תודה לך שואל יקר על השאלה הכנה והחשובה.

על אלה המצטטים ציטוטים שונים מהמדרשים ומדברי גדולי הדורות, ומנבאים את ביאת המשיח על-פי ידיעתם הברורה והבהירה – צודק אתה בתלונותיך.

בסנהדרין (צ, א) נאמר: "אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא. אלא חכה לו, שנאמר: אם יתמהמה חכה לו". חישובי הקץ המרובים הסבו וממשיך להסב נזק בתחושת האכזבה כאשר המשיח אינו מופיע. מכאן "תיפח עצמן של מחשבי קיצין".

ועדיין, ממשיכים רבים, כולל חכמינו ז"ל בתלמוד ורבים מבין גדולי הדורות, לחשב את הקץ, תוך ציפייה ממשית לביאת המשיח. חרף הנזק שבדבר, כמיהתם לגאולה מביאה אותם לחשב את הקץ, לחשוב בו מחשבות ולהצביע על סימנים שונים שהתגשמותם מורים שהמשיח עומד בפתח.

אך בתשובה לשאלתך, אבקש ללכת בדרך אחרת.

התברך דורנו בברכה מופלאה, זכות שדורות קודמים היו יכולים רק לחלום עליה בגעגועי נפש רחוקים. כאשר מהרהר אני בה, כולי נרגש – כל פעם מחדש – מגודל הזכות של יישוב ארץ ישראל על-ידי עם ישראל, ריבונות יהודית על עצמם, על אדמת קודש.

יודע אני שמנהיגנו הגדולים – מנהיגיו התורניים של הציבור החרדי – סרבו לראות במדינת ישראל כ"חפצא של קדושה" (כפי שנהג חלק מהציבור הדתי-לאומי), ונזהרו ממתן מעמד של "ראשית צמיחת גאולתנו" למדינה חילונית.

אך מנגד, נראה שרק עיוור, אם ברצון ואם שלא, מסוגל להתעלם מאותה הארה מופלאה, השגחה עליונה אשר הביאה אותנו, עם מפוזר ומפורד זה אלפי שנה, להתקבץ יחד על אדמתנו. היש עם אחר שחזר לאחר אלפי שנה למולדתו, לצור חוצבתו?

בהחלט יש סימנים רבים המצביעים על גודל המעמד הגלוי לעינינו יום יום: יישוב הארץ, פריחת השרון, הקמת ממשלה יהודית עצמאית, ועוד נבואות שהתגשמו סביבנו (עי' בספר "ואשר תבואנה יגידו" של הרב שלמה קושלבסקי). אבל עיקר העיקרים הוא עצם שיבת ציון, העומדת לפנינו כראיה ניצבת שלא עזב ה' את עמו, שעם כל הקשיים בעבר ובהווה, הולכת הבריאה ומתקדמת מראשית ועד אחרית, לקראת התיקון ולקראת הגאולה.

ידועים הם דברי הירושלמי (ברכות פרק א): "אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי: כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת". קמעה קמעה אנו נגאלים, לאט לאט תגיע התכלית אותה אנו מבקשים. את דרכיה, אלה האפלות ואלו המוארות, לא נדע על בוריין; את סופה לא נראה בעין: "אין משיח בא אלא בהיסח הדעת" (סנהדרין צז, א). אך ראה זה פלא! זכינו אנו לראות את שיבת ציון לארצו.

הרבה מפריעים יש לעבודת ה', אלה מבית ואלה מחוץ, אלה הנוגעים לגשם ואלה הנוגעים לרוח. אך כאשר אני מוצא את עצמי במצב של רפיון, נוטל אני חיזוק דווקא מהתבוננות זו, מהחשיבה אודות הזכות הבלתי נתפסת שנפלה בגורלנו. עוד רב המרחק. עוד קמים עלינו אויבנו, ועוד רחוקים אנו מטהרת הנפש של אחרית הימים. אבל אל לנו לשכוח את מה שיש.

ויה"ר שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, שתבוא במהרה בימנו.

שלך בברכה קיץ בריא ופורה,

יהושע

<[email protected]