שלום לך שואל יקר.

קראתי בשימת לב את מכתבך. ראשית, אני מצטער על העיכוב בתשובתי. שנית, אני שמח לבשר לך כי למרות הבלבול

הרב שאתה חש, זה נשמע שאתה די אוהב את הבחורה.

אוהב, אתה תמה לעצמך ? על מה הוא מדבר ? הרי כתבתי שהבעיה היא שאינני אוהב אותה.

אז ברשותך, בוא נעשה קצת סדר, ונתחיל בבירור הנושא הגדול הזה הנקרא “אהבה.”

אתחיל בסיפור קצר. לפני שנים נתקעתי בפאתי איזו שכונה ירושלמית חילונית, בלילה האחרון של השנה בדרכי לסליחות

אחרונות. תוך כדי שאני עומד חסר סבלנות, מחכה לאוטובוס שבושש מלהגיע, התקרבה לעברי חבורת נערים ונערות

שמצאו בי כר נוח להשתלחויות כאלו ואחרות. בתוך הדברים צעק לי אחד הנערים “ואתם החרדים, בכלל לא יודעים מה

זה אהבה.” יתכן, עניתי לו. יתכן ואכן איננו יודעים מה זו אהבה, אבל אתה הרי כן יודע, נכון ? מדוע שלא תחכים אותי.

הבחור אמר שהוא אכן יודע וביקש להדגים לי עם חברתו את ביטויי אהבתם, עמדתי על כך שיוותר על ההדגמות ושיסביר

לי בבקשה את אותה אהבה עליה הוא מדבר.

אז הוא פצח במונולוג מרגש על כמה שהוא אוהב אותה וכמה שהיא החיים שלו, האור שבעיניו וכו’ וכו’ ושהוא יילך

אחריה באש ובמים, בבריאות ובחולי, בעוני ובמחסור, העיקר שהוא יהיה איתה והיא תהיה שלו לעד. שאלתי אותו אם

הוא מרשה לי לשאול את חברה שלו כמה שאלות, הוא השיב בחיוב. שאלתי אותה האם גם היא אוהבת אותו כפי שהוא

טוען, היא השיבה בחיוב ופצחה במונולג מרגש משלה. כאשר היא סיימה, שאלתי אותה אם היא יודעת איזו מספר חברה

היא שלו. השתרר שקט מביך, וחברה אחרת בקבוצה ענתה שזו חברתו הרביעית. שאלתי אותה האם זה נכון, היא ענתה

בחיוב, “אבל אני לא כמו כל הקודמות, אותי הוא באמת באמת אוהב”, הוא מיד התעשת וגם חזר שוב ושוב שהיא לא

כמו הקודמות ואותה הוא באמת באמת אוהב. אבל גם את הקודמות באמת אהבת בזמנו, וגם להן אמרת את כל אותו

מלל רגשני, במה היא שונה מהן ? במה אהבתך אליה אמיתית יותר מאהבתך לראשונות ? הבחור החל להסתבך בהסבריו

עד שבסוף היא סטרה על פניו ועזבה אותו, גם יתר החבורה איבדה את ההנאה והחלה להתפזר, עד שנשארנו רק הבחור

ההמום ואני.

“אז מה”, הוא אמר לי, “אני ממש מבולבל ופגוע, אתה חושב שמעולם לא אהבנו באמת” ? לא בדיוק, אמרתי לו, אהבתם,

אבל ללא אהבה. הרגשתם מאוהבים בכל נים ונים ממכם, אבל לא באמת אהבתם. “אני לא מבין” הוא אמר לי, “אז מה

זאת אהבה” ? מעולה, עניתי לו. בוא נדבר על האהבה.

אז מה היא אהבה ? התפיסה המערבית (בהשפעת התפיסה הנוצרית) גורסת, שאהבה הינה מערכת ריגשית בה צד

אחד רוצה להרגיש את הצד השני ולהיות קרוב אליו, כמובן שרצוי בהחלט שגם הצד השני יחוש באותם רגשות הדדיים,

כך שהם יהיו מאוהבים זה בזה או זה בזו. לתפיסה זו, מערכת הרגשות הזאת ניזונת או אף נולדת מנתינה ומחוות כאלו

ואחרות אשר ככל שירבו בהן יתגברו הרגשות, כלומר תגבר האהבה, וככל שיתמעטו המחוות תתבטל האהבה.

אהבה כזו בדר”כ נוצרת “מהתאהבות”, כלומר, מדובר בשניים שנפגשו ע”י מאורעות החיים בדרך מקרה, ומצאו חן זה

בעיני זו, לפעמים בזיק מיידי – אהבה ממבט ראשון ולפעמים בתהליך היכרות שלקח יותר זמן. בכל מקרה, הקשר (או

האהבה) מבוסס על הרגשות החמים שהם מוצאים זה אצל זה, הנעימות, הכימיה ותחושת העונג הממולאת.

הבעיה בקשר הזה, שהוא לא “עצמי” אלא “מקרי”, וארחיב. האהבה הזאת מבוססת על מערכות מקריות ולא יציבות –

המערכות הרגשיות. רגשות עולות ורגשות הולכות, הן משנות תדרים לפי המאורעות, החידוש והעניין ואף בלי הסבר

מסויים. גם היופי שהוא דבר אובייקטיבי ויציב הרבה יותר (יחסית לרגשות,) מאבד מזוהרו וטעמו עם התפוגגות הרגש.

ואז אנו מוצאים את אותו בחור שהיה מאוהב ושמח לפני תקופה, שבור ומדוכא לאחריה. “כל אהבה התלויה בדבר

(הרגש,) בטל דבר, בטלה אהבה.” כבר מתחילים התירוצים, האשמות והרגשות הרעים, “לא ידעתי שאתה ככה לפני

שהתחתנו” וכדו.’ כל מי שאי פעם האזין למוזיקה המערבית על צורותיה השונות, יודע כי שירים רבים מאד נכתבו על

אותה אהבה נשברת ונכזבת.

התורה מגלה לנו את סודה של האהבה האמיתית, האהבה היא סוגיה עצומה ועמוקה מאד, אך אנחנו ניגע בנקודת

התמצית של סוגיה זו ואם תצטרך הרחבה, אתה מוזמן לפנות אליי. “אהבה” בגימטריא “אחד.”

לא, אהבה איננה רגש, גם לא נתינה או כימיה מטורפת, אהבה היא תובנה תודעתית על עצם הקשר שבין השניים.

ניקח לדוגמא אהבה של הורה לבנו, אב האוהב את בנו רק אם הבן מאפשר “נתינה” בקשר הזה או אם יש לו כימיה טובה עם

הבן הזה, אך לא יאהב את בנו שפחות דומה לו או משהו כזה או אחר, יתפס על ידינו כאב פגום. משום שאהבת האב אל

בנו אמורה לנבוע מעצם העובדה שזהו בנו. כן, יותר קל להביע או להתחבר אל רגשות האהבה לבן שיותר דומה לך, מביע

הכרת תודה והולך בדרכך, אך עצם הקשר הוא עובדת היותו בנך. העצם הזה, איננו בר שינוי, שכן לעולם ועד הוא יישאר

בנך ואתה אביו, הדבר היחיד שיכול להשתנות הוא היחס אל העצם הזה.

מקובל בכל תפוצות ישראל לומר קודם הוידוי ביום הכיפורים (בנוסחאות שונים) פיוט מקדים המדבר על תפיסת עצם

הקשר שבין הקב”ה ועם ישראל (אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו, אנו רעייתך ואתה דודנו ועוד,) ורק מתוכו

אנו ניגשים אל ניקוי העוונות. כלומר, אנו שמים את עצם הקשר על השולחן, הוא מרכז הכובד ומהות העניין, אך כיוון

שיש גם דברים שלא כהוגן מצדנו אנו מבקשים עליהם סליחה ומבקשים שיוסרו מהקשר, אבל אנו מבקשים סליחה כעם,

כבנים, כרעייה ולא כזרים.

כך גם היא האהבה המקווה שבין בעל ואישתו, אין היא מתבססת על רגשות כאלו ואחרות אלא על התובנה שהיא חלקי

ואני חלקה, אנו בחרנו זה בו וזו בזה לבנות יחד את ביתנו. אנו מבססים את הקשר ברמה התובנתית על בסיס התאמות

כלליות, על תכונות אופי ומרכיבי אישיות הנמצאים בכל אחד מהצדדים. אך רק לאחר מכן כאשר השכל של שני הצדדים

מאשר ומאמת את ההחלטה שזה יהיה בעלי וזו תהיה אשתי, יש מקום לרגשות האהבה ללבב ולפרוץ, רק אחרי שיש

קירבה אמיתית בין הנפשות יש מקום לקרבה פיזית בין הישויות.

גם אותם רגשות המבוססות על התובנה העצמית יכולות להשתנות ולהיכבות במרוצת הזמן, אך אם בסיס הקשר

התובנתי נשאר איתן, תמיד אפשר להחזיר את הרגשות והשמחה על בסיס עצם הקשר “כל אהבה שאינה תלויה בדבר,

בטל דבר (הרגש,) לא בטלה האהבה.” הידיעה על האחדות האמיתית שיש ביננו, אחדות שעם הזמן היא מוסיפה

ומעמיקה, מוסיפה ומתרחבת, התובנה הזו, היא היא האהבה. אני רוצה להדגיש, התובנה הזאת איננה מיוחדת לאדם

הדתי או היהודי, האהבה היא כח המשותף לכלל האנושות וקיים כתיקונו אצל יהודים וגויי הארצות, שומרי המצוות

ושאינם.

כעת יקירי, לאחר כל ההקדמה הארוכה הזו, אומר לך את אשר אני חש למקרא דבריך. מבין דבריך עולה כי אתה מבלבל

בין אהבה ובין רגשות אהבה, נראה שאתה להוט לחוש את אותן רגשות, ומתוסכל מכך שהן לא עולות ופורצות כמו

בסרטים ובשירים. מאידך, נראה כי בחיפושך “השכלי הקר” אחר המיועדת, אתה לא מצליח לחשוב על מישהי טובה

ממנה.

אז אולי הגיע הזמן לחבר את שני המרכיבים הללו ? במקום לחפש את הרגש ולהתמקד בו, נסה להתמקד בה. עזוב את

הרגש ותסתכל עליה, עליכם, על הבית אשר אתם יכולים לבנות יחד. אם אתם אכן שייכים זה לזו כפי שתיארת, הרגש

אמור להתחיל לצוף, לחמם ולשמח את הלב, תשחרר לחץ ותן לזה לפרוץ. אם הצלחת וגם הרגשות נמצאו, הרי שאני

סמוך ובטוח שסך כל חייכם יהיו משמחים ואוהבים.

אם אחרי כל זאת עדיין אינך חש כלום, הייתי ממליץ לך למצוא יועץ או מטפל חכם שתוכל לסמוך עליו, אשר יעזור לך

לברר מה חוסם את רגשותיך ואת הדרך לשחרור אותו מחסום, או לחילופין לעשות חושבים על הקשר עצמו וכיצד הדרך

הנכונה לבנות או להיפרד ממנו.

אני מאחל לך כי חייך יהיו מלאים באהבה ושמחה וכי תמצא את דרכך לשם במהירות ובקלות.

אתה מוזמן ליצור קשר ישיר אם תחפוץ בכך, לתוספת הבהרה והעשרה.

בהצלחה רבה

אברהם

aysadvice@gmail.com