שלום וברכה לשואל הנכבד.

תרשה לי לנסח מחדש את שאלתך על מנת שאוכל להצביע על ההנחות עליהן היא יושבת ואולי אף להציע מבט אחר, שונה, אודות הנחות היסוד.

אם הבנתי נכון את שאלתך בפניך ניצבות שתי תאוריות מדעיות מתחרות באשר למוצא העולם: האחת בריאתנית הגורסת כי יש בורא לעולם, האחרת מדעית-כפרנית לפיה אין בורא לעולם. הממצאים האמפיריים המדעיים בדמות התנאים בליבת כדור הארץ תומכים לכאורה באפשרות השניה – הכפרנית.

אגב כך העלית את שאלת תיארוך גיל העולם. על פניו לפי קריאה פשוטה של המקראות גיל העולם אינו עולה על 6000 שנה ואילו לפי הממצאים המדעיים נראה כי גיל העולם עתיק הרבה יותר ועולה לכדי מליארדי שנים.

לטעמי תשובה אחת לשתי השאלות גם יחד. בפשטות אומר זאת כך – אין ולא יכול להיות שום סתירה בין המדע לתורה בשאלות מדעיות בדיוק מאותה סיבה שאין ולא יכולה להיות סתירה בין משפטים מדעיים לבין לבין משפטי מוסר או אסתטיקה.

על מנת שתתגלע סתירה בין דבר לדבר עלינו להניח כי הפרטים השונים שאינם עולים בקנה אחד עוסקים באותו נושא ושייכים לאותה מערכת. אולם המדע עוסק בשאלה מהם החוקים השולטים ביקום, בגזרה זו כוחו יפה מאוד ואין מקום לערער עליו בטענות השייכות לשדה האמוני אלא רק בטענות הקבילות במגרש המדעי.

התורה לעומת זאת אינה ספר מתמטיקה או ביולוגיה, התורה היא תורת חיים אשר ניתנה על ידי ה' על מנת להורות לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה (שמות, יח, כ).

משעה שאנו מבינים את היסוד החשוב והמרכזי הזה הרי שאין מקום ואין צורך לנסות ולאחד בין קריאה פשוטה (שלא לומר פשטנית) של המקרא, לבין המדע.

ככל הנראה כשאלוקים ברא את העולם הוא עשה זאת באופן בו המדע המודרני מתאר זאת לפי התאוריה המקובלת כיום, ואין שום סיבה להניח כי אם הוא ברא את העולם הרי ש"כדור הארץ אמור היה להיות גוש מוצק וקר של מחצבים, אבן ואדמה".

אותה תשובה תקפה באשר לגיל העולם. יש המנסים ליישב בין פשוטי המקראות לבין התאוריה המדעית השלטת כיום, אולם למיטב הבנתי הדבר מיותר לחלוטין. התורה עוסקת באתיקה ומשמעות הקיום ולא בתיאור מדעי קונספטואלי של החוקים השולטים בו.

בהערת אגב אציין כי למיטב הבנתי חלק מהתאוריות המקובלות כמדעיות אינן עומדות בקנה המידה המחמיר שהציב הפילוסוף של המדע קרל פופר, בכללן האקסטרפולציות שבאמצעותן מחשבים תהליכים – למשל גיל העולם. פופר טען שתאוריה מדעית צריכה להיות ברת הפרכה אולם לא ניתן להפריך אקסטרפולציות והיסקים לאחור המניחים יחס קבוע ולא משתנה.

כמובן, גישתי הינה רק גישה אחת מכלל קשת גישות רחבה לשאלת היחס בין מדע לתורה. להרחבה והעמקה בעניין זה ראה ספרו של פרופ' שלום רוזנברג " תורה ומדע בהגות היהודית החדשה", הוצאת משרד החינוך והתרבות, האגף לתרבות תורנית, ירושלים, 1987.

מקווה שתשובתי סייעה לך, האם יש לך צורך בהבהרות נוספות?

אשמח לשמוע ממך.

אליהו

[email protected]‏