שואל יקר,

אפשר להבין משאלתך היפה שאתה מחפש תכלס’, איזו מטרה מכל המאמץ שלך בקיום המצוות, משהו שאפשר לכוון אליו ולהרגיש שאתה בכיוון טוב, גם אם לא הצלחת לתפוס את כל מה שהיית רוצה. ננסה לעשות סדר בדברים.

אכן, התורה מילאה אותנו במצוות על כל צעד ושעל, בלי כל דמיון למה שהיא דורשת מהגויים לקיים שבע מצוות בני נח.

הסיבה לכך נעוצה בהבדל היסודי בין שבע מצוות שניתנו לבני נח לבין התרי”ג מצוות שלנו כיהודים. מצוות בני נח ניתנו להם על ידי האלוקים מנת לשמר את העולם כמו שהוא, שלא ישחת על ידי גזל, רציחות והעדר מוסר עצמי, אבל עם ישראל נועדו להעלות ולקדם את האדם ואת הבריאה כולה למצב של שלימות.

לכן, כיהודים, התורה הקיפה את כל אורח חיינו בסוגים שונים של מצוות, בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, מצוות מובנות וכן חוקים כאשר לכל מצוה התועלת המיוחדת שלה, להשגת שלימות הבריאה, והטעמים המיוחדים לה, שמעט מהמעט בהם, כטיפה מהים, התגלו לנו על ידי רבותינו הראשונים כספר החינוך, ספרי הקבלה ועוד.

אבל ברור, שביחס לעבודה שלנו והדיאלוג שלנו עם התורה ועם אלוקים, אנו פוגשים מצוות שהם עבורנו עיקריות יותר מאחרות.

האמונה בה’ היא הסיבה היחידה היכולה לחייב בן אדם לקיים מצוות, לכן, מסבירים מפרשי הגמרא במסכת מכות, [דף כד] שתי הדברות הראשונות המזהירות על האמונה [אנוכי ה’ ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פני] נתנו על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו בהר סיני, לכן גם כתב בעל ספר ‘כד הקמח’ בערך אמונה: עיקר התורה והמצוה היא האמונה.

אבל על מנת להצליח לפעול ולהתמודד מול פתויי היצר, דרוש לגוף ולנפש ‘מנוע’ חזק. ‘מנוע’ זה בנוי על מצות יראת ה’ ועל מצות אהבת ה’, לכן ברור שאלו הם מצוות יסודיות מאוד. לכן כתב בעל כד הקמח בערך ‘אהבה’: מדת האהבה לשם ית’ מצוה מחוייבת ומהות גדול בקיום התורה. ולכן מצוות היראה נמצאת בסעיף הראשון בשלחן ערוך חלק אורח חיים [א,א] ובה חתם שלמה המלך את ספר קהלת: ‘סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם’.

כמובן יש המון מה להרחיב בשאלות מסוג זה של תכלית ואני מקוה שהצלחתי לסייע לך.

יוסף

shyosefze@gmail.com