בס"ד

שואלת יקרה כל כך,

קראתי את השאלה שלך ואני מודה שכאשר סיימתי לקרוא אותה הרגשתי קצת מבולבלת וגם מוגבלת במרחב של התשובה שהייתי רוצה לכתוב לך

(בקשת תשובה אחרת מהתשובות המקובלות) וחשבתי לעצמי – מה את בעצם שואלת? והאם בכלל יש לי מה לחדש לך?

בתחילה חשבתי שאולי כדאי להעביר את השאלה למשיבה אחרת, אלא שהמילים שלך לא הניחו לי, הן הלכו איתי כמה ימים. חשבתי עלייך, על ההתמודדות שלך כפי שהיא עולה מהכתיבה שלך, על תהליך הגדילה שעברת,

על השלב בחיים שאת נמצאת בו ועל השאלות הרבות שמבצבצות מבין השורות…

מצאתי את עצמי שואלת אותך הרבה שאלות. חלק מהשאלות הן שאלות של הבהרה כי הרגשתי שיש עמימות מסוימת בכתיבה שלך וחלק הן שאלות ישירות אלייך.

בסופו של דבר החלטתי לשתף אותך הן בשאלות והן בתובנות שעלו לי מעיון ממושך בשאלה שלך. לפעמים, שינוי זווית הראיה מאפשר התבהרות. בתפילה שדרך הדברים שכתבתי תוכלי את בעצמך להרחיב את נקודת מבטך ולהרים עיניים אל האופק.

אפתח ואומר שברמה הרגשית אני יכולה מאד להבין לליבך, את אישה צעירה, יפה וחכמה שנפקחו לה העיניים לעולם הגדול,

ואת פשוט רוצה לחיות את החיים במלואם כמו שכתבת – "לחוות את העולם עד תומו". לכאורה רצון טבעי, מתבקש ותואם גיל גם למי שלא נפקחו לו העיניים.

יחד עם זאת, דווקא על רקע סיפור הזוגיות שלך שתיארת מתחדדת השאלה – מה זה בשבילך לחוות עד הסוף? מה יגרום לך להרגיש שאת חיה באמת את החיים במלואם? – זו שאלה חשובה שכדאי לחקור אותה לעומק.

כתבת בסוף דברייך שיש רגעים שבהם את חושבת שאולי עדיף לשבור את הכלים.

בכל אופן פעם אחת. כך כתבת ואני תוהה למה את מתכוונת? מה המשמעות של דברייך – לשבור את הכלים רק פעם אחת?

איך יראו החיים שלך אחרי "פעם אחת"? יש דבר כזה בעולם הזה לשבור כלים רק פעם אחת ואחר כך לשוב לחיים שלפני כן?

את יודעת, כאשר כלים נשברים בדרך כלל מישהו צריך לאסוף את השברים. אם את תשברי את הכלים – מי יאסוף את השברים?

בהמשך המשפט כתבת עוד: אנשים עושים שינוי. זה בוודאי נכון. האם השינוי הוא כשלעצמו ואם כן אז מה תכליתו? ואם השינוי הוא ביחס לשבירת הכלים, אז לאיזה שינוי את מתכוונת?

יש עוד הרבה שאלות שעולות מתוך דברייך אך אעצור כאן. נדמה לי שדי בשאלות האלה לעורר בך מחשבה.

אני עוברת לחלק שבו אני מרשה לעצמי לשתף אותך בתובנות שלי שעלו מתוך דברייך. אנא, קראי אותן בחמלה. הן לא בהכרח משקפות את מי שאת, אלא התרשמות קצרת רואי שלי כפי שהיא עולה מתוך השאלה ששלחת, כך שאם את קוראת את דבריי ואת מרגישה שאני חוטאת למי שאת או לאמת שלך, אז בבקשה, תניחי את זה בצד, ותמשיכי הלאה.

מתוך הכתיבה שלך עולה חוויה של התנפצות, של שבר וממילא זה מביא אתו פער – עצם החוויה הזו ש"החיים התפרקו עליי" היא בעצמה פער בין הציפיה של טרום נישואין לבין התנפצותה במפגש עם הדבר האמיתי והלא צפוי שהגיע לאחר הנישואין.

הפער הזה בא לידי ביטוי בעוד כל מיני תחומים כפי שציינת: ישנו הפער בין ההבנה בנוגע לחשיבות שבשמירה על המסגרת, ואף המחויבות לשמור על הקיים, על הזוגיות הממשית והמאתגרת שלך וזה עומד ביחס כמעט הפוך לעוצמה הרגשית שהרגשת בקשר הזוגי שהיה לך "מרחוק". הדבר הזה מסמן איזשהו פער בין התמודדות זוגית יומיומית שכרוכה בכאב לבין תשוקה לחוות קשר משמעותי נטול מאמץ והתמודדות, אולי מעין בריחה לחלום מתוק?

נראה מדברייך שהבנת את זה ואולי אף עיבדת את זה בטיפול, אלא שזה ממשיך להעסיק אותך, זה ממשיך לנדנד ולא מרפה. קיבלת החלטה נכונה ומושכלת אבל אולי משהו בך מתקשה להיפרד מהעוצמות הרגשיות שחווית בקשר הווירטואלי?

אולי החזרה לחיים הרגילים התובעניים, עמוסי ההתמודדות נראית משמימה ונטולת זוהר ביחס לכל מה שהדמיון יכול להציע? – ושוב הפער הזה צץ….

אז מה עושים?

האמת היא שלשאלה הזו יש הרבה תשובות אפשריות, אבל במקרה שלך יש לי משהו אחר להציע.

צאי למסע בעקבות הפער הזה.

צאי למסע וחפשי את הפער הזה בעוד מרחבים בחיים. אל תיבהלי ממנו, תתקרבי אליו, תתיידדי אתו…

תבדקי מה הוא בא ללמד אותך על עצמך? על האיש שלך? על הביחד שלכם? על האופן או המידה שדרכם את רוצה לחיות את החיים ועל הפער בין הרצון למימוש.

אולי תגלי שיש משהו עמוק בתוכך שרוצה להיוולד? להתחדש? אולי משהו בתוכך שמחפש מלאות? שצמא למשמעות? אולי?

חוויה של שבר או חוויית פער יכולה להיות מנוע לשינוי וצמיחה, אם במסע הזה תשכילי לחבר את כל החלקים שלך.

את הילדה הטובה ששומרת על המסגרת ביחד עם זו בתוכך שסקרנית לגלות את מה שמעבר לגבול של האסור והמותר.

נראה שטבעי לך לתת מקום ללב המשתוקק להרגיש, לחוות את החיים במלוא העוצמה, אולם אל תשכחי שהלב מבקש לצידו את השכל הקר, המגביל והחותך ששוקל במאזניים מדויקות ומבחין בין מה שראוי למה שאינו ראוי.

במסע הזה ייתכן שתפגשי עם חלקים מהותיים וראשוניים שלך – הם חשובים מאד, תשימי לב שלצידם יש חלקים של חינוך, חברה ומוסר אלוקי, הם חשובים לא פחות.

אז באמת צאי למסע של גילוי עצמי ואיזון בין הכוחות הפנימיים שלך. צאי להעמיק את ההיכרות עם המכלול המיוחד הזה שהוא את, והיי את בעצמך אחראית ושותפה ליצירה המופלאה הזו.

יש מי שיאמר שזה מסע שבו עושים שלום בין כל החלקים. אדם טוב לו כשיש שלום בעצמיו…

נראה שקיבלת נתוני פתיחה מרשימים לצורך המסע הזה.

בתפילה שתגלי מקום בטוח ומכיל בתוך עולמו של מי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.

שירה ק.