שואלת יקרה שלום לך
את שואלת שאלות חכמות שמעידות על העמקה ורצון להבין באמת. אני מעריכה את הכנות שלך כלפי עצמך ואת היכולת שלך לבטא את הדברים ולהעלות אותם על הכתב. בחרת בבחירה אמיצה לשלוח את השאלות שלך ולהסתכן בלחשוף את עצמך לשיפוטיות, וזו תכונה מדהימה שמעידה על נחישות ועמידה על שלך.
לגבי תפילה, אני יודעת שתפילה הרבה פעמים נתפסת כאמצעי להגשמת משאלות, נוסח: ה' עושה חיסרון כדי שאנחנו נבקש ואז אנחנו נקבל. אבל אני חושבת שההסתכלות הזו, למרות שיש בה מימד נכון, היא קצת שטחית.
אני רוצה להדגיש משהו לפני שאני אתאר לך את התפיסה שלי לגבי תפילה. יש אנשים טובים וישרי דרך שחיים את החיים בזרימה, בלי לחשוב יותר מידי ובלי לשאול איך כל דבר עובד ומה הסיבה. בתור חוקרת אני רואה על עצמי שכשניסוי עובד לי, אני לא שואלת יותר מידי שאלות. עבד – יופי, בוא נמשיך לניסוי הבא. אבל כשניסוי לא עובד, אז אני נכנסת לעובי הקורה ומנסה להבין את המנגנון ואיך דברים עובדים. הרבה פעמים זה ככה בחיים. יש אנשים שעובד להם, ואז הם לא עוצרים לשאול שאלות ומסתפקים ברמת הסברים פשטנית, וזה לא בהכרח פחות טוב או יותר טוב מהסתכלות מעמיקה, זו פשוט דרך החיים שלהם.
לעומתם, יש אנשים שזה לא עובד להם, שמשהו מטריד אותם, ואז הפשטנות הזו נראית להם מגוחכת או רדודה או ילדותית, וזה לא בהכרח. זה פשוט רובד מסוים של הסתכלות על המציאות וכשעוברים אותו נוטים לזלזל בו, אבל אין מה לזלזל בו, כי הדרך להגיע לרובד העמוק יותר – עוברת בהכרח ברובד הפשטני. וכדי לחלץ את המימד העמוק, אני חושבת שהדרך היא להתבונן ולנסות למצוא את העיקרון היסודי והעמוק שעליו נבנתה הקומה היותר פשטנית ושווה לכל נפש.
אני מאמינה שתפילה, כמו בפסוק נפתולי אלוקים נפתלתי, היא מלשון פתיל, מלשון קשר. המשמעות של תפילה היא הרבה יותר קשר וחיבור מאשר בקשת בקשות.
תחשבי על האבות, מהם אנחנו לומדים את התפילות, והנה מעניין לגלות שהפסוקים שבהם מסופר על התפילות של האבות הם בכלל לא פסוקים של תפילת בקשה. וישכם אברהם בבוקר, ויצא יצחק לשוח בשדה.
האבות התפללו הרבה תפילות של בקשה – לפקידה בבנים, הצילני נא של יעקב מפני עשיו, ודווקא מהתפילות האלו לא נותר לנו תיעוד לדורות.
ואילו דווקא התפילות שלכאורה לא נושאות מטען רגשי של חסר ומצוקה – הן אלו שהפכו לשלוש התפילות שאנחנו מתפללים מידי יום. בגמרא (ברכות כח:) מובא כי תפילת שמונה עשרה, שהיא לכאורה השיא של בקשת הבקשות בתפילה, מבוססת על מזמור כ"ט בתהלים, "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים". על יסוד 18 האזכרות במזמור זה, ייסדו חכמים את שמונה עשרה הברכות בתפילה. והרי לדוד המלך יש מזמורים כל כך רבים של תפילה ותחנון, לא היה מתבקש לקבוע את מספר הברכות והבקשות לפי המזמורים האלו? שוב אנחנו רואות כי התפילה אינה מיוסדת על בקשה אלא על עצם הפניה שלנו, בני האדם, אל בורא העולם.
אני חושבת שהחידוש בעניין התפילה הוא לראות את ה' לא כבורא עולם שברא אותו פעם אחת והתנתק ממנו, אלא כבורא שמחדש בטובו כל יום את העולם ויש לנו קשר ישיר ואפשרות להתחבר אליו.
לכן, לא הייתי הולכת למקומות של 'האם אצל אנשים שמתפללים יש יותר חולים שמבריאים' (למרות שיש הרבה מאמרים שמראים קשר כזה), אבל אני באמת חושבת שלא זה הנקודה ולא הלוז של עניין התפילה. תפילה היא קשר וחיבור, היא חיבור לאלוקים ובמידה רבה מאד גם חיבור לעולם. התפילה מקיפה כל כך הרבה נושאים בחיים שלנו, תחשבי על ברכת המאורות. אנחנו מקדישות מידי בוקר ברכה שלמה להודות על גרמי השמיים! זה כל כך מדהים ויפה בעיניי, ההזדמנות שתפילה מעניקה לנו לשים לב לכל הסובב אותנו.
בעיניי, הדרך להתחבר לתפילה, אם את לא בקטע של לבקש בקשות, אני מאמינה שהקשר מתחיל הרבה לפני, בתפילה היומיומית, לנסות לחפש את הפתיל – החיבור שיחבר אותי היום לתפילה של היום.
זה יכול להיות פעם פירוש מילים שמתחבר לנו, פעם בקשה שמוצאת חן בעינינו ומתחברת לנו למשהו שאנחנו עסוקות בו.
יש משהו בלפרוט את כל הבקשות בתחילת היום עוזר לנו להאיר כלפי עצמנו מה אנחנו מבקשות ומה אנחנו מחפשות בחיים שלנו. לא בקטע של לשבת רגל על רגל ולחכות שמה שאנחנו רוצות יצנח עלינו מהשמיים, אלא יש משהו בלהגיד את הדברים ולבקש אותם, שמחבר אותנו לתדר של למה אני זקוקה, ואיך אני יכולה לפעול ולהגיע למה שאני זקוקה, ואיפה אני זקוקה לעזרה שמימית כי הדברים לא בידיי כרגע, והתפילה יוצרת את ה'קליק' הזה, את התחושה שהחיים לא מתנהלים באופן אקראי אלא הכל מכוון, להכל יש משמעות ומטרה, והתפילה מאפשרת לנו לאבחן ולשים לב איפה אני נמצאת כרגע בתוך המסלול של החיים שלי.
בנוגע לשאלה השניה, בחירה ודטרמניזם זה נושא פילוסופי כבד, שמטריד הרבה מאד אנשים חכמים ומשכילים, ויש על זה הרבה דיונים. זה לא עניין של דת כמו שכתבת, יש אנשים אתאיסטים לחלוטין שדבקים בדטרמינזם וטוענים שמאחר ולכל דבר יש סיבה טבעית, ולכל סיבה טבעית יש סיבה שקדמה לה, אז אין בעצם 'חלל פנוי' שבו תיכנס בחירה אנושית והכל מוכתב מראש. אבל אמפירית, כל האנשים מתנהגים כאילו שיש בחירה.
אנשים קמים ודוחפים את עצמם מהמיטה גם כשאין להם כוח, משקיעים במה שחשוב להם, מתעצבנים על מי שעשה להם רע למרות שלכאורה זו לא אשמתו, ואנחנו דרך הפעולות שלנו מוכיחים שהאינסטינקט שלנו הוא שיש בחירה ויש משמעות ותוצאות לפעולות שלנו ושל אחרים.
ויטגנשטיין, פילסווף חשוב במאה האחרונה, אמר שהרבה שאלות פילוסופיות נפתרות בשפה. הרבה שאלות שמטרידות את מנוחתנו הן בעצם פעלול של שפה, וכשנפרק אותו נגלה שהשאלה היא לא שאלה.
לענייננו, להגיד 'אין בחירה בכלל', מעקר בעצם את המשמעות של המילה 'בחירה', כי אם אין בחירה בכלל אז איך אנחנו מבינים את המילה 'בחירה'? מה המשמעות שלה?
אם אומרים שאין בחירה בכלל, אפשר להוציא את זה מהמשוואה ולהגיד שיש בחירה מוחלטת (כמו כשמישהו אומר 'אני חושב שהכל מגיע מפסיכולוגיה ואין דעות אמיתיות'. הוא בעצם כורת את הענף שעליו הוא יושב, כי האמירה שלו היא בהכרח גם מגיעה מפסיכולוגיה ולא מדעות אמיתיות ולכן לא צריך להתייחס אליה).
לכן, אני חושבת שהניסוח היותר מדויק יהיה – לא בכל דבר יש לנו בחירה, יש דברים שהם בהכרח רקע ולא נתונים לבחירתנו, אבל יש מרחב מסוים שצריך להגדיר אותו, ובו יש לנו בחירה.
ובסופו של דבר, כשאנחנו עומדים בצומת, יש לנו יכולת להחליט בעצמנו לאיזה דרך לפנות.
ועוד משהו שאני רוצה להניח, הוא שלפעמים באמת ברמת המעשים אין לנו בחירה. קמתי מאוחר בבוקר, אני צריכה להגיע לעבודה בשעה מסוימת, יש לי רשימת הספקים עד אז, ובעצם כל המסלול שלי בשעה הקרובה מוסלל לחלוטין בלי ימין ושמאל. אבל על משהו אחד יש לי בחירה: על איך אני ארגיש בשעה הזו. האם אני אתנהל בלחץ, עצבים ורוגז או שאני אנהל אותה בצורה עניינית, מתונה ורציונלית. על זה יש לי בחירה. זה לא קשור בכלל מה שאני אעשה.
בתור עובדה, אנחנו יכולות לראות אנשים שהיו במצבים מאד קשים שלא היו נתונים לבחירתם, אבל הם יכלו לבחור איך להגיב ואיך להרגיש בקשר למצב. והאמת היא שהרבה פעמים, גם כשאין לנו כרגע מה לעשות, אבל אנחנו בוחרות לשנות את התגובה השכלית והרגשית והפרשנות שלנו – בסופו של דבר זה גם ישפיע במעשה, זה משפיע על מה יצמח לנו בעתיד.
לגבי פלטפורמה, לצערי אני לא יודעת לייעץ לך מעבר לאתרים שאת מן הסתם מכירה כמו "רציו" והתכנים של "מכון ידעיה".
אם יש לך עוד שאלות או שאת רוצה לדייק ולהוסיף עוד נקודות, אשמח לשמוע
בהערכה ובהצלחה לך
אסתי
[email protected]
דלג לתוכן
