בחור יקר

השאלות שלך נגעו לליבי, העסיקו אותי רבות .

רואים בשאלות שלך בגרות מיוחדת, עומק וחשיבה יסודית, עם רצון כנה לברר את האמת וישרות פנימית. שאלות שמצריכות עיון רב.

ההתמודדות שלך קשה מאוד נוגעת ללב, מקווה מאוד שתמשיך להחזיק מעמד.

אני רוצה להציע דרך איך להתמודד, למרות שאני לא מכיר אותך רק מתוך מה שכתבת.

כתבת הרבה על ההתמודדות שלך מול הלימוד והאמונה, אבל עדיין לא כתבת כלום על האישיות שלך, איזה בחור אתה, מה אתה אוהב לעשות ועוד הרבה פרטים שהיו יכולים לעזור יותר.

לכן זה גורם לי לחשוב אולי החלק הזה פחות מוכר לך?

לפני הלכות תלמוד תורה יש ברמב”ם הלכות דעות, חלק ממה שדרך ארץ קדמה לתורה, מונח בזה גם שקודם צריך להיות אדם, להיות מה שאתה, מתוך כך ללמוד תורה, ולא קודם ללמוד תורה ואחר כך לחפש את עצמך.

אולי יש דברים אחרים שמציקים לך, אבל לפני הכל הייתי ממליץ בחום על השלבים הבאים שהם יעזרו בכל מקרה. חשוב לעשות אותם לפי הסדר!

שלב ראשון: חזרה לחיים.

מתוך מה שכתוב הייתי מאוד ממליץ לך דבר ראשון להשתחרר מהלחץ, לשמוע מוזיקה, לצאת לנשום אויר נקי, ללכת לטיול ארוך, לשבת ליד הים לראות את הגלים מתנפצים וכל דבר אחר שיכול לשחרר אותך מהלחץ מהמחשבות המטרידות. כל גדולי התורה ולפחות ממה שאנחנו מכירים באופן אישי בדורות האחרונים, היו צריכים לצאת מהלימוד להתאוורר, אפילו רבי חיים קנייבסקי זצ”ל המתמיד הגדול, סיפר על תקופה שבה הוא הלך לים בכל חודש אלול כדי להתאוורר, [שמעתי ממקור ראשון].

שלב שני: הכר את עצמך.

להכיר את עצמך, מה אתה אוהב לעשות, מה היו התחביבים שלך בילדות, מה מושך אותך וממה אתה נהנה?

כדאי שתהיה לך רשימה מסודרת, כך תדע להכיר את עצמך יותר וללמוד לחיות עם מה שאתה אוהב, ולאהוב את החיים. [הרחבת העניין עיין בעלי שור א’ שער ג’]. אם אתה מתקשה בזה מומלץ מאוד לפנות לאדם מוסמך שיעזור לך בזה.

שלב שלישי: גיל ההתבגרות.

כאן אני רוצה לגעת במה שכתבת שיש לך ספקות באמונה, אני תוהה אולי הם לא ספקות באמונה, הייתי קורא להם שם אחר, גיל ההתבגרות. אני מבין מתוך הדברים שאתה מחפש את הזהות שלך בחיים, עברת את השלב שבו כל דבר קיבלת כמובן מאליו כפי מה שחינכו אותך והגעת לשלב בחיים בו אתה מתחיל לחשוב בצורה עצמאית, לכן מתעוררים בך כל מיני ספקות וזה מאוד בריא וטוב, חז”ל קוראים לזה בן ט”ו לתלמוד, כי אז מתחילים לחשוב בצורה עצמאית.

לכן אחרי שעשית את שני השלבים הקודמים, יהיה לך יותר קל להתמודד עם השאלות על הזהות העצמית שלך, אתה תראה איך החיים הם הרבה יותר טובים ממה שחשבת, אם יהיה ברור לך מי אתה ומה אתה אוהב, תראה את הקב”ה נמצא בכל פינה בבריאה, [עיין בספר חובת הלבבות שער הבחינה]. האמונה נמצאת אצלך בלב, תלמד להכיר אותה ולהתחבר אליה.

שלב רביעי: הכר את חברך.

אחרי שלמדנו יחד להכיר את עצמנו, נוכל להבין שלכל אדם יש אישיות שונה, רצונות שונים, מחשבות שונות, ועוד הרבה הבדלים. כך יהיה לך קל להבין את החברים שלך שהם לא תמיד הגיעו לרמה שלך, כי אתה טוב יותר מהם בתחום של יושר וצדק, אבל מצד שני אני חושב שגם לך יש מה ללמוד מהם בתחומים אחרים שהם טובים יותר ממך. [עיין פרקי אבות פרק ד’ משנה א’ איזהו מכובד]

שלב חמישי: ריבוי הדעות בתורה.

עוד מעט אתחיל להתייחס לשאלות שלך על הגמרא, אבל קודם חשוב להקדים הקדמה קצרה. בהקדמת הספר קצות החושן ביאר איך במעמד הר סיני התורה נמסרה לשכל שלנו, ע”ש. עוד ביאורו זאת יותר איך שמשה רבינו קיבל את כל מה שתלמיד עשוי לחדש. א”כ אחרי שלמדנו שלכל אחד יש אישיות שונה מחשבה ייחודית משלו וסגנון חשיבה שונה, התורה נמסרה לכל אחד לפי סגנון החשיבה שלו, לא דומה סגנון החשיבה של הפני יהושע עם רבי חיים מבריסק, כך גם המהרש”א והמהר”ם יש להם סגנון חשיבה שונה. כך גם אצל הראשונים הגאונים והאמוראים והתנאים, לכל אחד מהם יש סגנון חשיבה שלו. כך התורה נמסרה לנו.

באותו עניין מסופר על רבי חיים מבריסק שבאו אליו שני תלמידים שכל אחד הבין את השיעור שלו אחרת, הם שאלו אותו למה הוא התכוון? הוא ענה להם התכוונתי שאתה תבין כך והשני יבין אחרת…

גם בזמן הסנהדרין היו צריכים שבעים ואחד זקנים בסנהדרין, כי ישנם שבעים סוגי דעות שונים וצריך אחד שהוא יכריע בין שבעים הדעות מה הדרך המתאימה לכלל ישראל. אבל לא תמיד הייתה הכרעה. לכן אין כאן שום חסרון במסורת, אדרבה כך נמסרה התורה לדורות שיהיה בה ריבוי של דעות ובסוף תהיה הכרעה איך לנהוג למעשה, [וגם בזה יש הרבה דעות].

כיון שהתורה נמסרה לפי דעת כל אחד מחכמי התורה, הרשות ביד כל מי שלמד את הסוגיא כמו שצריך להכריע לפי שיקול דעתו איך להבין אותה, כך התורה נמסרה. בסופו של דבר הקב”ה יושב ואומר אלעזר בני אומר כך ויונתן בני אומר כך [גיטין דף ו], כל דעה אמיתית יש לה מקום בתורה.

במאמר המוסגר: ישנה סוגיא רחבה איך התורה נמסרה למשה, האם רק הכללים נמסרו או גם הפרטים, אבל גם לדעה שכל הפרטים נמסרו הם נמסרו עם ריבוי הדעות שבהם.

שלב שישי: דרך הלימוד שלך.

אחרי כל זה אני מאחל לך שתמצא את הדרך שלך בתורה, ראשית תלמד את מה שאתה אוהב ללמוד עד כמה שאפשר במסגרת הישיבה. דבר נוסף תפתח את החשיבה המיוחדת שלך כפי שרואים מתוך מה שכתבת, אתה יכול להעמיק בשאלות הללו, לשאול את הרבנים הנכונים, [בשום אופן לא לשאול את מי שלא מתאים לסגנון שלך…] לחפש בספרים המתאימים ותמצא תשובות לכל השאלות שלך בעזרת השם, כך תמצא את דרך הלימוד הייחודית שלך. אני צופה לך עתיד מזהיר עם החשיבה שלך, יש לך כוחות גדולים, תוכל להגיע איתם רחוק, על כך נאמר: “לך בכוחך זה והושע את ישראל”, כך נאמר לגדעון השופט, גם לו היו שאלות באמונה ומתוך כך הוא גדל…

כל צעד שתתקדם אל עצמך אל הדרך שלך בחיים ובלימוד תהיה מניע עצום לחיות את החיים המיוחדים שלך, זה לא קורה ביום אחד, זה תהליך של חיים.

ברוב המקרים צריך לעבור דרך עד שמרגישים הנאה מלימוד, אבל ברגע שתמצא את הדרך שלך מיד תרגיש הנאה שהיא מביאה ל”הנעה”.

כאן אני אתחיל להתייחס לחלק מהשאלות שלך:

אני רק מציע דרך לתרץ, יכול להיות שיהיו לך בהמשך תירוצים טובים יותר, יגעת ומצאת תאמין, אין שאלה כמעט שנשארת בלי תירוץ רק צריך עמל וחשיבה ישרה, בנוסף יש שאלות שמתבהרות במהלך החיים.

א. השאלה מפרק המניח: אם תתבונן במשנה תראה שאין שום סתירה לרב מלשון המשנה, גם שמדובר על ממלא רשות הרבים כולה חביות אבל הנושא שלנו עכשיו הוא רק החבית שהוא שבר ולא החביות האחרות, לכן המשנה מדברת רק על החבית הבודדת. המשנה רוצה להשאיר את העניין פתוח לכל הדעות של האמוראים בגמרא, לא להגביל את המשנה רק לפי דעת רב, אלא גם לפי הדעות של שמואל רבי יוחנן ורבי זירא, לכן המשנה נותנת אפשרות לכל הדעות. [עיין ביאור הגר”א על משלי פרק ח’ פסוקים ז’ וח’].

ב. דין צרורות, יש מחלוקת בגמרא מה דינם של צרורות זה מראה לנו שיש בזה כמה דעות, א”כ החידוש של רבי מאיר הוא איך צריך להכריע, בכל דור יש הכרעה של הלכה. כנראה דין צרורות אינו חידוש של רבי מאיר רק החידוש איך לפסוק.

ג. המחלוקות לגבי הדסים וערבות כבר שאלו את השאלה דומה בראשונים במסכת ראש השנה דף ל”ד לגבי התקיעות, עיי”ש בריטב”א ובעל המאור. עכ”פ לגופו של דבר כתוצאה חורבן הבית חלק המסורת קצת נשכחה. אבל לעולם אין מחלוקת בדבר עיקרי כמו האם ליטול הדס או לא, אלא רק בפרטים של המצוה, עיין בהרחבה ברמב”ם בהקדמתו ליד החזקה, והקדמתו למשניות.

ד. המחלקות על הציץ, הנידון כאן לא איך הייתה המציאות של הציץ, אלא איך ללמוד את הסוגיא של הציץ וכל אחד נמסרה לו התורה כפי דעתו כנ”ל.

ה. לגבי הקבלה, הקבלה הייתה בכל הדורות כולם כמבואר בהקדמת עץ חיים, אלא שהיא הייתה נסתרת וידועה רק ליחידי סגולה, רק אחרי האריז”ל היא התגלתה יותר, לכן יש רבים טובים שלא התגלה אליהם סודות התורה קודם. הקבלה לא חולקת על הלכות, אדרבה אם תתבונן בהלכה תראה שיש הלכות רבות שמבוססים רק על קבלה. אבל כמו שבכל מחלוקת יש כללי פסיקה בין הדעות השונות, הכלל הוא שאם יש דעה אחת בקבלה ודעה בתורה הגלויה פוסקים כמו הנגלה, וגם בכלל זה יש יוצאים מן הכלל. עכ”פ מוקדם מדאי לגילך לעסוק בזה…

ו. חלק מהבחירה שאין עונש מיד על כל עברה, כמבואר בקהלת ח’ י”א.

ז. הסוגיא של תחיית המתים היא מאוד חשובה ויסודית כדאי ללמוד אותה בצורה יסודית מתוך המקורות ולא להסתמך על שמועות. [רמב”ם על המשניות בסוף סנהדרין, רמב”ן שער הגמול ועוד]

אני חוזר שוב, אני לא מכיר אותך ולא יודע בדיוק מה מפריע לך, אבל אני מאוד מקווה שמתוך הדברים תמצא משהו שיכול לעזור לך. רק אבקש לקרוא את הדברים בעיון כי הם רק מבוא והתחלה לסוגיות ארוכות ורחבות.

שוב אני ממליץ לך בחום למצוא את האדם הנכון ולדבר אתו, זה יכול לשנות לך את כל החיים לטובה.

בהצלחה רבה בהמשך הדרך חזק ואמץ.

יוסי ב.