דלג לתוכן
אני בצומת חשובה בחיי, שעליי לבחור מסלול להמשך החיים, אני ממש מתלבט בין צבא לישיבה.
ובדיוק ראיתי את דברי רבן גמליאל שאומר” וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון”.
אז לפי דברים אלו איך אפשר לומר שאפשר רק לשבת וללמוד כל היום ולא לעשות מלאכה כמו להתגייס לצבא,למסגרת חרדית כמובן, וגם אחר ביציאה לשוק העבודה?
שלום לך איש יקר.
שאלתך בוערת בימים אלו מקצה העולם ועד קצהו. ועולמם של בני התורה בארץ ישראל מיטלטל אנה ואנה כספינה בלב ים, מפני שאלה זו ושורשיה. כל הכבוד לך שאתה נדרש לשאלה זו ומתייעץ.
כמובן שאני אינני יכול לענות לך על שאלה זו – האם צריך אתה לשבת וללמוד ולא להתגייס, או להתגייס ולעשות מלאכה, הן מפני שהנושא סבוך ומורכב, ואיני ראוי לכך. הן מפני שדברי אינם רלוונטיים לאף אדם, והן מפני שאיני מכירך ויודעך בשם.
יכול אני אך ורק לומר 'לך' מספר מילים על הנושא, ואולי הן יועילו לך במשהו.
*
ראשית לכל, הנושא הוא רציני ולא פשוט. אני נוכח בלא מעט פורומים בהם דנים ודשים בנושא באינטנסיביות גדולה מאוד, וברור לכל שהנושא רגיש נפיץ, ונוגע בנקודות רגישות מאוד לכל אחד ואחד. נקודות של השתתפות, של השתייכות, של מיצוי, ושל הגנה על התפוררות פנימית קשה ומורכבת.
אני איני רוצה להיכנס בתשובה זו לכלליות הנושא מבחינה ציבורית. כיון שאתה בא לדון בו כלפי עצמך, ואתה רוצה לדעת ולהשכיל דרך חיים שתיטיב עימך. רק מספר מילים בודדות.
מכל הדיבורים והוויכוחים שישנם בעניין זה, בולט ועולה ומזדקר דבר אחד חשוב – בדלנות.
היהודים בכל הדורות, בכל העולם, מכורח היותם יהודים, התבדלו ושמרו על אורח חיים תורני השונה מסביבתם.
במשך כל שנות הגלות הארוכות, כשעם ישראל גר בין עמים שונים, בתקופות טובות יותר ואף פחות, בערים הגדולות ובגטאות, עם ישראל התבדל, היהודים תמיד בכל מקום שהיו, נקראו 'יהודים'. הם שמרו שבת ולא יום ראשון ככל הגויים, אכלו אוכל כשר משלהם, לא התחתנו בעמים אחרים, בדרך כלל אף גרו בסמיכות יחד, התאספו בבתי כנסיות משלהם, והתבדלו מאוד מהכנסיות ומהמסגדים השונים.
היהודים עסקו בין היתר במסחר ובבנקאות, ואף הצליחו מאוד בתחומים אלו ובעוד תחומי מסחר. היהודים גם שירתו בצבאות שונים בעולם. אך בכל מצב שמרו על ייחודם עם בני עמם. היהודים שמרו והגנו זה על זה מן הגויים השוטפים בחוץ, למדו תורה, קיימו מצוות, והיו אור לגויים בדרך כלל.
במאות השנים האחרונות פשטה תנועת ההשכלה בכל אירופה, ההשכלה סחפה את הנוער סחף איום והותירה חללים רבים של נפש בעם ישראל. בסופו של דבר, השואה הארורה הגיעה, וכרתה רבבות מעם ישראל אל השאול הי"ד.
מדינה ישראל הוקמה, ועימה זרמים שונים של יהדות. יש מהם מתבדלים יותר ויש מהם מתבדלים פחות. כל אחד ורבותיו, כל אחד ואורחותיו.
יש מהם שבניית הארץ ברוח חופשית הייתה שלא לרוחם היהודית כלל וכלל, ולכן הקמת המדינה ומיסוד השליטה הייתה בעוכריהם. ויש משם שראו בכך את ההיפך הגמור – אידיאל עצום, הגשמה וחלום תורני נכסף.
יש מהם שההשכלה הותירה בהם צלקת של התבדלות, והם החליטו שכאן בארץ הם יקימו את עם ישראל מחדש על אדני התורה והיראה בלבד, ללא כל מגע עם הארץ וחילונה. ויש מהם שההשכלה הותירה בהם צלקת, והם החליטו שכאן בארץ הם יקימו ויבנו בידיהם את מדינת ישראל ואת עם ישראל מחדש, על אדני התורה היראה, בשילוב של השכלה, אך השכלה שתהא בדרך הישר והמותר, על פי רבותיהם שלהם.
כל ציבור שילם מחיר משלו על בחירותיו ודרכו. יש מהם ששילמו על מחיר הקיצוניות והניתוק, ויש מהם ששילמו על מחיר העירוב המורכב בין קודש לחול.
האם המחיר הגון או שאינו כך, רק למעלה יודעים בבירור. כאן בארץ אנחנו יודעים את המציאות, את העובדות ואת הדילמות שיש באלה כמו גם באלה.
זאת פניה של ההיסטוריה בצורה שטחית משהו..
*
שני מאפיינים ישנם לציבור. ראשית, ציבור צריך לבחור. ציבור אינו יכול ללכת בדרך האמצע, ציבור אינו יכול להתנודד, ציבור צריך ומוכרח מעצם טבעו לצייר לו דרך להקיף סביבה ולפתח אותה עוד ועוד. כך דרכו של ציבור, להיות מאוגד סביב משהו, אחרת הוא מתפורר אט אט, ונזרע בסביבתו.
שנית, ציבור הוא כבד משקל בתנועותיו, ומשכך הוא נע ונד באיטיות ובכבדות רבה לכאן או לכאן, תנועות רבות של ציבור במשך תקופות ארוכות מאוד, יכולות לנטות לצד אחד, להכביד לאותו הצד ולהקצין אליו, עד שמגיעה העת להתנודד לצד השני.
קח דוגמא, עד לפני שנים לא רבות, רוב הנשים ישבו בבתים ושמרו על הילדים, כשהבעלים למדו או עבדו. עד כדי כך שנשים שעבדו, היו זקוקות לתרץ את עצמן במעט בושה. כיום לאחר זמן לא רב של כמה עשרות שנים, אשה שנשארת בבית ואינה עוסקת לפרנסתה במשהו, בדרך כלל וכמעט תמיד, היא מרגישה מאוד לא נעים וזקוקה לתרץ את עצמה.
*
ציבור הוא ציבור, והחיבור אליו הוא חשוב מאוד. לא עוקרים נטוע כל כך מהר. ואם עושים זאת, הרי שצריך לעדינות ולזהירות הנדרשת. כל דבר צריך להיעשות בחשיבה ובתהליך, חשיבה ותהליך.
אבל עם כל זה, האדם היחיד צריך תמיד לחשוב היטב, מהי הדרך שנכונה עבורו, מהו השביל שמיועד לו, מה יוביל אותו ליעד בצורה נכונה יותר, בצורה בריאה יותר, בצורה שמתאימה לנפש שלו.
ואחרי שיבין האדם מהי הדרך שטובה לו, עליו לפעול וללכת בדרך זו, עם כמובן זהירות אורך רוח, התחשבות חשיבה ותהליך.
*
אם אתה מתלבט באיזו דרך ללכת, מהי הדרך שמתאימה לך. מהי הדרך שתגדיל אותך, שתוביל אותך למקום גבוה יותר.
אם אתה אדם רציני, עליך להבין שישנם השלכות לכל דרך שבה תבחר, ואתה עליך לייצר דרך משלך, שתהיה הטובה ביותר בשבילך.
אין כאן קלילות של החלטה, יש כאן רצינות, יש כאן כובד משקל, יש כאן כף מאזניים.
אין זה דבר מפחיד ואף לא אימתני, כלל וכלל לא. יש כאן 'נטילת אחריות'. אתה נוטל אחריות על חייך, אחריות מליאה על חייך מעשיך פעולותיך ועתידך. ומשכך אתה בוחן היטב היטב עד דק, מתייעץ, בודק, חושב ומהרהר, ולבסוף מקבל את ההחלטה המתאימה לך, ובוחר בדרך שהחלטת בה ושהיא נכונה עבורך. זאת נטילת אחריות.
אתה בוחר בדרך, אך לעולם לא שוכח את הסכנות שיש בדרך זו, בכל דרך שתבחר, יהיו אבני נגף וסכנות, ועליך להיערך להם במיוחד. עליך לזכור היטב שהדרך אינה סתם מקום לעבור בו, הדרך צריכה להיות ממוקדת יעד של צמיחה, יעד של התפתחות, מתוך שימת לב שהדברים קורים ומתרחשים אט אט בחייך. ולשם כך אתה מייצר תוכנית ממש של בניית עצמך עתידך גורלך וחייך.
*
לא אבחר בשבילך, לא ולא. הן משום שאיני מכירך, ויהא זה חסר אחריות לומר לך כך או כך, אף לא כהמלצה. הן משום שתפקיד חייך העצום והכביר שלשמו נועדת, הוא לבחור בעצמך, ממש בעצמך, ואני הרי לא אגזול ממך את הבחירה והתכלית. והן משום שבאמת אין זה משנה כלל מה תבחר, בכל אופן כובד המשקל שאתה צריך לשים לב אליו ולצעוד עימו בליבך, הוא על כך שמכל דרך שהיא שתתאים לך, מכל אתגר שהוא שתעבור, יהא מוטל עליך לייצר ולהפיק ממנו את עצמך, את הכוחות שטמונים בך, להוציאם מן הכוח אל הפועל בכל העוצמה.
לדעת לשמור על עצמך, על ערכיך, על הדברים שאתה מאמין בהם, בכל מחיר. ולא רק לשמור אותם, אלא גם ובעיקר לצמוח ולהצמיח אותם בכל הכוח כל הזמן. לגדול ולפרוח ולהיות איש רם ונעלה.
ליבי מלא הערכה לך על שאלתך.
אני מחזיק לך אצבעות לך בצומת הדרכים שאתה נמצא בה.
וכמובן, מברך ומאחל לך בחירה נכונה ונבונה, והצלחה בדרך העולה בית א-ל.
שלך
דוד ב.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
תודה על תשובה מיוחדת ומאירת עיניים!