בס"ד
שואל יקר שלום!
קראתי את מכתבך מספר פעמים ואנסה לענות לך עד כמה שידי משגת, ובהתאם לרמת ההיכרות שלי מהדברים שכתבת, ומקווה שהדברים שאכתוב יעזרו לך מעט ויתיישבו על לבך.
אתה מתאר שאתה בן 22 ובעבר התמודדת עם ניסיונות קשים סביב צניעות. הרגשת שאתה נכשל על בסיס יומיומי ולא מצליח להתמודד עם זה בכוחות עצמך. בשלב מסוים קראת ספר (לא ציינת את שמו) שעזר לך ועשה לך סדר בראש, להפסיק לקשר בין המראות שאותם אתה רואה ברחוב לבין המעשים שזה גורם לך לעשות , והרגשת שאתה יוצא מזה לגמרי. לגבי חלק זה אני רוצה לציין את הערכתי שהחלטת לקחת את הדברים ברצינות ולנסות לעזור בעצמך להתמודד , ואין לי ספק שאותו כוח שרצה לעזור לעצמך אז , מניע אותך גם היום וזוהי מעלה מעלה גדולה אצלך מאוד.
כיום אתה מתאר שמאז קריאת אותו ספר, המשיכה שלך לנשים נעלמה לגמרי ואיך לך שום משיכה וזה החלק שאתה מודאג ממנו מאוד. אתה בתקופת שידוכים ואתה לחוץ מאוד מזה , אתה מתאר שגם שאתה כבר הולך לפגישה , אתה מרגיש שזה כמו שיחה עם החבר שלך ולא עם בחורה שאתה אמור להימשך אליה, ובעיקר אתה מרגיש לבד כי אין לך למי לספר את הדברים.
אני מבין מאוד ללבך ואכן ההרגשה היא קשה מאוד, להרגיש שאתה צריך להישאר עם הדברים אין ספק שהיא מכבידה על הדברים ועוד יותר מקשה עליך.
איני מכיר אותך לעומק ולכן אצטרך לחלק מהדברים בצורה כללית, ויתכן שבחלק מהדברים לא אבין אותך מספיק טוב.
אשאל אותך מספר שאלות שכדאי שתחשוב עליהם במתינות ויתכן ויעזור לך מעט.
האם כיום המשיכה לנשים אינה קיימת כלל? או אולי אתה חושש שזה יעורר אצלך מחדש את מה שהצלחת לעבוד עליו? האם בתקופה שהמשיכה הפסיקה האם זה היה בפעם אחת או בהדרגה? האם שאתה יוצא עם הבחורה בפגישה יש אולי מספר רגעים שאתה נהנה לשבת איתה ?
מטרת שאלות להבין שיתכן שמו שזה היה קיים ונעלם, יתכן מאוד וזה גם יכול לחזור באותה מידה. מאחר ואמרת שבעבר הייתה לך משיכה לנשים ורק הפחד מלחטוא דיכא את המשיכה הטבעית שקיימת אצל כל אדם והיא הכרחית לקיום העולם רק שיש צורך לנווט אותה בדרך הנכונה.
נקודה נוספת חשובה שחשוב לי לומר לך, אני מרגיש שיתכן מאוד שכרגע גורם הלחץ אינו מאפשר לך להתחבר לרגע ולחוות מחדש, המחשבות האינסופיות מונעות ממך. ולכן הייתי מציע לנסות להגיע לפגישות במטרה להכיר את הבחורה ולא מעבר לכך, כן בדיוק כמו היכרות עם חבר חדש. ותנסה להיות שם גם אם זה לא מוביל בהתחלה למטרת חתונה, רק כדי ליהנות מהרגע עצמו והשיחה עצמה.
בנוסף תנסה למצוא נקודות במשך היום אחרות שתעשה דברים שאתה נהנה בהם ותנסה להיות בהם בכל עצמך, פשוט תנסה להתחבר לעצמך בצורה העמוקה יותר אם זה אומר להסתכל על נוף יפה או להריח פרח אבל תנסה להיות שם כול כולך שם באותם רגעים.
במידה ואתה מרגיש שאתה לא מצליח להסתדר בכוחות עצמך ,ההמלצה שלי לגשת עם הדברים לאיש טיפול מקצועי (בעל תואר שני) ולדבר אתו על כך , יתכן ומעט הכוונה תעזור לך ויהיה לך קל להתמודד טוב יותר.
אני מאחל לך כתיבה וחתימה טובה ושתזכה לבנות בית נאמן בישראל מתוך הרגשה של שלמות אמתית ושמחה גדולה! שנה טובה!
יוחנן
דלג לתוכן
תגובה אחת
רציתי לשתף במשהו דומה קצת מהניסיון שלי שאולי יעזור לאחרים
אצלי בתור בחור היתה בהחלט משיכה אבל הוצאת שז"ל לא היתה בכלל (בזמן עירות, בשינה כן), כמה שרק ניסיתי זה פשוט לא הצליח אף פעם מה שגרם לי לחשוש שיש בעיה רפואית, פחדתי להתחתן ככה ושבסוף יתברר שאין לי כלל אפשרות להביא ילדים לעולם, בשלב מסויים הלכתי לרופא שלא ממש הקשיב אלא רק אמר שאין סיבה לדאגה ורק אם אחכה שנה מהחתונה בלי ילדים יהיה מקום להתחיל לבדוק.
בקיצור התחתנתי ובהתחלה זה המשיך לא להצליח, רציתי מאוד, ניסיתי, אבל זה פשוט לא עבד ואז אחרי כמה שבועות זה פשוט קרה ומרגע שזה קרה פעם אחת הכל הסתדר, כאילו למדתי מה צריך לעשות/איך אמורים להרגיש/מה הכיוון.
במבט לאחור אני חושב שלא ידעתי בדיוק מה אני אמור לעשות כדי שזה יקרה (לא פיזית אלא בתחושה, בכוונה), לא ידעתי לאן לחתור וברגע שהצלחתי פעם אחת כבר ידעתי לאן אני אמור להגיע, אולי זה כמו לללמוד לרכב על אופניים, בהתחלה אתה מנסה ולא מבין מה אתה אמור לעשות כדי לא ליפול אבל מרגע שקלטת זהו, אתה כבר יודע מה לעשות ומכיר את התחושה לתמיד.