The Butterfly Button
ויכוחים ואתגרים במקום העבודה

שאלה מקטגוריה:

שלום לאתר המדהים ולמשיבות היקרות!
אני אמא ל 2 ילדים, ובעלי אברך. אני נמצאת בעבודה שכל הסביבה חילונית ושמאלנית ששונאת ממש את הדת.
היה לי לפעמים פה ויכוחים, אבל מאז שראיתי שזה לא רק מזיק הפסקתי.
אבל משום מה, אני מרגישה כל הזמן מהסביבה פה דחויה ולא רצויה, הייתי עוזבת את העבודה, אבל מה לעשות צריך פרנסה?!
אני לא יודעת בדיוק איך תוכלי לעזור לי, אבל לאחרונה גיליתי שלא רק שאני דחויה אלא יש אחת שממש רוצה שאני אעזוב ומלכלכת עלי על דברים שלא היו ולא נבראו, חשוב לי לציין שזאת שמדברת עלי היא ממש מקנאה בי שאנחנו באותו גיל ועם משרה גבוהה יותר (לאחר שדיברתי איתה דוגרי).
מה אני יכולה לעשות?!
כל הזמן הייתי מרגישה בעולם שאני אהובה על כולם, מעולם לר רבתי או משהו כזה עם אנשים.
וזה פתאום מרגיש שזה אפילו קצת גורם לי למצב רוח לא כ"כ טוב.

תשובה:

שלום יקרה ואהובה.

קראתי את שאלתך ונהנתי מאד מהסדר בו הצגת את עצמך: ראשית, אמא, שנית, רעיה, ושלישית – עובדת.

אני מאמינה שההיררכיה הזו בקעה ממך לא לחינם והיא משקפת את מי שאת.

ואת צודקת, גם אני מאמינה שמקום העבודה, הוא חשוב, הוא הכרחי, אבל הוא מגיע אחרי זהותך כאם וכרעיה.

את כותבת שאת עובדת במקום עבודה חילוני ושמאלני ששונאים שם ממש (!) את הדת. את כותבת שבעבר השתתפת בויכוחים אולם מאז שראית שאין בכך תועלת, הפסקת.

את מתארת שאת מרגישה דחויה ולא רצויה, שהיית עוזבת, אבל את זקוקה לפרנסה.

בנוסף יש לך קושי עם חברה לעבודה שלתחושתך מקנאה בך ואף "מלכלכת" עלייך דיבורים שאינם אמת.

כל אלו גורמים לך למצב רוח לא טוב.

ובצדק.

אתגרים חברתיים מקיפים אותך במשך שעות רבות מיומך. זה לא פשוט.

את שואלת האם לעזוב? את כותבת שהיית עוזבת כבר, אבל "מה לעשות צריך פרנסה"…

לא כתבת כמה זמן את כבר עובדת במקום העבודה הזה, לא כתבת האם בעבר היה לך שם טוב וההתדרדרות החלה רק בעקבות האירועים בחודשים ובשבועות האחרונים, כשהמצב בין חלקי העם הפך לכל כך נפיץ.

אז הרשי לי לכתוב לך כך:

אם ההתדרדרות היא תוצאה של התקופה האחרונה, ובעבר היה לך שם טוב, אני מציעה להמתין שהרוחות ישכחו, שהאווירה תתמתן, והכל יחזור על מקומו בשלום.

נשמי לתוך עצמך עוד איזה חודש חודשיים, הזכירי לך שזו תקופה מאתגרת בעם ישראל, נסי להרבות שלום ואהבה עד כמה שאת יכולה, עד יעבור זעם.

במידה ומעולם לא היה לך שם טוב, או שעוברים כמה חודשים נוספים והמצב לא מתייצב, אני מציעה לך להתחיל בתהליך של חיפוש מקום עבודה אחר.

כמו שכתבת, זהותך האבסולוטית, זהותך כאם וכרעיה, קודמים לזהותך כעובדת. אישה יקרה, אמא בעם ישראל, לא אמורה להרגיש לא נוח במשך שעות ארוכות מיומה.

מקום עבודה יכול לזמן אתגרים (גם חברתיים), אבל בשום אופן לא אמור להיות כר לתחושה של דחיה, מוקד לשנאה (!) ולמצב רוח לא טוב.

אם זה המצב והוא לא משתנה, חפשי לך מקום אחר.

הקב"ה, אב הרחמן רוצה בטובתך ואין ספק שיש בכוחו לזמן לך מקום עבודה שיש בו גם פרנסה בשפע, וגם תחושה נעימה וטובה.

בשולי הדברים,

כתבת ש"היית עוזבת, אבל מה לעשות, צריך פרנסה".

הייתי מזמינה אותך לחשוב על המשוואה הזו שאת מציירת:

את צריכה פרנסה – אז את נשארת במקום שלא טוב לא בו.

ואני שבה ואומרת,

כן. יש מקומות עבודה מספקים ומשמחים ששכרם בצידם. האמיני בכך. את ראויה.

מאחלת לך שתשכילי לבחור נכון,

ולראות סיפוק ושמחה במעשייך,

רבקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן