שלום לך שואלת יקרה!

מזל טוב!

את מתארת פחד גדול שבעלך לא יהיה נאמן לך. את מרגישה שבשיפוט ההגיוני, אין לפחד שלך מקום, ובכל זאת את חוששת מאוד, עד כדי כך, שאת כביכול מכינה את עצמך כדי שלא יוכלו להפתיע אותך.

אני מתארת לעצמי שזה מתסכל מאוד, ואולי נוצרים חיכוכים וכעסים שאת אפילו לא מצליחה להסביר… זה מפריע לך לאהוב את בעלך ברוגע, ואולי זה גם גורם לך לבקר את עצמך, על הביקורת הלא מוצדקת על בעלך.

אני קוראת את השאלה שלך שוב ושוב, ובכל קריאה מנסה להבין אותך קצת יותר טוב. הלוואי שיכולתי לשאול אותך כמה שאלות כדי להבין בבהירות את ההקשר של השאלה. האם שמעת או הכרת מקרוב אנשים שנהגו בחוסר נאמנות? האם נפגשת פעם במקרה כזה, וזה מה שהגביר לך את הפחד? האם את מוצאת את עצמך עם פחדים בתחומים אחרים? יש לך אופי קצת לחוץ וחרד? איך את עם קשרים אחרים? בקשרים אחרים קל לך לתת אמון?

כדאי לציין שהחודשים הראשונים אחרי החתונה הם סוערים אצל כל זוג, וכשסוערים לפעמים עולות כל מיני רגישויות שאולי היו אצלנו תמיד, אבל עכשיו אנחנו חשים אותן יותר מתמיד. לכן, אם נראה לך שהמצב הוא לא קיצוני מבחינת החרדה שלך, הייתי נושמת עמוק ומחכה קצת. אתם זוג טרי. קשר טרי הוא אף פעם לא רגוע במיוחד. אני מקווה מאוד שעם הזמן, והשגרה שמתגבשת, יתגבר האמון שלך בבעלך היקר ויכנס בך רוגע. תנסי לתת איזשהו זמן לנפש שלך להירגע, ואם תראי שזה לא בתהליך הירגעות, תחפשי איש מקצוע לבדוק איתו אולי יש לפחד הזה מקור חרדתי שאפשר לטפל בו.

בינתיים, אציע לך כמה מחשבות שעלו בי כשקראתי את מכתבך.

מובחנות ושגרה

מה מאפשר לנו לתת אמון מתוך רוגע? ישנם שני צדדים משמעותיים: 1. מובחנות – חוויה פנימית של ערך עצמי ויכולת לספק לעצמי את הצרכים הרגשיים הבסיסיים. באופן הזה, אנחנו כבר לא בסכנה קיומית בלי האהבה של בן הזוג, וממילא החרדה לא אוכלת אותנו. אנחנו זקוקים לו מאוד, וחלילה לא רוצים שהקשר שלנו יפגע, אבל כשזה לא החמצן שלנו, אלא השניצל והגלידה האינסטינקטים של ההישרדות לא פועלים על ווליום גבוה. 2. המאפיין השני הוא השגרה. הקשר שלנו צובר ניסיון, כשאת מכירה את בעלך לאורך זמן, הוא צובר אימון בעינייך. את רואה לאורך הזמן שהוא משקיע בקשר, והוא אדם אמין, ואת נותנת בו יותר אמון.

קשר סימביוטי וטרי

אך בקשר טרי, למרבה הקושי, מופיעים שני מאפיינים הפוכים. א. במקום המובחנות – יש סימביוזה, חיבור מוחלט, ערבוב מוחלט. עדיין אין לנו את היכולת להיות בקשר קרוב ותוך כדי לראות את עצמנו כאנשים נפרדים שמסוגלים להסתדר ברמת הנפשית גם בלי בן הזוג. אנחנו מרגישים שהערך שלנו לגמרי תלוי באהבתו של בן הזוג. לפעמים אנחנו מרגישים שהקיום שלנו כולו תלוי באהבתו של בן הזוג. ב. במקום השגרה והניסיון – יש קשר חדש וטרי מהניילונים, אין לך עדיין ניסיון ושגרה יציבה, אין לבעלך "הוכחות" כמה הוא מושקע בקשר ביניכם, כמה הוא אוהב אותך ודואג לך.

שני המאפיינים הללו יוצרים מתח ואפילו פחד שאולי בעלך לא נאמן לך במאה אחוז, אבל, במשך החיים המתח הזה מתרכך מאוד משני הכיוונים. מצד אחד, הקשר נהיה פחות סימביוטי, ויותר מובחן, וכך לאט לאט את נותנת הרבה מקום גם לערך העצמי שאת מעניקה לעצמך, ולא תלויה לגמרי רק בבעלך, ומצד שני, את רואה במשך השנים כמה בעלך נאמן לך, לא רק במה שהוא לא עושה, אלא גם בהשקעה הגדולה שהוא משקיע בך. ובעלך נהיה עם הניסיון שהוא צובר, ראוי ליותר ויותר אמון.

הפתרון הכי טוב למתח הזה הוא הזמן, והפתרון בינתיים הוא חיזוק המובחנות והערך הפנימי.

לכן אני חושבת שאולי התבוננות על הערך המופלא שלך בתור אדם, וחיזוק הערך שאת מעניקה לעצמך יעזור לך ויתן לך כח. אל תגידי לעצמך: אני לא צריכה טובות ממנו, אני לא צריכה את הקשר איתו. אלא, תנשמי עמוק כדי לראות שחמצן את מכניסה לבד, ואת יכולה לשרוד גם בלעדיו, ואז תוכלי לראות כמה הקשר מעניק לך ומביא אותך כמה רמות מעל. תנסי להרגיש שאת רוצה את הקשר, ולא צריכה.

רוצה את האהבה, את היחס, את החברות, אבל מצד שני, את לא תהיי בסכנה בלעדיו. תחושת הסכנה היא זאת שמעלה אינסטינקטים חרדתיים גם לא רציונליים. תחזקי את עצמך שאת בן אדם ראוי ושלם בכל אופן, בלי שום קשר לקרובים אלייך ולאהבתם אלייך.

וכאן זה המקום להוסיף מחשבה שניה.

מה זה אומר להיות נאמן?

בעל נאמן הוא לא אדם שאף אישה אחרת לא יפה בעיניו, (למרות שהיינו שמחות שזה היה כך…) אלא אדם שמתרכז ומשקיע בקשר איתך. אדם שמַפנה את הרצון שלו באהבה וקשר, וגם בריגוש ובהנאה – דווקא אל האישה שהוא נאמן לה. אל תחשבי שבעלך לא יראה בשום מקום אישה יותר יפה ממך. הוא בוודאי יראה. וגם בעלה של מלכת היופי, יראה במקום אחר מישהי עם יופי מסוג אחר.

מה שאת מצפה ממנו זה להתרכז ולמקד את עצמו בקשר איתך ובנאמנות אלייך. לקחת את הצורך שלו בקשר, בתמיכה, בהנאה ובאהבה ולהביא אותו דווקא אלייך. גבר בהחלט מסוגל לראות דוגמנית על השלט ברחוב, לדעת שהיא יפה יותר מאשתו, ואף על פי כן לחזור בשמחה אל אשתו, להנות מהיופי שלה ולאהוב אותה.

אם את תפגשי אדם נחמד בעבודה, אני מתארת לעצמי שהנאמנות שלך תגרום לך לשים אי אילו גבולות בקשר איתו, ואת תתמקדי בקשר עם בעלך. תקחי את הצורך שלך לשאת חן בעיני גבר, ותַפני אותו לקשר עם בעלך. כך גם בעלך, אם הוא נראה לך בחור רציני, ואת חושבת שהזוגיות שלכם חשובה לו, גם אם הוא יראה בחורה נחמדה הוא לא יפרוק כל עול באותו רגע, הוא זוכר שיש לו אישה שבה הוא רוצה להשקיע, שאיתה הוא רוצה לבנות קשר אמיתי ונאמן.

אני חייבת להודות שכשאני כותבת על הבחורה הנחמדה, גם לי זה עושה איזשהו סטרס… ככה אנחנו, נשים קנאיות. "אתה צריך לחשוב שאין עוד שום בחורה נחמדה חוץ ממני (!!!)"

אני מבינה אותך, זה באמת ממש קשה לחשוב על זה.

ומחשבה אחרונה שאכתוב לך, זה עצה קטנה אבל חשובה.

היי את נאמנה

תנסי לעשות לך חיזוק קטן בנאמנות שלך אליו. נניח תנסי להקשיב (מדי פעם, אי אפשר תמיד) בתשומת לב מיוחדת כשהוא מדבר, או אולי, לחשוב כל יום על משהו טוב שהוא עשה היום.

מה הקשר? דבר אחד טוב שיכול לקרות הוא שהנאמנות שלך, והמושקעות שלך בקשר יגרמו לבעלך לרצות גם הוא להשקיע ולהיות נאמן אלייך עוד ועוד.

הדבר הטוב השני והעיקרי הוא מה שזה יגרום לך בעצמך. כשאדם מתפתח בנאמנות שלו, באופן מיידי, המבט שלו על הזולת משתנה, והוא מתחיל לראות באחר, אדם יותר נאמן. זה סוד גדול בחיים.

בתפילה שתרגישי תמיד אהבה ובטחון. אתם לגמרי ראויים לזה.

ציפי