שלום לך שואלת יקרה.

קראתי את שאלתך, ועלתה בי הערכה גדולה אל דמותך.

כמה מודעות ושימת לב את מביאה אל משפחתך.

את מגדלת את ילדייך מתוך מחשבה, שמה לב שיש להם צרכים רגשיים מעבר לטיפול והגידול הטכני,

אני בטוחה שלא קל לך לשאת את המעמסה הזו כשאת מתארת בדידות מול בן הזוג וחוסר תקשורת ובכל אופן את לא מוותרת וחושבת על המצב הרגשי של בני משפחתך.

קודם כל קבלי את הערכתי למחשבה ושימת הלב שאת משקיעה בנפשות בני ביתך.

ודווקא בגלל שאני כל כך מעריכה את המודעות שלך ואת תחושותייך ומחשבותייך נראה לי שאכן התשובה נמצאת בתוכך ורק מעט סדר וארגון במחשבות יבהיר לך שיש בך חכמה פנימית שיודעת לנווט יפה את התנהלותך בחיים.

תיארת קשיים פיזיולוגיים שלך בזמן הריונות, הוספת גם קושי של לידות מורכבות המצריכות התאוששות ארוכה מעבר לנורמה.

העלית את החשש למצבך הנפשי, חשש שיש לתת את הדעת עליו בכובד ראש מירבי.

נראה לי שרק מקריאת נתונים אלו ברורה לך התשובה שנכונה עבורך.

אלא מה, כאן נכנס החשש שמא נקבל עונש או שמא נבוא לידי צער בגלל החלטה זו.

זהו חשש שנובע ממחשבה שריבון עולם כביכול ממתין לנו בפינה ואם לא נמלא את סאת יסורינו בהריונות הוא יביא לנו את הייסורים בדרכים אחרות.

אוי כמה קשה לחיות עם מחשבה כזו מדכאת על ריבון עולם.

אני מציעה לך לנסות להכיר את ריבון עולם ממקום של מיטיב ומנחם ואוהב ומקבל.

השיח של הכתבה שציטטת הוא שיח שגורם לתחושת פחד מהקב"ה, תחושה של ריחוק וחשש.

אני מציעה לך לנסות לחשוב אחרת, להאמין שריבון עולם מכיר אותך כל כך טוב, קרוב אלייך ולקשייך, נמצא עימך בכאב ובדכדוך, שומע את אנחותייך וצערך בגידול הילדים, סופר את דמעותייך בקושי הזוגיות, והוא רק רוצה לנחם אותך ולהיטיב לך ולשלוח לך עוד כח לאישה יקרה כמוך.

ולמה שירצה לצערך?

חשיבה מעין זו גורמת לנו תחושת קרבה אל ריבון עולם, רצון להישען עליו, לספר לו ולבקש עוד כח, כי הוא אב הרחמים והטובות.

כבדי את ישרות מחשבתך, תני לעצמך מקום של כבוד בעולם, את עושה כל כך הרבה, מגיעה לך טפיחה על השכם.

ובמיוחד הקשיבי לגופך, אם הוא מאותת לך שקשה לו, הרפי ממנו, אם לא מקשיבים לו יש לו דרכים רבות להודיע שהוא במצוקה, כמו לחץ דם גבוה, דכאון ועוד.

נצלי את ההפוגה לא רק לגידול הילדים אלא גם לגידול הנפש שבך.

למה את סבורה שאינך כשירה לגדל ילדים?

אני חושבת שלהסתובב עם תחושות אשמה כאלו, זו תחושת חנק גדולה מאד שלא מאפשרת לנשום בשמחה וברוגע.

זהו כאב עצום מאד.

אולי כדאי שתמצאי אשת מקצוע כדי שתוכלי לברר מדוע את חשה "פגומה" בלתי כשירה לגדל ילדים. (תוכלי להיעזר במכונים שמקבלים החזר או השתתפות מקופ"ח)

אני סבורה שיש בך הרבה כוחות שיתכן שאת לא מספיק מכירה בהם, שאת מאשימה את עצמך בכתב אישום כבד מידי.

וזה הזמן לנסות לנקות את הלב מכאבים מעיקים שחוסמים את היכולת שלך לתפקד כאמא משוחררת ובטוחה בהורות שלה.

מקווה שתוך כדי הטיפול תמצאי בתוכך גם את היכולת להשיב לך אהבה וקשר מבן זוגך, אין סיבה בעולם שתתהלכי כבויה בתוך מערכת זוגית חסרת תקווה.

אלוקים אכן שם אותכם ביחד בזוגיות אבל הוא גם צווה על הבעל לכבד את אשתו, לאהוב אותה ולייקר אותה.

האמיני שמגיע לך טוב.

האמיני שאת שווה בעיני אלוקים.

בקשי ממנו שימשיך ויתן לך כח, למצוא את הדרך להחזיר לעצמך, אהבה, הערכה, כבוד אליך.

את ראויה לזה.

מקווה שהתשובה סייעה לך בעשיית סדר במחשבותייך.

ומקווה עוד יותר שתמצאי את הכח והזמן לפנות לטיפול כדי לתת לעצמך בהירות וכח.

בהצלחה,

אסתי

[email protected]