שלום יקרה,

אני מתרגשת ממך.

מעבר לעובדה שסיפור החיים שלך דומה להפליא לשלי (הורים גרושים וקושי לקבל את נישואי אמי), אני רואה שלא נפלת למקום של "המסכנה שמותר לה". למרות שאת מתמודדת עם מצב לא פשוט כלל – את דורשת מעצמך, ועוד ברוחניות.

אנשים רבים, מתישהו באמצע החיים נדרשים לתפוס שמארג העוגנים והיציבות הרוחנית שלהם הוא אשליה. גם אם בנינו חברה חרדית מצליחה עם עולם תורני פורח, גם אם אנחנו משתייכים לקהילה טובה ומגובשת, גם אם נולדנו במשפחה חשובה ומכובדת, גם אם קיבלנו חינוך טוב, גם אם הייתי עד עכשיו ממש צדיקה – אין ביטוח ברוחניות. הקב"ה בדרכיו המסתוריות, מצליח תמיד להשאיר את האדם בעולם של בחירה.

תרחישים שונים עשויים להוביל להבנה הזו: זה קורה לנשים צעירות אחרי החתונה, כשפוגשות בעל עם מנהגים אחרים ונפתח להם עולם של קרבה, זה קורה לבנות שעוברות מהסמינר ללימודים אקדמיים ונחשפות למציאות זרה לחלוטין, פתאום זעזוע משפחתי, פתאום אדם קרוב נפטר, פתאום מגיעים לגיל ההתבגרות והגבולות נפרצים, פתאום כבר אי אפשר להישען על ההשתייכות הקהילתית, פתאום כבר אין הורים שאומרים מה מותר ומה אסור, פתאום הבית כבר לא יכול לספק עוגן ויציבות, פתאום אתה קולט שהאחריות על העולם הרוחני שלך מוטלת רק עליך. פתאום מגיע הרגע שבו מתממשת תכלית הבריאה: האדם לבדו נקרא לבחור בטוב.

הנישואים של אמא שלך שייכים לרשימת הדברים שאינם בתחום אחריותך. זה לא אשמתך שזו הבחירה שלה וזה גם לא נתון לשיקול דעתך. אך איזו אכזבה מרה! מתברר שהאבא שקיווית שיוביל את הבית ברוח ההלכה והצביון החרדי -פשוט לא שם בשביל לתת את הגבולות האלה. איבדת את היציבות הדתית שרצית לקבל מהבית, אינך יכולה להישען על עוגן רוחני טבעי שמוגש לך על מגש של כסף כמו שקורה בחלק מהבתים. את היא זו שצריכה לשים את הגבולות לעצמך. זה לא קל. אבל נשמה, עכשיו זה הרגע שלך! יש לך הזדמנות לעצב את הזהות שלך, לתת עוצמה רוחנית לעצמך!

בתור התחלה התבונני מהן התגובות האפשריות למציאות בה ה' הציב אותך. האם להיגרר לסגנון החדש של הבית ולשתף איתו פעולה? (יכול להיות שבמקרים ספציפיים גם האסטרטגיה הזו תהיה נחוצה במידה מסוימת) אולי את מעדיפה להתבדל, לשים חומת הגנה סביבך, להפוך ל"צדיקה של המשפחה"? ואולי כדאי לנצל את ההזדמנות הזו כדי לבחור בעולם הרוחני שלך מחדש. והפעם לא כברירת מחדל מובנית מאליה, אלא כתוצר של החלטה ובניה אישית מודעת. מדובר אתגר לא פשוט. אבל גם לא פשוט לחיות בלי גבולות כפי שכבר טעמת קצת. טעמת את הפיתוי שיש בחיים ללא מסגרת רוחנית וטעמת גם את הקושי הנפשי שכרוך בכך.

שאלת האם ואיך את צריכה לכבד את אביך החורג. אינני יודעת אם מצוות כיבוד הורים כוללת בתוכה חיוב לכבד אב שאינו ביולוגי, אבל אין ספק שבכבוד אימך את חייבת. במסגרת כך עליך לכבד גם אותו, כבעל של אמא. אין פירוש הדבר שאת חייבת להסכים עם הדרך שלו. יש אפשרות לכבד אדם גם בלי להיסחף אחריו, בלי להעריך את אישיותו וגם בלי לשפוט אותו. כבדי אותו בשם היותו הבעל של אמא שלך. אבל מאחר ואתם חיים באותו בית ובהכרח יש אינטראקציה ביניכם, הייתי ממליצה לך לעבד את היחסים איתו עם אדם חכם לפני שאת מתחתנת. בכל זאת הקב"ה הכניס דמות משמעותית של גבר עם השפעה דומיננטית בתמונת חייך, ושווה קצת להעמיק ולברר מה קורה לך מבחינה רגשית בעקבות המפגש איתו.

ובעניין האינטרנט, ומה אם ראית ה-כ-ל? אז מה, זה לא אומר שלא תוכלי לנהל זוגיות טובה, זה לא אומר שעשית חטא בל יכופר, זה לא אומר שכל החיים תמשיכי לראות ושתהיי מושפעת מהתכנים הללו באותה עוצמה כמו עכשיו, זה לא אומר שאת כבר לא טובה או שה' חלילה לא אוהב אותך ונשרף הקשר בינכם באופן בלתי הפיך. זה לא אומר.

אבל כעת, אם פנית בבקשת עזרה, את כנראה כבר לא ממש בתוך זה, והגעת לנקודה שאת יותר חזקה ורוצה לקום ולבנות מחדש. יש דרך החוצה, כמו כל חזרה בתשובה. האינטרנט ממלא איזה חלל. כשאדם רואה בסתר ה-כ-ל, בדרך כלל לא מדובר בסקרנות גרידא. זה קורה ברגע של שעמום, בתקופה של בדידות, עצבות או כעס. תעשי טובה לעצמך ותמלאי את החלל. את החושך לא מגרשים על ידי מלחמה בו, אלא על ידי אור. במצב רוחני ירוד לא נלחמים. מאירים. האירי את חייך, מלאי אותם בטוב. היי שקועה בעשייה, הקיפי את עצמך באנשים שמרוממים אותך ואולי הדחף לראות קצת יתמתן מעצמו.

ולסיום, אני רוצה שתתני לעצמך יחס יותר חומל. פירוק של מבנה המשפחה, במיוחד בגיל צעיר, יוצר שבר במבנה הבסיסי של הנפש. בדומה למכה בבסיס הבניין שמזעזעת את כל הקומות העליונות, כך גירושין ממוטטים לא רק את המרקם המשפחתי, אלא כרוכים פעמים רבות גם בזעזוע רוחני. קבלי את זה שעברת אירוע קשה בחיים. זה לא מתיר לך לעבור על ההלכה ולא נותן לך לגיטימציה להזיק לעצמך. אבל תעבדי עם עצמך ברכות, באהבה, כמו שעובדים עם ילד שגדל ועובר תהליך. תארי לך שאני הייתי פונה אליך עם שאלה דומה – בטוחה שלא היית מזלזלת בנסיונות שלי לחזור לרמה הרוחנית שלי. היית מבינה שהנפילות הללו הן חלק בלתי נפרד ממסע מופלא של התקרבות לה'.

ובקיצור, דבר והיפוכו: מצד אחד: קחי אחריות על החיים הרוחניים שלך, מצד שני תני לעצמך יחס חומל ולא נוקשה. מה לעשות, החיים מורכבים אז גם העצות מורכבות ?

הלוואי ותתמלאי כוח

חני