שלום לך,

כשחז"ל אמרו "אין שמחה כהתרת הספיקות" הם ידעו על מה הם מדברים. קשה לחיות מתוך ספיקות בנושאים עקרוניים שעשויים לחרוץ את נתיבי החיים, התלבטויות שקורעות את הנפש ומותירות את האדם מבולבל, מותש וחסר תקווה.

אבל האמת היא שמדובר בתהליך שהוא חלק מדרך העולם. אינני יודע למה, אבל הקב"ה בחכמתו ברא את האדם כך שעיצוב האישיות שלו וגיבוש דרכו בחיים עוברים בנתיב הקשה והמבלבל של ספיקות, של ניסוי וטעייה, של חיבוטי נפש. האם אי אפשר היה לוותר על הקושי הזה ולהניח לפני האדם דרך כבושה וסלולה? אני מניח שבאותה מידה אפשר היה לברוא את האדם ללא כוח בחירה ולתכנת אותו ללכת בדרך קבועה מראש, אבל כנראה שלא זו הייתה כוונת המשורר. הקב"ה ברא את האדם כך שהוא אחראי על הגידול ועל ההתפתחות שלו עצמו, וזה לא יכול לקרות בלי כאבי גדילה של בירור עצמי, ספק ובלבול.

ומה שקשה אולי יותר מכל הוא שכאשר אנו נמצאים בתוך המערבולת, היא שואבת אותנו לתוכה עד שאיננו מסוגלים לראות מעבר לה ואנו מדמים בנפשנו שאין סיכוי לצאת ממנה. זה כבר מפחיד ממש כאשר אינך יודע אם ומתי תצא מתוך ההפיכה. אדם נקרע בבליל מחשבות ודעות, הוא שומע מסרים סותרים ולא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהחליט, הוא לא יודע כבר מה הוא באמת רוצה וחש אובדן תקווה. אולם הבשורה הטובה היא שעל התהליך הקשה הזה מוטבע בדרך כלל תאריך תפוגה. אינני יודע מהו התאריך וכיצד יפתרו הספיקות, אבל ברוב מוחלט מהמקרים אדם מוצא בסוף את הדרך להחליט ולחיות בשלום עם ההחלטה. הידיעה הזו לבדה די בה לעודד ולתת תקווה.

אולם גם הדרך עד להגעה לשלווה המיוחלת יכולה להיות פחות מטלטלת אם יודעים כיצד להתנהל בתוכה. אשתף כמה עקרונות שיישומן עשוי לעזור בנקודות הקשות לאורך הדרך.

• לא להתחפר. כאשר אני מוצא את עצמי שב ומהפך שוב ושוב בצדדי הספק וחוזר סחור סחור על אותם צדדים, זה סימן מובהק שהגעתי לנקודת ההתחפרות חסרת התוחלת. מה עושים? מתאזרים בענווה, מכירים במגבלות האנושיות שלנו, מבינים שכרגע יכולת החשיבה שלנו פגומה ומפסיקים לחשוב על זה. הספיקות לא יברחו, ונחזור אליהם מזווית חדשה לאחר הפסקה.

• ואם בענווה עסקינן, כדאי לרתום אותה גם על מנת להכיר בכך שסוגיות שהפכו בהם האנשים המוכשרים והחכמים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי ושנחלקו בהם טובי המוחות בעולם, לא בטוח שהמסקנה שאני אגיע אליה עם פחות ידע, ניסיון וכישורים, תהיה כלילת השלמות.

• מותר ללכת אחרי תחושות. אנו ילידי העולם המדעי שמחפש תמיד קשרי סיבה ותוצאה הגיוניים ומבקש הוכחות מדעיות לכל הנחה. מותר לנו גם ללכת בעקבות האינטואיציה שלנו שפעמים רבות משקפת אמיתות עמוקות גם אם אין לנו את הכלים להגדיר אותן בנוסחה מדויקת.

• הדשא של השני תמיד נראה ירוק יותר. כאשר לא טוב לי במקום בו אני נמצא ויש לי קשיים או ספיקות, לפתע האורות מן העבר השני של הכביש נראים מנצנצים ומפתים. האמת היא שבכל מקום יש יתרונות וחסרונות וצריך להיזהר מנטילת החלטות חפוזות הנובעות ממקסם שווא.

• ותשועה ברוב יועץ. מצא לך אדם שאכפת לו ממך ושאתה מעריך את שיקול הדעת שלו ותשתף אותו בהתלבטויות. רק טוב יצא מזה.

אולי אתה מופתע מכך שאינני מנסה לעזור לך לפתור את הספיקות שמכבידים עליך, אבל אני באמת מאמין בכך שמדובר בתהליך בריא ונכון שאתה צריך לעבור אותו בעצמך, ושלרשותך עומדת היכולת לחשוב, להתייעץ ולברר. ארשה לעצמי בכל זאת להפנות אותך לתשובה שכתבתי לאשה שפנתה בשאלה דומה:

https://akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA/

כתבת שאין לך כוח לחפש את האמת… מה לעשות שאין לך את הפריבילגיה להפסיק לחפש? אז לא להפסיק, אבל אתה יכול בהחלט להקל את ייסורי הדרך המורכבת ובכך אולי גם לקצר אותה. מהתלבטויות כאלה יוצאים יותר גדולים.

בהצלחה,

גרשון

[email protected]>