שלום לך אשה יקרה.

התלבטתי מאד איך לפתוח את התשובה, באיזו פניה להתחיל?

שלום לך גיסה יקרה, אופס למה לדרוך על הנקודה הכואבת.

אז ראשית שלום לך יקרה.

קראתי את מכתבך התמציתי שבשורות קצרות סיפר על כאב והחמצה, על תחושה של בגידה ואולי אפילו חוסר נאמנות.

אלו רגשות לא קלים שמביאים אותך להתכנסות פנימה וללב מכווץ בכאב.

את מדוכדכת, ממורמרת ואולי אפילו כועסת על עצמך- בשביל מה דיברתי?

למה אני לא שותקת?

למה לא שמרתי בסוד את השם?

יתכן שעלו במחשבתך גם דמויות קרובות שיודעות לשמור סוד ולמעט בדבור ואת ממש התקנאת בהם, הלוואי והייתי כמותן מחושבת ולא מפטפטת…

לפעמים במקום להפנות את הכעס החוצה אנחנו מפנים אותו כלפינו וזה מתסכל עוד יותר…

אז את נמצאת בצומת רגישה כי הכעס הזה גם כלפי עצמי, וגם כלפי גיסתי הוא הרסני- יש לו מחיר של פילוג והרחקה וזה ממש לא מה שאת רוצה.

ראשית. הרשי לי לשבח אותך ולהצדיע לך על שלא הגבת ישר. אלא עצרת ובדקת מהי התגובה המתאימה.

את גדולה וחזקה.

יש בעצירה הזו המון כח ושליטה.

אשרייך.

אז מה עכשיו? לשתוק ולבלוע?

זה לא אופציה שמתאימה לכולם.

רובנו רוצים לעבד את החוויה הכואבת.

ראשית דברי עליה עם בעלך עם חברה טובה או כל נפש קרובה.

דברי על האכזבה, על התחושה שמשהו נגנב לך, שהאמון שנתת נפגע. אמרי למקשיב לך שאת לא רוצה עצות… את רק רוצה שיביו את הכאב שלך.

ורק אחרי שתרגישי שהשק הפנימי שלך קצת התרוקן, פחות שורף.עברי לשלב הבא-

גשי לגיסתך וספרי לה באותנטיות שאת מאד הופתעת מהשם, שזה גרם לך להרגיש שלקחו לך חתיכה מהחלום שלך. אמרי את זה ברגש מתאים, כלומר בכאב אבל לא בכעס או תוקפנות.

תני לה מקום להגיב.

יתכן והיא תתנצל, יתכן והיא תסביר לך שחשבה על זה קודם.

יכול להיות שתסביר לך שאת תוכלי גם לתת אותו שם….

ואולי היא תפגע ותתקיף.

אל תבהלי ואל תגררי.

אמרי לה שאת מאד רוצה להיות אתה בקשר כנה וקרוב . ספרי לה כמה חשוב לך הקשר המשפחתי ודווקא לכן את לא רוצה שיעמוד משהו בינכן.

והכיני בלבך הרבה חמלה בשבילה.

הרבה הרבה…

כמו שהיית את רוצה לקבל מהסביבה אם חלילה תטעי ותרצי שיסלחו לך.

ואל תשכחי שהיא יולדת והיא מאד רגישה.

כך שאם תוכלי לדחות את השיחה לעוד חודש יותר טוב.

רק הידיעה שאת עוד מתכננת לדבר איתה בכנות תתן לך כח לחכות.

בהצלחה.

מעריכה את שקול הדעת שלך והמודעות הכנה.

אסתי

[email protected]