אישה יקרה.

אני קוראת אותך ושומעת את תחושת הבלבול.

אני שומעת את הרצון העמוק והכל כך טבעי ובסיסי לחוש נאהבת, ואני שומעת את חוסר האמון שמכרסם בלב. האם הוא אוהב אותי?

תחושת הבלבול הזו לא באה בחלל ריק. במשך תקופת האירוסין חשבת שהאיש שלך אהב אותך והסתבר בדיעבד שאולי קראת את המציאות בצורה לא נכונה. והטעות הזו שלך עוררה אצלך את הספק, והספק מתיישב לך בלב, ואת כבר לא מאמינה למה שהוא אומר לך היום.

אני רוצה להניח בפנייך רעיון שאני מאד מאמינה בו. זוגיות היא כמו מוניטור. היא מהבהבת לנו פעמים רבות נקודות רגישות אצלנו מהעבר. כאבים מודחקים שפגשנו בילדות או בנערות ומצאו להם מקום אצלנו בלב. ומה שקורה בפועל, שכשהכאב עולה שוב במסגרת הנישואים, במקום לגעת בעומק ולברר מה קורה לנו שם, אנחנו פעמים רבות משליכות על האיש שלנו את האחריות לכאב. במקום לגעת בו ולצלול לעומק ולתקשר עם הרגש שעולה, אנחנו עסוקות ב'פתרון החיצוני': פותחות מריבה, דורשות ממנו דרישות (שיוכיח שהוא אוהב/שיתנצל על מה שהיה ועוד).

אבל באמת באמת, הפתרון לא יגיע מבחוץ, אלא מתוכנו.

אני לא מכירה אותך, ואת לא נמצאת מולי כדי שאבדוק איתך, אבל אני מזמינה אותך לברר שניה בפנים, בתוכך, את סיפור האהבה.

אהבה היא צורך ראשוני וכל כך בסיסי. ואני רוצה לשאול אותך: האם את מסתובבת בעולם בתחושה שאת אהובה? האם הרגשת שאהבו אותך בילדותך?  ויותר מהכל, אני מבקשת ממך לפתוח את הלב ולשאול אותך, פונה יקרה, האם את אוהבת את עצמך?

הרבה יותר קל ומפתה לעסוק בשאלה של האהבה שלו אליך, אבל אני חושבת שיותר עמוק יהיה לבנות בתוכך את האהבה שלך לעצמך. להסתכל על הילדה הקטנה שהיית בעין חומלת, להעניק לה חיבוק, מילה טובה. להגיד לך שאת אוהבת את עצמך בלי תנאי ושאת טובה, ורצויה ואהובה.

כשאת תחזקי את האהבה בתוכך, יהיה לך יותר קל להאמין לדברים הפשוטים שאומר לך בעלך. הוא אומר שהוא אוהב אותך, אבל את לא בפניות להאמין לו, גם כי "נכווית" בעבר. אבל אולי בעומק זה כי את לא מרגישה מספיק אהובה בתוכך.

אני מציעה שבחודש הקרוב תבני אהבה בתוכך. אהבה עמוקה שאינה תלויה בדבר.

קחי מחברת ותרשמי לעצמך בכל יום מה את אוהבת בך. תתחילי ברמה הפיזית (אני אוהבת את צבע העיניים שלי, את השיניים שלי, את צורת אצבעות הרגליים שלי), תמשיכי לפרט איזה תכונות את אוהבת בך (אני אוהבת את טוב הלב שלי, את הדיוק שיש בי, אני אוהבת את כשרון המוזיקה שלי), ותעברי לפרט לעצמך איזה מעשים עשית היום שאת אוהבת (אני אוהבת את האוכל שבישלתי היום, את זה שהשכבתי את התינוק ברכות ושרתי לו שירים).

לבנות אהבה בלב זה לא תהליך פשוט, אבל הוא הכרחי. אהבה הוא רגש כל כך בסיסי בתוכנו, והיא נותנת כל כך הרבה כוח וביטחון.

בחודש הקרוב השקיעי במילוי אהבה פנימי. דברי לעצמך ברכות ובחמלה והאירי בתוכך נקודות טובות.

אישה יקרה,

גם אם בעלך יגיד לך 100 פעמים שהוא אוהב אותך, אם את לא תאהבי את עצמך, לא יהיה לברכה על מה לחול.

הוא אומר לך שהוא אוהב אותך, האמיני לו, ובמקביל התחילי לעטוף את עצמך באהבה עמוקה, אהבה שתמצא משכן בליבך לעולמים.

באהבה גדולה

רבקי