שלום לך אשה יקרה,

קראתי את דברייך בעיון כמה פעמים והמילה שתפסה את תשומת ליבי היא "מבלבל"

בלבול היא חוויה קשה, מערערת ומשרה חוסר אונים.

בדיוק לכן אני מבקשת שננסה יחד לייצר כאן בהירות.

להחליף את הבלבול בראייה מפוקחת של המציאות-

במטרה לאפשר לך בחירה ומנוחת נפש שאת כה ראויה לה.

מוכנה?

את מתארת את בעלך בשפע של דוגמאות.

את העובדה שהוא שם את עצמו ואת האינטרסים שלו בראש סדר העדיפויות.

את חוסר הטקט, את הקושי לסלוח, את ההאשמות, העצבנות והמבט שרואה את העולם כנגדו.

לצד זה יש גם אופי חברותי, חוש הומור, ונכונות להקשיב ולהבין- לפחות למפרע.

אם אנחנו נדרשים לתייג אותו תחת כותרת של חיובי או שלילי, טוב או רע, חולה או בריא,

המציאות עשויה לבלבל אותנו,

אבל אם נוותר על התיוג- האם תוכלי רגע להתבונן על רשימת התכונות הזו,

כנתון עובדתי? כזה הוא. יש בו הרבה צדדים . הוא גם וגם. בן אדם בעל גוונים שונים.

בואי נתבונן בו עוד קצת-

האם יש בו צדדים נוספים? חלקים של האישיות שמצאו חן בעינייך כשבחרת להתחתן איתו?

ערכים שהזדהית איתם?

יתרונות שתוכלי להעריך או להפיק מהם תועלת?

אחרי שהתבוננת , וכיון שאת נשואה לו שנים ארוכות-

את ודאי מכירה אותו היטב, ויש לך עכשיו תמונת מצב שלו. זה הוא.

בן אדם עם מעלות וחסרונות.

ומה שבעיקר חשוב להכיר בו- זו העובדה שהוא כנראה לא עומד להשתנות.

עכשיו בואי נעבור אלייך.

מה קורה לך מול החסרונות האלה? מול תפיסת העולם שלו? מול דפוסי ההתנהגות האלה?

מה זה עושה לך? מה זה עושה אותך? באיזה אופן זה משפיע על החיים שלך?

האם הבעיה היא שדמותו אינה נאה בעינייך? שהוא הופך למגונה ומאוס עבורך?

שעצם העובדה שהוא לא עומד בסטנדרטים המוסריים המקובלים והנאותים- מונעת ממך להתקרב אליו?

אם כן- דמייני רגע שהיית מקבלת תעודה שמעידה עליו שבתנאים שלו הוא בסדר ותקין ואפילו ראוי לכל הערכה-

תעודה חתומה בידי עשרה רבנים מוכרים ועשרה פסיכיאטרים בכירים.-

מה אז היית מרגישה כלפיו ? האם זה היה משנה את ההרגשה שלך כלפיו?

או אולי חסרה לך ממנו הכרה, הערכה, מקום?

קשה לך לחוות חוסר התחשבות, זלזול, ביטול והאשמות…

אלו חוויות קשות. חוויות שמפגישות אותנו עם המקומות הקטנים, החלשים.

מטילים ספק בערך שלנו, בהיותינו ראויים למקום.

האם את יכולה לזהות את התחושות הקשות האלה בתוכך?

את ההקטנה וההתקוממות הבריאה נגדה?

לו היתה המציאות מאפשרת לך חוויה יציבה של הערך שלך.

לו היה בלתי אפשרי להקטין אותך- מה היית מרגישה כלפיו אז?

זו שאלה דמיונית ששווה לנסות לענות עליה.

ושאלה נוספת-

האם לעובדה שאת נשואה לאדם כזה יש משקל בתדמית שלך כלפי עצמך וכלפי העולם? האם הוא מבייש אותך?

או אולי הקושי שלך נמצא במקום אחר-

האם הדבר שממנו בעיקר את סובלת הוא העדר נפש קרובה? חסר בתקשורת משמעותית? בדידות?

מחפשת את ההרגשה שמבינים אותי, שאני יכולה להתחבר?

או אולי משהו אחר בכלל?

התשובות לשאלות האלה חשובות מאד.

הן יכולות לעזור לך להתמקם בקשר ולבחון את האפשרויות לשיפור בהרגשה שלך.

אני מאמינה שמה שתמצאי בתוכך יוכל להוביל אותך בצורה מדויקת יותר לנקודה החשובה ביותר-

נקודת הבחירה.

את מתארת מצב שבו את כביכול חסרת בחירה.

שאם היתה לך האפשרות לבחור- לא היית בוחרת לחיות איתו.

זו חוויה קשה. חוויה של חוסר אונים.

חוויה שמעוררת התקוממות פנימית.

בריאה וצודקת.

למה? כי המהות של היותינו אדם- הוא היותינו בוחרים.

וכרגע את מרגישה שאת לא בוחרת אלא מוכרחת להשאר איתו.

האם תוכלי רגע להרחיב מבט, להתבונן בעצמך, בבעלך ובילדים שלכם,

לשקול את כל מה שאת רואה- ולבחור.

לבחור מה נכון עבורך. ברגע זה.

להוציא מקרה שאקדח מוצמד לרקה- אין באמת מצב בו אין ברירה.

תמיד יש בחירה כלשהיא.

וכמו שאת בוחרת להפרד מX שקלים לטובת חצאית,

ואת שמחה עם החצאית ולא מבכה את הסכום ששילמת עליה,

כך גם כל הבחירות שלנו. יש מחירים ויש תמורות.

מה את בוחרת לשלם תמורת מה?

זו שאלה קשה אבל הכרחית.

קחי לך דף ועט ורשמי לך מה את משלמת ומה את מקבלת.

בדף נוסף תרשמי לך מה יקרה אם תבחרי אחרת. מה תשלמי ומה תקבלי.

לא, החיים הם לא זירת מסחר, אבל התרגיל הזה יכול לעזור לך להבהיר לעצמך את כח הבחירה שלך.

את העובדה שהמצב היום לא קורה מעצמו- גם הוא בחירה.

להשאר במצב קיים זו בחירה לא פחות מאשר ליצור שינוי.

אני מאמינה שהשאלות האלו יוכלו להפחית את הבלבול שלך ולמקד אותך.

תוכלי לבדוק עם עצמך את המניעים והסיבות שלך,

במקום להתעסק בניתוח של ההתנהגות שלו ובשיפוט של האשיות שלו.

כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא שתקחי אחריות על האושר שלך.

הוא בידיים שלך.

הדרך אליו היא תהליך של למידה עצמית, של ניסוי ותעיה,

דרך של התפתחות וגדילה שאם לא נלך בה עכשיו- תמתין לנו עם נסיונות חדשים בהמשך.

אני מזמינה אותך לצעוד בדרך אל עצמך ומעודדת אותך לקחת ליווי מקצועי שיוכל לקצר אותה ולחסוך בשכר הלימוד….

מאחלת לך אושר פנימי וכח לבחור,

זלטי