שלום שואל יקר,
ראשית, התנצלותי על העיכוב בתגובה.
אני שמח בשבילך שמצאת פשר והבנה לקושי עמו אתה מתמודד שנים כה ארוכות, ושהיה לך מעסיק שיכל להבין אותך ולתת לך זווית חדשה על הקושי הזה.
כשאני קורא את דבריך, אני חש צער וכאב, הן על הטראומה עצמה שחווית כנער צעיר, והן בהתמודדות המורכבת לאחר מכן לאורך השנים, בקשרים הבינאישיים. אינני יודע בדיוק מה היה אופי הפגיעה שעברת, אך כל פגיעה מינית יש בה הפרה של הגבולות האישיים הכי אישיים ופרטיים, ברמת הגוף והנפש והיא מהווה פגיעה באמון שאמור להיות ביחסים בינאישיים. ייתכן בהחלט שהדרך של הנפש שלך להתמודד עם הפגיעה, היתה באמצעות יצירה של הגנה על מנת שלא תיפגע שוב חלילה. אינני יודע אם זה הגורם היחיד להתפתחות הדפוס שציינת, אך ייתכן בהחלט שזהו גורם משמעותי וחשוב להתייחס אליו ברצינות.
ואשר לשאלותיך מה הדרך להתמודד והאם יש לזה פתרון, אתחיל מהסוף..
בדומה לגוף, גם לנפש ישנם כוחות החלמה משמעותיים. מתוך דבריך אני מזהה משאבים אישיים משמעותיים מאוד שניחנת בהם, שיוכלו לסייע לך בהליך הריפוי וההתמודדות והגורמים הללו מעוררי תקווה! יש בך יכולת שלך להתבונן פנימה ולשים לב הן לדפוסים שלך והן לסיפור חייך, כנות ונכונות לקחת אחריות, יחד עם היותך אדם בעל אופי חברי-תומך-מקשיב ועדין. אני משער לעצמי שניחנת גם בעוד משאבים רבים, אך ציינתי דברים שבלטו מההכרות המוגבלת עימך דרך שאלתך.
משהנחנו שהחלמה ושיפור אפשריים, הבה ננסה לחשוב יחד כיצד.
ראשית, עצם המודעות שלך לקושי ומקורותיו זה כבר חלק משמעותי מהפתרון. לפני שהיית מחובר לכאב אותו חווית כנער, היית מופעל באופן לא מודע מהכאב הזה, אך לא היה לך גישה למקורות של ההתנהגות (-הכאב) ולפיכך היה לך קשה להשפיע על ההתנהגות. כיום שאתה מודע לכאב שאתה נושא, יש לך גם מגע עמו, מה שמהווה גורם מרפא כשלעצמו. זה מאפשר לך להבין יותר את ההתנהגות שהנפש שלך סיגלה לעצמה בשביל להתמודד עם הפגיעה והכאב שעברת וגם זה מאפשר לך לעשות תהליך מול הכאב הזה.
ייתכן מאוד שיהיה לך נכון לעשות את התהליך הזה בטיפול מקצועי עם מטפל שמכיר את תחום הטראומה, בו תוכל להבין יותר לעומק מה שעבר ועובר עליך ותקבל כלים להתמודדות. אך אוכל להציע כבסיס, כמה כיווני עבודה אפשריים:
– הכר והתיידד עם החלקים השונים באישיותך
ציינת בדבריך פער שאתה חש בין היותך אדם עם אופי חברי ותומך בחיים, לבין התנהלות נוקשה יותר בעבודה שלא מוכרת לך. למעשה לכולנו ישנם חלקים שונים באישיות שיבואו לידי ביטוי באופנים שונים בסיטואציות שונות. אינו דומה ההתנהלות והיחסים שלנו בחיק המשפחה, להתנהלות והיחסים בעבודה או בקרב חברים. גם מצבים שונים שאנחנו שרויים בהם, משפיעים על ההתנהגות שלנו. כך יכול להיות שבאותו הבנאדם, ידור בתוכו איש נחמד ולבבי לצד איש קצר רוח, נוקשה לצד גמיש וכן הלאה…
החלקים שיבואו לידי ביטוי במרחבים השונים, יכולים להיות קשורים לחוויות מהעבר, חיוביות או שליליות, שמתחברות לנו, לרוב בצורה לא מודעת, לסיטואציה נוכחית. כך יקרה שבמקומות שמתקשרים לחוויות חיוביות שהיו לנו, יבואו לדי ביטוי חלקים נעימים יותר באישיות שלנו. לעומת זאת, מצבים שמעוררים בנו מתח ומזכירים לנו איכשהו חוויות שליליות או חלילה טראומות שעברנו, יבואו לידי ביטוי דפוסים הישרדותיים ופחות סימפטיים.
לרוב, נרגיש יותר טוב ונעדיף להזדהות עם החלקים היותר נעימים ובריאים שלנו. החלקים הללו הם אכן הבסיס להצלחה שלנו, וליכולת שלנו להביא לעצמנו לסביבתנו ולעולם, את הטוב שיש בנו. ברם, חשוב שניתן מקום ונכיר גם את החלקים הכאובים והפגועים. החלקים הללו דורשים יחס ושימת לב ואולי אף מחפשים ריפוי. ואם לא נכיר בהם, הם גם עלולים להפריע לנו לתפקוד בחיים.
הייתי מציע לשים לב ולהתבונן באופן לא שיפוטי (כן, זה קשה..):
• מהם החלקים השונים באישיותך?
• האם הם רק שניים או אולי יותר?
• אילו תנאים גורמים לחלק מסוים באישיות שלך, לבוא לידי ביטוי?
• איך החלק הזה נראה?
• אילו מחשבות רגשות והתנהגויות מלווים אותו?
• איזו מטרה הוא משרת?
• מה היחס שלך כלפי החלק הזה?
• איך אתה מתמודד עמו?
חשיבה על השאלות הללו, יכולה לאפשר לך הבנה טובה יותר של עצמך ומגע עם החלקים השונים בך. בהמשך, התהליך הזה יוכל לסייע לך להבין מהם הצרכים הנפשיים שעומדים מאחורי כל מופע של נפשך, וכן באלו כלים נכון לך להתמודד עמם ומה עוזר להם. כך תוכל לחוות את עצמך, באופן שלם ומחובר יותר.
– היה בחמלה כלפי המקומות הכואבים שבך
בהתייחס למקומות פצועים בנפש שלך וטראומות עבר. הבה ננסה לחשוב על ילד קטן שרץ ברחוב ונפל ונפצע, מה הוא צריך מהדמות המבוגרת כשהוא מגיע אליו נסער ובוכה? מלבד חבישה לפצע, הוא זקוק לנוכחות משמעותית, שמבינה את הכאב שלו, משתתפת אתו, נמצאת לצידו אוהבת אותו ומנחמת אותו.
גם בתוכך האדם הבוגר, ייתכן שישנו נער חמד שנפצע ופגוע ומצפה לחיבוק. הבה ננסה עם החלקים הבוגרים שבתוכנו להיות עבורו שם, להבין את הכאב, להתייחס אליו בחמלה ולהעניק לו אהבה. אולי ברגע הראשון הוא יתנגד ליחס הזה וידחה אותו, אך לאחר מכן הוא בטוח יכיר תודה, זה ממש חשוב עבורו ועבורך.
– היה פרקטי, הכר את ההתנהגויות שלך ומה יכול לסייע לך
אתה מתאר דפוס שחוזר על עצמו במקומות עבודה, שגורם לך להיכנס למעגלים שליליים עם סביבתך, שבסופם אתה אף עלול לאבד את מקום עבודתך.
מעבר לעבודה על שורשי ההתנהגות והכאב, כדאי גם לנסות ברמה הפרקטית, למצוא דרכים לעבוד על ההתנהגות. הייתי מציע לך ללמוד להכיר את הדפוסים הללו לפרטי פרטים: איך היחס שאתה מפתח עם הסביבה? אילו טריגרים גורמים להתנהגות הפחות סימפטית? מהם יחסי הגומלין ואיך מתנהל הפינג-פונג בין התגובות שלך לתגובות הסביבה? והכי חשוב, אילו דברים מסייעים לך לשבור את מעגל הקסמים הזה? אילו דרכי תגובה נוספים קיימים, שיכולים להקטין עימותים ולעודד מעגלים חיוביים של הבנה ושיתוף פעולה? חשוב לזכור! אין לנו שליטה על איך ינהגו עימנו אחרים בעבודה ובמצבים מורכבים, אבל יכולה להיות לנו שליטה מסוימת על איך אנחנו תתנהל.
מלבד דרכי תגובה לסיטואציות, כדאי לשים לב אילו דברים עוזרים לך להתווסת ולהיות רגוע ומודע יותר, מוזיקה? פסק זמן? שיתוף? משהו אחר? ככה תוכל להפוך למומחה בעצמך גם למצבים מורכבים, תלמד לזהות אותם ולגבש דרכי פעולה מותאמות שיוכלו לשרת אותך ולשמש אותך.
לסיום, נראה לי שבוודאי שהיית מעדיף לא להיפגע ולחסוך מנפשך את ההתמודדות שנכפתה עליה. אך חשוב לזכור שחלק גדול מהצמיחה שלנו, מתרחשת דווקא מתוך הכאב והסבל. כאשר אנו מצליחים להתחבר לכאב ולהתמודד עמו, אנחנו יכולים לצמוח ממנו ולהפוך מתוכו לאנשים רגישים יותר, מורכבים יותר ואף טובים יותר. יש שיר יפה באנגלית עם משפט – " יש סדק בכל, כך האור נכנס". אני חושב שזהו משפט עם עוצמות, שמצביע איך דווקא היותנו עם סדקים, עם כל הכאב שכרוך בכך, לעתים דווקא זה מאפשר לאורות מיוחדים לחדור אלינו פנימה. הלוואי ונזכה..
עד כאן כמה נגיעות על קצה המזלג, בחלק מהמפתחות שאולי יוכלו לפתוח לך דרכים חדשות לעצמך ולהקל על ההתמודדות. מקווה שהדברים יוכלו להיות רלוונטיים ושימושיים עבורך. כאמור, ייתכן מאוד שיהיה לך נכון לפנות לטיפול מקצועי, מציע לבדוק בעצמך מה נכון לך ומה הצורך שלך.
בברכה, דוד
דלג לתוכן
תגובה אחת
ידידי היקר
כאב נוקב נראה מתוך השאלה,
אולי תנסה ללכת לטיפול,
אני נעזרתי על ידי טיפול וכמוני למאות ולאלפים, החיים השתנו לגמרי!
הקושי ללכת לטיפול מובן מאוד, אבל משתלם באופן חד משמעי!
לפעמים זה טיפול די קצר, אבל גם זה יקח כמה חודשים החיים שווים הרבה יותר.
ישנן ארגונים שעוזרים למצא את מטפל הנכון,
עדיף שתברר על ידי מי שמבין בתחום למי ללכת.
חבל על כל יום.
בברכה