אינם מתמלאים.

אפשר להדגים זאת בסיטואציה פשוטה, בדיונית אך גם כזו שמתרחשת לעתים קרובות בצורה כזו או אחרת בין בני זוג. יום אחד כשבעלך בא הבייתה היית עייפה ומרוטה אחרי יום ארוך. איך שהוא נכנס ביקשת ממנו לבצע מטלות בית ולא התייחסת בכלל למצבו ולצורך שלו במנוחה והשתהות וקצת "בית" לאחר יום ארוך של לימוד או עבודה.

כרגע נפגע הצורך שלו במקום בתוך הקשר. כתגובה, הוא כועס עלייך ולפיכך פולט איזו הערה פוגענית. כעת נפגע הצורך שלך בכבוד ובהערכה – במיוחד לאחר היום הארוך שחלק ניכר ממנו הקדשת למשפחה ולבית. למחרת בבוקר את נותנת לו ברכת "שלום" קרה, וכך נפגע הצורך שלו בקשר ואינטימיות. כשהוא חוזר הוא כבר ממש מרוגז עלייך ופולט איזה כינוי מעליב, וכן הלאה והלאה….

לא תמיד אנו מודעים למעגל הזה, או לחלק שלנו במעגל הזה. לפעמים אנחנו בטעות חושבים שהמציאות הולכת רק בכיוון אחד: "הוא" > פוגע "בי". אולי זהו משום שבאותה מידה שבני זוגנו אינם ערים עד הסוף לצרכינו שלנו, איננו ערים לצרכיו שלו.

אולי אנחנו חושבים שיש לו בעיות מהבית אך לא רואים את האתגרים והפגיעות שאנחנו מעוררים אצלו בזמן אמת.

לאמיתו של דבר זהו תמיד מעגל, ששנינו מזינים אותו ומשפיעים עליו.

לסיכום, אולי יועיל לך לשאול את עצמך עד כמה את רוצה להיות נשוי לאדם הזה, ובד בבד לבדוק גישה אחרת ביחס למילוי הצרכים: תקשורת מלאה וסבלנית ביחס לצרכייך שלך, והכירות עומק עם צרכיו שלו ועם המקומות שאת יכולה למלא אותם יותר.

ואולי לא תהיה לך תשובה חד משמעית אלא עם הזמן. ואולי שינוי מסוים שתיצרו במעגל הפרטי שלכם יגרום לך לראות את הדברים באור אחר.

באופן כללי, ללכת כזוג למטפל או יועץ זוגי טוב וקשוב תוכל לסייע לכם לבנות קשר טוב יותר ולך לקבל בחירה מושכלת יותר.

בהצלחה רבה ובריאות איתנה

חיים ב.