שלום רב,

די קיצרת במילים, אבל מתוך שהנושא מאוד מפריע לך, כנראה שאתה יוצא מתוך הנחה שמדובר בנושא מעורפל וקשה ליישום. כך שאתה ראוי להערכה על המאמץ להתמודד עם האתגר ולעמוד בו.

אפשר להתפלסף הרבה על מה זה "אמונה" מה זה "ביטחון" ומהי חובת ה"השתדלות", אבל בפועל לא מדובר במשהו מסובך או קשה ליישום.

ברגע שאנחנו מאמינים שה' ברא את העולם מתוך רצון להיטיב, אזי אנו יכולים 'לבטוח' בו שהוא מנהל את העולם בצורה טובה וכי הוא דואג לנו. וגם אם לא מבינים למה דברים רעים קורים – אזי יש לנו את השלווה והביטחון שהעולם לא מתנהל בהפקרות ו"מי יודע מה יקרה מחר".

לגבי השתדלות, אמנם נפוצה כיום הדעה שאדם יכול להתחזק באמונה עד כדי כך שמטבעות זהב יתגלגלו אליו מן השמים, ושצריך להקפיד על מינימום השתדלות, אבל התורה מלמדת אותנו דברים ברורים יותר.

התורה מלמדת אותנו לזרוע, ולחרוש, לגדל צאן ובקר ולעשות כל מה שברצוננו להשיג. הדרישה היחידה היא שאחרי כל המאמץ וההשתדלות שלנו, לא נשכח שבסופו של דבר אנחנו עובדים עם חומרי גלם שה' ברך אותנו. כלומר האדם העשיר לא באמת ייצר נדל"ן או יהלומים, אלא השתמש בדברים שה' יצר, חכמה שנתן לו, וקרקעות ואבנים טובות שה' יצר.

וכך ה' לימד אותנו לפני הכניסה לארץ: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה –  וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.

כלומר שמותר לאדם לטרוח ולגדל שדות, ולבנות בתים, ולרעות צאן, ולסחור בבורסה ולהרבות נכסים – אבל צריך לזכור שהכל מאיתו יתברך. הרי אין בכוחנו לייצר לחם, אלא להשתמש בזרעים שה' יצר, ואין בכוחנו לייצר אבנים אלא להשתמש בסלעים שהוא יצר, וכן הלאה.

ולכן אתה יכול להיות שליו ורגוע מבחינת ה"השתדלות" – ולהיפך כך אמר קהלת: כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ – עֲשֵׂה. וההקפדה צריכה להיות על ענווה וצניעות, כמו ביעקב ועשיו, יעקב הרי עמל הרבה מאוד על הצאן שלו, כמו שכתוב שהוא פיצל מקלות וטכניקות שונות על מנת להרבות את הצאן, הוא גם ניהל את צאנו של לבן בהשתדלות מרובה תוך התמודדות עם שמש רותחת ביום וקרח בלילה. אבל כשהוא מפציר בעשיו לקבל את מנחתו מה הוא אומר לו? כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל. הוא זוכר שהכל מאת ה'.

וכן ביוסף ופרעה – שפרעה שיבח אותו על חכמתו שיודע לפתור חלומות, אבל יוסף עצר מיד ואמר:  וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

ובסופו של דבר, כשאדם מגיע לעולם האמת שואלים אותו "נשאת ונתת באמונה?" כלומר ברור שהאדם השתדל לפרנסתו ושאר פעולותיו, וכל השאלה היא אם עשה זאת באמונה על פי הוראות התורה.

מקווה שעניתי לשאלתך, ואם אתה רוצה להרחיב בנקודה אחרת,

אתה מוזמן להגיב כאן או במייל.

בברכה

מתי

[email protected]