The Butterfly Button
חוסר כוח חוסר ביטחון וחוסר איזון

שאלה מקטגוריה:

אני בת 28 נשואה ואמא. לאחרונה אני מרגישה במצב מאוד לא טוב – אין לי כוח לכלום, קשה לי להיות נחמדה ואני מרגישה רגישה ופגיעה יותר מתמיד. מבחינה פיזית אני מרגישה לא מאוזנת,. בעבודה אני מרגישה חסרת ביטחון ופגיעה. יש לי ילד קטן ואני עובדת במשרה מלאה. האם זה נורמלי? מה אפשר לעשות במצב כזה?

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

את מתארת מצב שמרגיש לך עגום ואולי אפילו מדכדך – אין לך כח לכלום, אל לא רגועה, קשה לך להיות נחמדה. את רגישה ופגיעה יותר.

מבחינה פיזית – את מרגישה לא מווסתת, חם לך ולא נעים לך.

בעבודה – את שוב פגיעה יותר ומרגישה חסרת ביטחון.

נסכם בשלוש מילים ״לא כייף לך״.

זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע. מצב "לא כייף" מעיד על חוסר הרמוניה פנימית, על מתחים וקונפליקטים שלא מוצאים איזון. יש קול בתוכך שמבקש סדר. מבקש לחזור למצב מאוזן והרמוני. וזה בסדר! סימן לכך שהמערכת שלך עובדת ויודעת לקרוא אותך לסדר כשצריך.

קיבלת קריאה. קול בתוכך שקורא לך למצוא מחדש את האיזון.

כדי להבין איך להגיע לאיזון-להרמוניה בואי נבין קודם מהי הרמוניה בהקשר שלך – של אישה שהיא גם אמא לילד מתוק, גם רעיה, וגם עובדת מסורה.

התנועה של האישה היא עגולה-מחזורית, בשונה מגבר שהתנועה שלו היא לינארית-קווית. התנועה העגולה הזו מתאפיינת במקצבים שונים ודינמיים. פעם אנחנו בתנועה של הסתגרות ופעם בתנועה שהיא יותר מוחצנת.

כל מהותנו כנשים טמונה בתנועה הדינמית והעדינה בין עולמות פנימיים וחיצוניים. אנחנו נעות בין שני מרחבים: המרחב הביתי האינטימי שבו אנו מטפחות, מגדלות ומטפלות, לבין המרחב החיצוני שבו אנו פורשות כנפיים, יוצרות, מגשימות ומשפיעות.

זהו ריקוד מורכב של איזון והקשבה. הוא דורש רגישות פנימית עמוקה – להבין מתי עלינו להתכנס פנימה ומתי לצאת החוצה. כשאנו מאבדות את ההרמוניה הזו, נוצרת תחושה של חוסר נוחות, של "לא טוב", של התנגשות פנימית.

המפתח הוא ההקשבה. הקשבה למקצב הפנימי, לצרכים האמיתיים, לגבולות ולרצונות העמוקים ביותר. זהו ריקוד עדין של מודעות עצמית ואותנטיות.

הריקוד הזה בין פנים לחוץ הוא לא רק פיזי, אלא גם נפשי ורגשי. הוא דורש גמישות, חמלה עצמית ויכולת להתאים את עצמך למה שנכון לך ברגע הזה, גם אם זה אומר להאט, לעצור, או לשנות כיוון.

נראה שמשהו בתוכך אינו מרגיש בנוח עם המציאות הנוכחית. התחושות שלך – חוסר נעימות, חוסר סיפוק, תחושה של "לא בסדר" – מעידות על הפרה של ההרמוניה הפנימית שלך.

אולי הנפש שלך קראה לך להתכנס קצת ולא היית קשובה מספיק?

אולי משהו בך קרה לך קצת להרפות ולחזור פנימה ולא שמעת את זה?

אולי האינטנסיביות בחוץ לא מתאימה עכשיו למצב הנפשי שלך?

אולי הריקוד שלך צריך להיות עכשיו פחות סוער?

אני לא יודעת את התשובה. את תדעי אותה טוב ממני. אני רק יכולה להציע לך לבדוק מחדש את הריקוד שלך. להציע לך לייצר התאמות. קצת להרפות. קצת להתכנס פנימה על כוס קפה ועוגיה טובה. הבית המטאפורי שלך קורא לך – תסרבי לו?

תרפי. תתפנקי קצת. תתכרבלי. תני יותר מקום לחוויות מרגיעות. לחוויות עם מקצב נעים יותר. תשקיעי בספר טוב. שיחה טובה עם הבעל. יציאה כייפית עם חברה. תשקיעי בבית הפנימי שלך ותרפי קצת בחוץ. תחזירי לעצמך את ההרמוניה – את השלווה.

כשתרגישי מחוזקת יותר, תוכלי לחשוב לארגן מחדש את הריקוד שלך. ליצור תנועה חדשה ומותאמת לסיטואציה שתשלב באופן הנכון בין הפנים לחוץ.

משהו קטן לסיום כדי לאפשר לך למדוד את מצב הדכדוך שלך – כל עוד המצב רוח האפרורי הזה לא מונע ממך לבצע פעולות הכרחיות כמו גידול הילד או לדאוג לעצמך לאוכל, אז מדובר במצב שהוא בסדר.

בכל מקרה, תמיד כדאי לך לעטוף את עצמך בסביבה תומכת ואם יש משהו שנראה לך יכול לעזור לך – למה למנוע את זה מעצמך?

מאחלת לך שתצלחי לרקוד את הריקוד הנכון, בקצב הנכון. את יכולה ומגיע לך להיות שמחה.

בהצלחה,

דבורה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כמה זה חמור חוסר כיבוד הורים עקב התעללות בילדות?
  אני בת 19 ויש לי שאלה שמטרידה אותי מאוד מבחינה רוחנית והלכתית. עברתי ילדות קשה ביותר. הורי שניהם עם התמודדויות קשות, ולכן במשך שנים ניסיתי להבין אותם,  ולדון אותה לכף זכות. בילדותי חווינו קשיים רבים בבית. גרנו לעיתים בתנאים שלא היו תקינים, היו בעיות של היגיינה ותחזוקת הבית חמורות,...
איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מצליח להתחבר לתינוקת שלי
נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
מה תוקע אותי? מה הבעיה שלי?
ראשית, תודה ענקית על המפעל החשוב הזה אתם, בשונה מחלק גדול בציבור שלנו לא מתעלמים מהמציאות של הרשת והאתגרים שהיא מביאה אלא משתמשים בה בחכמה לעוד כלי בעולם בשביל לעשות רצון ה' אני בחור ישיבה ממשפחה טובה וישיבה מעולה, אחלה חברים בקיצור מעטפת טובה. אני נמצא היום במצב לא טוב...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן