The Butterfly Button
יש דרך להתגבר על העצלות?

שאלה מקטגוריה:

אני בספקות לגבי האמונה שלי ואני דיי מתעצל בקטע של לברר ובכל זאת אני נשאר בישיבה למרות שמה שאני עושה שם זה בעיקר לישון ולהתבטל בפנימיה רק בגלל שאני מפחד מהתגובה של ההורים.
תכלס אני רוצה ללמוד קצת במקום קרוב לבית ולעבוד מה אני יכול לעשות?

תשובה:

שלום בחור יקר

כשקראתי את שאלתך, המילים הראשונות שעלו לי בראש הם "ממעמקים קראתיך ה'", ממעמקי המיטה, ממעמקי העצלות, אתה מראה אכפתיות להוריך, אכפתיות לזמן שלך, ואני שומע גם אכפתיות לגבי האמונה שלך.

מקובל לומר לילד קטן שמתעצל לקום בבוקר "האם גם לטיול היית מתעצל כך?", המציאות מוכיחה שאנחנו מתעצלים לדבר שאין לנו רצון לעשות, שלא אכפת לנו ממנו, וזריזים לדברים שמעניינים אותנו, שחשובים לנו, או שאנחנו מבינים שההפסד מלעשותם יהיה כואב.

אני בטוח ששמעת כבר מאחרים או מהוריך על חשיבות השנים הללו לעתידך, ועל הצורך לקחת את עצמך בידים ולהפסיק להתעצל ולהתבטל. אבל אתה חש שהדברים לא נוגעים בך, לא מעניינים אותך, ואתה נשאר רק בגלל חוסר הנעימות מול הוריך. למרות כל זאת, בזמן של רוגע, תנסה לחשוב למה מה שנראה להוריך (וכנראה למבוגרים נוספים…) כל כך ברור, לך נראה די משעמם וחסר חשיבות.

תעשה לרגע ניסוי מעניין, תאר לעצמך אותך כאב לבן בערך בגילך ופחות או יותר במצבך. אתה כאב מנסה להדריך את הבן כיצד לנהוג, מה היית מדריך? האם היית מתייחס בשוויון נפש לבן שבעיקר ישן ומתבטל בפנימיה? האם היית מתיר לו לעזוב את המסגרת להתחיל לעבוד? אם לא, כיצד אתה היית מסביר לבן שלך מדוע לא? ואם כן, האם וכיצד היית מתמודד עם הסכנה שהבן שלך יעמוד בה ביציאה מן המסגרת?
יתכן אפילו שכדאי לך לקחת דף ונייר ולכתוב את היתרונות והסכנות שאתה רואה בעזיבת הישיבה וביציאה לעבוד, מול היתרונות והחסרונות שבהישארות בה, כל זאת במבט של הורה הדואג לבנו (זכור, במשחק הדמיון הזה אתה האב!).

אני בטוח שלאחר ניסוי זה, תוכל להבין טוב יותר את השיקולים לכאן או לכאן, ועוד יותר תוכל להבין את החששות של הוריך, וגם אם לא להסכים איתם, אולי להבין אותם במעט.

ברשימת השיקולים שלך, תרשה לי להעלות עוד כמה:

א.      אתה מעוניין ללמוד בעצם לבד, או במסגרת שאינה פנימייתית. זה אינו דבר פסול כמובן, רבים עושים כך ורואים ברכה בלימודם. אלא שההצלחה בצורת לימוד זו, במיוחד שאתה מעוניין לעבוד במקביל, מותנית בדבר אחד, במשמעת עצמית. כאשר אתה לבד ללא חברה לומדת מסביב האחריות הינה עליך בלבד. זוהי משימה אפשרית אך קשה בהרבה מהאוירה הסוחפת בבית המדרש…

ב.       בעזיבת הישיבה אין בעצם "טיפול" בבעיה שממנה אתה סובל. אתה חושב שעל ידי שינוי המקום תשנה את המצב והעצלות או הרגלי הבטלה יעברו מאליהם, אך גם זה אינו מדוייק. כשם שאתה צריך לעבוד על תכונות אלה במצבך הנוכחי, כך גם תתקל בזה בהמשך, ואז לא תהיה חברה מסביבך לסייע או ללחוץ אותך בנושא.

ג.        ללימודים בפנימיה יכולים להיות יתרונות נוספים. ישנה אפשרות ליצירת קשר עמוק יותר עם הצוות, עם חברים, יצירת חוויות משותפות ומעשירות, ויכולת לבנות עצמאות מבוססת ועמוקה.

ד.       אינני יודע מה מקובל או מוסדר אצלכם בפנימיה בשעות הפנאי. אך לימודים בבית מאפשרים במידה רבה "זמן ריק" גדול. אתה אמנם מעוניין למלא אותו בעבודה, אך האם אכן תוכל ללמוד ולעבוד במקביל? זו משימה לא פשוטה, בוודאי אם אינך מחוייב לפרנסה כעת.

לאחר כל זאת חשוב שתפנה לאדם מבוגר שאתה מעריך כחכם, ר"מ, מורה, רב, יועץ , אדם שאתה רואה בו כבעל נסיון וחכמת חיים, ומספר להם את השיקולים שלך לכאן או לכאן, ושואל לדעתם. אני בטוח שהכרותם איתך, יחד עם השיקולים שחשבת עליהם, ועם שיקולים נוספים שאני בטוח יעלו, תוכלו ביחד להגיע להחלטה נבונה ונכונה על המקום שכדאי לך להמשיך ללמוד בו.

ואחרונים חביבים הוריך. משאלת נראה שאכפת לך מהם, כיצד הם יגיבו, מה תהיה תחושתם, ומה זה יגרום ליחסים בניכם. לא כתבת איך נראים היחסים שלכם כיום, אבל בין אם בגלוי ובין אם פחות ברור לי שלהוריך אכפת ממך, חשובה להם הצלחתך, והם אוהבים ורוצים בטובתך ובשמחתך. ועל כן לאחר ההתייעצות והמחשבה, כדאי לך מאוד לשתף גם אותם בשיקולים השונים.

תקבע איתם שיחה, ותשב איתם בנחת (במסעדה, במקום שקט ויפה), תספר להם על הקושי שלך במצב כעת, על השיקולים השונים שחשבת עליהם, על האנשים עמם התייעצת, ותשאל בכנות (!!) אלו עוד שיקולים לדעתם חשובים כאן. תדונו בנחת בנושא, ותבקש מהם זמן לחשוב, ואולי לחזור אליהם להתייעצות נוספת. כך הם יחושו שדעתם חשובה לך, כך אתה תקבל מהם רעיונות ותמיכה, ותוכלו ביחד להחליט על המקום הטוב ביותר בשבילך להמשך הדרך.

אני מאחל לך בהצלחה רבה,

אשמח לדעת אם תשובתי סייעה לך וכן לענות להבהרות ושאלות נוספות,

בברכה

מיכאל

[email protected]

 

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כמה זה חמור חוסר כיבוד הורים עקב התעללות בילדות?
  אני בת 19 ויש לי שאלה שמטרידה אותי מאוד מבחינה רוחנית והלכתית. עברתי ילדות קשה ביותר. הורי שניהם עם התמודדויות קשות, ולכן במשך שנים ניסיתי להבין אותם,  ולדון אותה לכף זכות. בילדותי חווינו קשיים רבים בבית. גרנו לעיתים בתנאים שלא היו תקינים, היו בעיות של היגיינה ותחזוקת הבית חמורות,...
איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מצליח להתחבר לתינוקת שלי
נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן