The Butterfly Button
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה

שאלה מקטגוריה:

שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות!
אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת.
היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי.
אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת את העבודה, אבל מה לעשות צריך פרנסה?!
אני לא יודעת בדיוק איך תוכלי לעזור לי, אבל לאחרונה גיליתי שלא רק שאני דחויה אלא יש אחת שממש רוצה שאני אעזוב ומלכלכת עלי על דברים שלא היו ולא נבראו, חשוב לי לציין שזאת שמדברת עלי היא ממש מקנאה בי שאנחנו באותו גיל ועם משרה גבוהה יותר (לאחר שדיברתי איתה דוגרי).
מה אני יכולה לעשות?!
כל הזמן הייתי מרגישה בעולם שאני אהובה על כולם, מעולם לר רבתי או משהו כזה עם אנשים.
וזה פתאום מרגיש שזה אפילו קצת גורם לי למצב רוח לא כ"כ טוב.

תשובה:

שלום יקרה ואהובה.

קראתי את שאלתך ונהנתי מאד מהסדר בו הצגת את עצמך: ראשית, אמא, שנית, רעיה, ושלישית – עובדת.

אני מאמינה שההיררכיה הזו בקעה ממך לא לחינם והיא משקפת את מי שאת.

ואת צודקת, גם אני מאמינה שמקום העבודה, הוא חשוב, הוא הכרחי, אבל הוא מגיע אחרי זהותך כאם וכרעיה.

את כותבת שאת עובדת במקום עבודה חילוני ושמאלני ששונאים שם ממש (!) את הדת. את כותבת שבעבר השתתפת בויכוחים אולם מאז שראית שאין בכך תועלת, הפסקת.

את מתארת שאת מרגישה דחויה ולא רצויה, שהיית עוזבת, אבל את זקוקה לפרנסה.

בנוסף יש לך קושי עם חברה לעבודה שלתחושתך מקנאה בך ואף "מלכלכת" עלייך דיבורים שאינם אמת.

כל אלו גורמים לך למצב רוח לא טוב.

ובצדק.

אתגרים חברתיים מקיפים אותך במשך שעות רבות מיומך. זה לא פשוט.

את שואלת האם לעזוב? את כותבת שהיית עוזבת כבר, אבל "מה לעשות צריך פרנסה"…

לא כתבת כמה זמן את כבר עובדת במקום העבודה הזה, לא כתבת האם בעבר היה לך שם טוב וההתדרדרות החלה רק בעקבות האירועים בחודשים ובשבועות האחרונים, כשהמצב בין חלקי העם הפך לכל כך נפיץ.

אז הרשי לי לכתוב לך כך:

אם ההתדרדרות היא תוצאה של התקופה האחרונה, ובעבר היה לך שם טוב, אני מציעה להמתין שהרוחות ישכחו, שהאווירה תתמתן, והכל יחזור על מקומו בשלום.

נשמי לתוך עצמך עוד איזה חודש חודשיים, הזכירי לך שזו תקופה מאתגרת בעם ישראל, נסי להרבות שלום ואהבה עד כמה שאת יכולה, עד יעבור זעם.

במידה ומעולם לא היה לך שם טוב, או שעוברים כמה חודשים נוספים והמצב לא מתייצב, אני מציעה לך להתחיל בתהליך של חיפוש מקום עבודה אחר.

כמו שכתבת, זהותך האבסולוטית, זהותך כאם וכרעיה, קודמים לזהותך כעובדת. אישה יקרה, אמא בעם ישראל, לא אמורה להרגיש לא נוח במשך שעות ארוכות מיומה.

מקום עבודה יכול לזמן אתגרים (גם חברתיים), אבל בשום אופן לא אמור להיות כר לתחושה של דחיה, מוקד לשנאה (!) ולמצב רוח לא טוב.

אם זה המצב והוא לא משתנה, חפשי לך מקום אחר.

הקב"ה, אב הרחמן רוצה בטובתך ואין ספק שיש בכוחו לזמן לך מקום עבודה שיש בו גם פרנסה בשפע, וגם תחושה נעימה וטובה.

בשולי הדברים,

כתבת ש"היית עוזבת, אבל מה לעשות, צריך פרנסה".

הייתי מזמינה אותך לחשוב על המשוואה הזו שאת מציירת:

את צריכה פרנסה – אז את נשארת במקום שלא טוב לא בו.

ואני שבה ואומרת,

כן. יש מקומות עבודה מספקים ומשמחים ששכרם בצידם. האמיני בכך. את ראויה.

מאחלת לך שתשכילי לבחור נכון,

ולראות סיפוק ושמחה במעשייך,

רבקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

געגוע למי שהייתי לפני שחזרתי בתשובה
אני בעל תשובה בישיבה תיכונית בכיתה י בן 15 וחצי וכבר משנה שעברה (כיתה ט) אני מרגיש סוג של געגועים כאלה לעבר שלי בין אם זה לכל העניינים האלה של זוגיות וכל זה שהיה בין אם זה חברים מסוימים חברה מסוימת שהייתי בה בית ספר מסוימים ואני מרגיש מאוד שאני...
בין הרצון להתחתן לפחד לבחור
  אני בת 30, ומתמודדת כבר שנים עם קושי משמעותי בכל הנוגע להיכרויות ולנישואים. מצד אחד, יש בי רצון להקים בית ולהביא ילדים, ומצד שני, אני מפחדת שלא אצליח להכיר את הבחור מספיק במסגרת של מספר פגישות, שאקבל החלטה שגויה ושאתחתן עם מישהו שלא אהיה שלמה איתו. בנוסף, אני מאוד...
איך עומדים כלכלית בלחתן ילדים?
אנחנו זוג באזור גיל 40, הילדים שלנו גדלים ובלי שנשים לב, בעוד כמה שנים ספורות הם יגיעו לגיל שידוכים. אנחנו חיים חיים פשוטים. בעלי ברוך ה' אברך שיושב ולומד שלושה סדרים, ומקבל מלגה קטנה. אני עובדת ומרוויחה 7,000 שקל בחודש. אנחנו באמת משתדלים להסתפק במועט ולא להיכנס למינוסים, ואפילו מצליחים...
בין המסלול המצופה לחלום האישי
אני נערה בת 19 חרדית. גרה בחו"ל אין אצלינו לימודי המשך המותאמים לחברה החרדית. לכן 95% מהתלמידות המסיימות תיכון יוצאות לעבוד כמורות הקהילה מגיל 18. אין אפשרות אחרת. ברוב המקרים הן עוזבות את העבודה כחמש שנים אחר נישואיהן ועוברות לעקרות בית וגידול הילדים. רוב חברותי שמחות עם זה ובכלל לא...
סתם רוצה לפרוק.. מה יש?
אני נערה בת 14 ואני מרגישה שהראש שלי עמוס בהמון התלבטויות ואני פשוט מוצפת. אני מנסה לעשות לעצמי קצת סדר ומקווה שתוכלו לעזור לי. קודם כל, אני ממש מרגישה חוסר שייכות לבית הספר שלי. אני לא יודעת אם בכלל שווה לי להישאר שם או שאני צריכה לעזוב, וזה יושב עליי....
אני לא רוצה לשנוא את אבא שלי
כבר שנה בערך שלא קל לי ממש עם אבא שלי. אני מרגיש שאני מסתכל עליו בעין כל כך רעה אבל כי אני באמת לא יכול להתעלם ממה שהוא עושה כמו על כמה הוא ביקורתי – כל מקום חדש אני נכנס ישר ביקורת מתמקד בדברים הרעים, מעצבן, צועק, מתעצבן, כועס, (בעיניי)...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן