בס"ד

שלום וישע רב לשואל היקר.

לפני שנגש לברר את תוכן דבריך, חייב אני לשתף אותך ברגשות הנפלאים בעת שקראתי את שאלתך, בדור כמו שלנו כל דיון בנושא נקיות הדת והדעת הם מבורכים, בדורות הקודמים היו בתי מוסר בהם אנשים היו משוחחים על ענייני מחשבה והשקפה היום לצערנו זוהי נחלתם של בודדים ולכן שמחתי מאוד להיות שותף בדיון שכזה.

בוויכוח המעניין שלך עם חברך דנתם אודות היחס והחשיבות ללימודי מקצוע לעומת התורה הקדושה, וכמסקנות מדיון זה ניסחתם נוסחאות התואמות לחשיבתכם.

הרשו נא לי להציע דרך שלישית שהיא מאחדת את שניכם יחד, קיים בעולם בלבול גדול בתחום "המקצוע והתרבות", ערבוב שניהם גם יחד מייצר חוסר בהירות ומסלף יסודות המובאים כבר בגמרא, המקצוע- דהיינו מתמטיקה, אנגלית, גיאוגרפיה, וכו' הם כלים לחיים, התרבות- דהיינו תיאטרון, משחק, הופעות, הם הכנסת תוכן לחיינו שאיננו תוכן מקצועי אלא תוכן זמן תרבות.

התהום הפעורה בין המקצוע לתרבות, היא תהום עמוקה, המקצוע הינו כלי הכרחי לרבים רבים בתוכם אף אנשים יראים ושלמים שעוסקים לפרנסתם במקצועות כאלו ואחרים, והמקצועות הללו לעיתים הם המפתח להצלחתם במלאכתם, ואילו תוכן התרבות אינו אלא כלי שנועד ליצוק תוכן בזמננו הפנוי לכך.

הגמרא במסכת שבת (דף ק"נ עמ' א') אומרת "פוסקין בשבת על התינוק ללמדו אומנות" כי זה בכלל חפצי שמים שחייב אדם ללמד את בנו אומנות (מקצוע), רק אם רואה שבנו רוצה ללמוד תורה ומוכשר לכך אז מוכרים לנו דברי ר' נהוראי (קדושין פ"ב ע"א) מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, ור' נהוראי לא חולק על החיוב של האב ללמד את בנו אומנות, כל זה לגבי לימוד מקצוע, אבל לגבי עיסוק בנושאי תרבות מובא דיון בתלמוד ירושלמי מסכת פאה (פ"א ה"א) לגבי לימוד הבן את השפה היוונית ולמסקנא אסור ללמוד את זה בגלל החיבור עם המלשינים, זאת אומרת האיסור הוא לא בגלל לימודי המקצוע אלא צריכת שפה שאיננה מקצוע עבורו אלא בונוס לחיים ובזה חששו שיגרם לו קלקול.

בתוך דברי הירושלמי הזה מובא תנא דבי רבי ישמעאל "ובחרת בחיים"- זו אומנות, זאת אומרת לפי רבי ישמעאל הציווי לבחור בחיים זה לימודי המקצוע שיסיעו לו בחיים להיות יהודי נאמן.

מהו הקו המנחה מבחינה רוחנית בין מקצוע לתרבות? כל עוד המקצוע הוא עזר לחיים פירושו שזה מקצוע, אבל ברגע שזה נהפך להיות הקו המוביל את החיים זה כבר תרבות, בספר אגרות צפון של הרש"ר הירש זצ"ל הוא מותח ביקורת על הפילוסוף משה מנדלסון שהוביל קו שמאפשר ליהודי להישאר יהודי רק בחלקים מחייו ובאחרים להתנהג כגוי, בתפיסתו הנפלאה של הרב הירש הוא מוכיח בעדינות את מנדלסון שבכך שאותה "חכמה" הובילה אותו לאן שהובילה נגד קיום תורה ומצוות כהלכה, הוא איבד את הגבול הדק הזה של המקצוע לתרבות.

לסיכום לימודי מקצוע אינם מים עכורים מצד אחד, ומאידך אם משתמשים בהם למטרה האידיאלית בכדי להתפרנס והם משלימים את האדם להיות עובד ה' ואולי גם מחזיק תורה, אזי המקצוע הוא חלק אינטגרלי מעבודת ה' שלו ממש.

בתפילה שהקב"ה יוביל אותנו בדרך נכונה ובעצה טובה

אברהם. ב.

[email protected]

אם תרצה להרחיב את ידיעותיך עוד בעניין זה עיין בקובץ מאמרים ואגרות להגר"א וסרמן הי"ד זצ"ל ח"א עמ' צ' "תשובה לשואל", ובספר מעגלי השנה של הרש"ר הירש זצ"ל במבוא שנכתב ע"י הרב יחיאל יעקב וינברג זצ"ל בעניין: "עמדתו של רש"ר הירש בשאלת לימודי חול".