שלום לך שואלת יקרה מאד!
לפני הכל- ?מדליה על האומץ לפנות ולשתף. מאמינה שזה לא קל, וצריך כח לעשות את זה- והצלחת.
ועוד משהו- חיבוק ענק וחזק. עוטף ומלווה. קראתי ודמעתי, ואנסה כמיטב יכולתי להיות האור באמצע הדרך. כולי תקווה שאצליח.
את מתארת מצבים לא קלים בכלל, נשמע שאת עוברת תקופה (לא קצרה! ?) של קשיים והתמודדויות, ועם זאת- מנסה לא להתייאש.
את מנסה שוב, ושוב, ולא מוצאת את האושר. ויתרה מזו- את מתארת תחושות קשות של דכאון, ואפילו אם לא הרחבת- הצלחתי להרגיש את הכאב.
קבלי טיפ: לעולם לעולם אל תמנעי מלשתף בקשיים. איפשהו בעולם, ואולי ממש כאן קרוב אלייך, יש מישהו עם לב רחב שרוצה לשמוע ולתמוך, לעטוף אותך בחיבוק מנחם, ולעזור לעבור את זה.ביחד.
אז בקשה לי אלייך, יקירה: סַפְּרי. שַתפי. אל תשמרי את זה אצלך. מבטיחה לך שזה יעזור!
ועכשיו פונה לעיקר השאלה, 'לגופה' ממש…
את מרגישה שאת נותנת ומקריבה כ"כ הרבה, ומשום מה לא מרגישה נענית. כאילו כל העמל וההשתדלות, המאמץ וההשקעה לא נושאים פרי. נשמע שאין מישהו שיענה וייענה:(
תרשי לי רגע לדייק נקודה חשובה: אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, ולכן אנחנו לא יכולים לראות בדיוק מה ההשפעה של כל מעשה שעשינו. זו לא טבלת אקסל עם נוסחה ייעודית, שמחשבת הוצאות מול הכנסות וממירה אותן לגרף מסודר. אלו מעשים ומחשבות, כוונות ונסיונות. לפעמים קל יותר ולפעמים פחות.
במקרים רבים אנחנו מנסים ומתאמצים, ובמקום התוצאה לה ציפינו- אנחנו נתקלים במכשול, ולעיתים אף בתוצאות הפוכות בהחלט מאלו שלהן ייחלנו.
זה יכול להיות קשה.וכואב. ושורט. ומתסיס…
אבל, ויש אבל גדול: חייבים לשים לב למה אנחנו פועלים בצורה מסויימת- איך ההרגשה אחרי עשיית משהו טוב? מהן הפעולות שעצם עשייתן מיטיב איתנו? ומהן הפעולות שקשה לנו איתן?!
כל עניין הקשר עם אלוקים, וקיום המצוות הוא לא סוג של 'כספומט' אין פה מבצע של 'קנה = קבל' או 1+1.
אנחנו בוחרים להאמין ולקיים מצוות ולשמור על הקשר עם אלוקים- כל אחד ברמת הקרבה האישית שלו, ובהתאם למצבו באותו הזמן. אבל אין ולא חייב להיות קשר בין המעשים שלנו לבקשות מאלוקים, ולְמה שאנחנו זוכים לקבל ממנו. נכון שהיה הרבה יותר כיף לקבל כל הזמן ד"שים חיוביים משמיים, ואיזושהי הרגשה שתגלה לנו שמישהו שם למעלה מרוצה מהמעשים שלנו. אבל זה לא עובד כך משום-מה…
החיים שלנו מורכבים, ומוכתבים ע"י תוכנית אלוקית מדוקדקת. ולפעמים במפת הדרכים שלנו מופיעות גם סיטואציות פחות נעימות, ויש רגעים קשים יותר, ונפילות ומעידות… אבל לפעמים קשר טוב נמדד דווקא ברגעים החלשים שלו…
כדאי ללמוד להבין את זה , לאהוב ולסלוח ופשוט למצוא את החיבור האמיתי, הייחודי שלך איתו. גם כשטוב וגם כשקשה.
לעניות דעתי הפוקוס צריך להיות שונה: לא תמיד אנחנו מצליחים לראות מה עומד מאחורי המעשים שלנו. כן כדאי לנו לנסות להתחבר למה שאנחנו עושים.
אנחנו לא רובוטים או מכונות, אנחנו בני אדם. מלאי רגש וכוונות ומחשבות. נכון שלפעמים אנחנו לא מבינים כל פרט, אבל אנחנו פועלים עם מטרה, עם רציונל, ממקום של חיבור.
אנחנו לא שומרים שבת כדי שלא נמות בסקילה. אנחנו שומרים שבת כי אנחנו מאמינים. ורוצים, ובוחרים בכך בכל שבוע מחדש. אנחנו מקיימים את המצוות מתוך בחירה- את חלקן גם בהבנה של הסיבה לציווייין , ואת חלקן בלי. אבל זו בחירה.
אם את מרגישה שמשהו גורם לך לתחושות לא טובות- אל תמשיכי לעשות אותו כי חייבים. תעצרי. תני לעצמך את המקום והאפשרות לשאול ולהתבונן, ולנסות לרכך. לפעמים דווקא מתוך התהיות העמוקות צומחים ניצנים של פריחה.
תמצאי את הדברים שכן מיטיבים איתך, המקומות שבהם את כן מצליחה להרגיש מחוברת, ומשם בעז"ה תהיה תחילת הדרך.
ובבקשה, אל תישארי לבד עם זה. תמשיכי לשאול ולחשוב ולחפש ולהרהר, ולפעמים קצת לכאוב…
ממליצה לך שוב לחפש דמות שאיתה תרגישי בנח לשאול ולומר כל דבר. כל דבר שהוא.
חיבוק וחיזוק ותרגישי טוב, הכי טוב. מגיע לך ?
בשורות טובות,
ותחזרי לשתף בדברים טובים ?
לאה ש.
דלג לתוכן
תגובה אחת
היי. דבר ראשון אני כ"כ הזדהיתי עם השאלה ממש הרגיש לי כאילו מישהו כתב אותה במקומי. אני ג"כ מרגיש ככה לגבי התפילות, ואני חייב לומר שאני קצת נואש לאחרונה. אני נמצא במקום חשוך כבר למעלה מ 17 שנה ( אני רווק מבוגר + התמודדויות נפשיות) ואני מתפלל לצאת ממנו ולא יוצא…אני מאוד מאוכזב מהעניין הזה. אני מאמין שה' שומע אותי אבל מה זה עוזר אם הוא לא עונה לי. לצערי התשובה כאן לא סיפקה אותי ואשמח לקבל תשובה נוספת בעניין. אני יודע שהתפילה היא לא כספומט אבל אם יש משהו שמציק כ"כ הרבה שנים ואתה לא מקבל תשובה זה מייאש.
אבל . למה בבקשותיי החשובות הוא לא נמצא ? זה הזעקה שלי.