The Butterfly Button
קשיים ביחסים עם הסביבה

שאלה מקטגוריה:

היי אני שמחה לכתוב כאנונימית ..
אני מאוד חוששת להביע את מחשבותיי בחיים, להראות את עצמי בחברה ,לפעמים מזמינים אותי ואני חושבת כן איזה יופי נהנה אבל אני לא יוצאת ומכירה חברות.
אני כבר בת 35 .נראית טוב ,יש לי יכולות וכישרונות ואני מאוד פוחדת להיפגע ממה שאנשים יגידו, מהמראה שלי, ובכללי חסר לי ביטחון עצמי. ואני חיה בפחד מתמיד.
אם יש משו שהייתי יכולה לעשות שיוציא אותי מזה.. כי אני מרכישה תקועה ורוצה חברות ולהתחתן בשנית.

תשובה:

שלום לך

עצוב לי לשמוע על המצב בו את נמצאת. אני רואה את הרצון שלך ואת הצורך שלך להיות רגילה. אך אני שמחה לשמוע שאת יודעת שאת כן נראית טוב ושאת כן בעלת יכולות וכישרונות.

אני אגלה לך סוד- אנשים רבים חוששים להביע את מחשבותיהם בחיים- יתרה מזאת, אנשים רבים אומרים דברים שונים לגמרי ממה שהם חושבים. מכתיבתך נדמה כי במחשבותייך כולם סביבך כלילי השלמות, יודעים מה לומר מתי, עם מי ואיך להתחבר. אני מאמינה שזה לא כך. אז.. דבר ראשון אחרי שתפסיקי להאשים את עצמך על מי שאת אוכל לעניין אותך בכמה רעיונות הקשורים לשאלה שהעלית.

1.העולם בו אנו חיים הוא עולם שדורש הרבה מאוד מאנשים שאינם מוחצנים מטבעם. הערכים שנחשבים הם אסרטיביות וביטחון עצמי וכולנו מפנימים את הדרישות האלו. אבל… היי, להיות אדם מעט יותר ביישן ומופנם זה לא רע. זה לא הופך אותך למישהי פחות טובה.

2.כולנו מפקפקים בעצמינו לפעמים- זה טוב וזה חשוב כדי שלא נהפוך לאנשים מלאי גאווה וחשיבות עצמית. אבל- צריך לדעת מתי לשים למחשבות האלה גבול, והגבול הוא לדאוג שהן לא יפגעו בך. תנסי לחשוב מתי המחשבות האלה צצות. ואם את באמת חיה בפחד מתמיד כמו שאת מעידה אזי כדאי להבין מה מקורו- לא כדי לפחד יותר אלא כדי להבין איך לחסל את האויב הזה שגורם לך לחוש חסרת ביטחון. אני ממליצה לך מאוד מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעזור לך לאתר את המחשבות האוטומטיות ולעבוד בשלבים על היכולת להתגבר עליהן. המצב שבו את מרגישה תקועה ורוצה לשנות את זה יכול לעזור ולהוביל לטיפול ממוקד ומהיר שיוציא אותך מזה.

  1. במידה וטיפול אינו בא בחשבון מבחינתך, נסי לתרגל סיטואציות דמיוניות- מה היית רוצה לומר? איך את הדמיונית הייתה מצליחה לרכוש חברות ו/ או להכיר בעל? תתמקדי במה שאמרת על כך שאת נראית טוב. כשרונית ובעלת יכולת. והאמיני בזה. אני יכולה לומר לך שאני משתמשת בעצה הזו פעמים רבות. כשצריך- אני אפילו מתרגלת את מה שאני רוצה לומר על אנשים רנדומליים ברחוב (אל תנסי את זה אם את גרה במקום שאינו גדול מספיק J) רעיון נוסף שיכול להועיל הוא שתכתבי לעצמך במחברת או בכל דרך אחרת במה את טובה. תחשבי על כל התחומים שמקיפים אותך. תחשבי על סיטואציות בהם עזרת לאנשים- והתגברת על חוסר הביטחון. גם זיהוי של ה'טריגר' מה המחשבה שחשבת לפני שחשת שוב מפוחדת וחסרת ביטחון יכולה להועיל ולהבין את הסיטואציה- אולי היה זה קול של מישהו מהעבר, מהילדות שאמר שאת לא טובה מספיק? אולי זה מראה של אדם שעבר באופן מקרי והזכיר לך משהו?

את נשמעת אדם בוגר ומודע, ולכן אני יכולה לומר לך- את יכולה לעזור לעצמך. את יכולה להפוך את החיים שלך למשהו יותר פשוט ופחות מפחיד. זה בידיים שלך.

בין אם תחליטי ללכת לטיפול ובין אם תחליטי לתרגל בעצמך את הביטחון העצמי שלך אני שולחת לך את האמונה הכנה שלי בכך שאת יכולה.

אם תרצי להמשיך ולכתוב לי. לספר לי מה החלטת ואיך זה מתקדם. או, להרחיב קצת על עצמך ועל המקום ממנו מגיע הפחד את מוזמנת בחום רב.

נועם

[email protected]

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן