שלום יקרה.

נגעת בנקודה מאד כאובה ורגישה, ולא רק אצלך. הנראות החיצונית כובשת יותר ויותר שטחים, ומקבלת יחס משמעותי מהמגיע לה.

זו מציאות שאין כל כך מה לעשות איתה, וכבר הרבה מאד שנים שה'מודה' הזו מככבת. למה מודה? כי באירופה שלפני מלחמת העולם השניה – בריאות בשר היו דווקא היפות. הן היו עונדות ענקים לאורך הצוואר שיבליט את הסנטרים המשתפלים…

בכל אופן, אנחנו כאן, בישראל תשפ"ה, והשיח בנושא לא נעים בכלל. אפילו מאשים. התחושות שאת מתארת לאורך השנים עגומות נורא, אבל לא חריגות. רבות שסובלות מעודף משקל מתארות חוויה זהה, בין היתר בשל התחושה שמעניקה לכך מערכת הבריאות, הטרנדיות בתחום, והאדרת המראה החתיכי, האסוף והנאה.

כרגע את מתמודדת עם שתי נקודות: אי ההשלמה שלך עם המראה והסטריאוטיפים שאת חווה לגביו, היחס בשידוכים שמאשר את התחושות שלך.

אי אפשר לומר שהאחד כרוך בשני, אולם בהחלט יש זיקה, לפחות מבחינת התפיסה שלך. ואסביר.

כשאדם שלם מבפנים, וטוב לו עם מה שהוא – זה אוטומטית מקרין החוצה. החוויה הפנימית שלך בכל הנוגע לדימוי הגוף – שלילת ומאתגרת.

ממילא, כשמגיעים לצומת רגישה כמו שידוכים – זה מתפרץ, ובעוצמה.

מבחינה אובייקטיבית, יש כאלו שרוצים דווקא בחורות בלונדיניות, את אלו שמתעקשות על בחור גבוה יותר מהן, ויש את אלו שמעדיפים בחורה רזה וקלילה.

הבעיה היא שמשום שאצלינו בתודעה המראה המלא נתפס בתודעה כמשהו שלילי – בשידוכים זה מקבל תאוצה; הן מבחינת כמות הבחורים שמתעקשים על זה, והן מבחינת ההרגשה של המשודכות.

בא נתקדם להוויותן של עובדות: בחורה שנישאת רזה – אין התחייבות שתישאר כזו. תקופת הפוריות מאתגרת גם את הרזות, ותקופת המעבר עלולה להכריע גם כאלו שהתקופה הקודמת לא השפיעה עליהן. מכירה נשים שמנות שלאורך המחצית הראשונה של חייהן היו רזות. מאד. מכירה עוד יותר נשים שהיו בחורות רזות ועם הלידות שינו מראה וצורה (אגב אגבי לגמרי: יש גם נשים שקורה להן תהליך הפוך. התחתנו יותר שמנות ממה שנראות אחרי הלידות. חריג אבל קיים).

בא נחשוב מה קורה לבחור שהעמיד את המראה החיצוני הגזור והחתיכי בפסגת סדרי העדיפויות, ופתאום, אחרי עשר- חמש עשרה שנים (או פחות) מקבל אישה שאין קשר בינה לבין מי שהתחתן איתה. מה קורה לאשתו?

אנחנו מצפים מגבר שנשוי עם אשה כמה שנים, שילמד להכיל אותה ואת אישיותה בלי קשר למראה. בפועל, זה לא תמיד עובד. גבר שמאד מאד מפריע לו שאשתו שמנה, הרבה פעמים זה ילווה אותו גם בהמשך, וכשאשתו תשמין הוא עלול להתאכזב או גרוע יותר.

עצוב, אבל פגשתי במחלקת יולדות נשים שעסוקות בקלוריות ובדיאטה, כדי להשביע את רצון הבעל ולחזור למידה הקודמת – תוך התעלמות מהצרכים הנפשיים והפיזיים של תקופה זו. במאמר מוסגר – לא תמיד זה יועיל, כי ההורמונים פעילים מאד ועשויים להשפיע על כך.

ומה קורה אחרי הנישואין לאשה שעשתה דיאטה כאסח כדי להיראות רזה וחתיכה, למרות הנטיה המובהקת שלה? איך אמור לקבל את זה בעלה – שבעצם עבדו עליו? האם היא לוקחת בחשבון את השיעבוד הכפוי שהיא מכניסה את עצמה, בשל הניסיון להשביע את רצון הבחור בדבר שאין לה?

אמנם מצד ההשתדלות צריך לעשות משהו, אולם מי אמר שדיאטת כאסח נכללת בכך? אפשר ללבוש בגד מחמיא, אולי מעט מטשטש, משהו שאת מרגישה נוח בו, ומחמיא. להגיע לאירוסין במראה של עבודה לא ישימה לטווח ארוך יכולה רק להפריע לבית שלכם לטווח הארוך.

אז מה כן?

ראשית, לשמור זה דבר תמיד טוב, לפחות מבחינה בריאותית. לא ברמה היסטרית, אלא בגבול שמרגיש לך נעים ונח. לא היסטרי ובוודאי שלא חריג (כמו ניקוי רעלים ושות', שלא בטח שיעיל)

האמת שזה לא הדבר הראשון. הדבר הראשון הוא להשלים עם עצמך, עם המראה שלך. להתחבר לזה. כל עוד העבודה הזו לא תיעשה – הכל יהפך ליותר מורכב.

את בעצם דורשת ממישהו להתחבר למשהו שאת לא מסתדרת איתו. איך זה נשמע לך? או שאת משלימה עם המראה שלך, או שאת מחליטה לקחת את עצמך למסע מפרך לאורך כל החיים ולהשתעבד לדיאטות כדי שתוכלי להנות מעצמך. הבחירה שלך – האם להרפות ולהשלים, או להיכנס לסד מחניק. אבל נקודת המוצא היא שעלייך לחיות בשלום עם עצמך והמראה שלך.

אחרי שכך – טפחי את החלקים האישיותיים שלך. תני לטוב שבך להקרין החוצה. תופתעי, אולי, לשמוע, אבל יש בחורים שיותר מעניין אותם האופי והאשיות מהמראה החיצוני. מודה, לא מליון, כי לצערנו אנחנו חיים בדור חיצוני. אבל עדיין יש בחורים שזה לא מפריע להם. יש בחורים שאפילו אוהבים את זה (כן כן… חריגים, אבל קיימים). בכל מקרה, את זקוקה רק לאחד, נכון? אז ד' ברר לך מלכתחילה את הבחורים וחסך לך את הבירורים המייגעים והשלב שמורידים אותך על דברים אחרים ;)

זה נשמע אולי מתסכל, אבל לא יותר מבחורים נמוכים או בחורות גבוהות במיוחד ויש להם *אולי* פחות שידוכים. או כאלו שהוריהם גרושים, צבע שיער שפחות אהוד או כל נתון טכני שאין באפשרותנו לשנות. חושבת שאפשר לשנות את נתוני הפתיחה שלך? תקראי שוב את השורות שלעיל.

אם אנחנו מאמינים שמד' אשה לאיש, והקב"ה יושב ומזווג זיווגים, ו-40 יום קודם יצירת הוולד, וכל המדרשים המוכרים – זה בדיוק השלב שעלינו להתמקד בכך, לעשות את ההשתדלות במקום שאפשר לשנות (להפוך את האישיות לטובה יותר, למשל. לעבוד על עצמנו וכד') ולהשלים עם הנתונים שאי אפשר לשנות, כי זו בדיוק חלק מהתוכנית האלוקית המותאמת בעבורך…

בהצלחה בשלב השידוכים, ובתקווה לקריעת ים סוף מהירה,

תמי

[email protected]