The Butterfly Button
התלבטות לגבי הבאת ילד נוסף

שאלה מקטגוריה:

אני בת 42, ברוך ה' זכיתי למשפחה מקסימה.יש לנו חמישה ילדים, חלקם כבר מתבגרים עם כל האתגרים שזה מביא איתו. חלקם עם התמודדות בריאותית.

יש לי התלבטות עצומה לגבי ילד שישי. בעלי אומר שזה החלטה שלי כי בסוף רוב העול נופל עלי.

מצד אחד, כשאני מסתכלת על הבית, אני מרגישה עייפות ושחיקה ושבכלל אין לי מספיק כוח בשביל האתגרים הנוכחיים.

השכל אומר לי- די, מספיק. לא צריך עוד. תהני ממה שיש לך. הריון בגיל שלך זה כבר עם הרבה יותר סיכונים.

אבל מצד שני, הלב שלי לא נרגע. בכל פעם שאני רואה תינוק, או חושבת על זה שייתכן ולא אהיה בהיריון יותר לעולם, אני מרגישה צביטה איומה. אני מפחדת להתעורר בעוד עשר שנים ולהצטער שוויתרתי על הנשמה הזו שיכלה להגיע. אני יודעת שאם לא עכשיו אימתי בגלל הגיל, והלחץ הזה רק משתק אותי יותר.

איך אפשר לדעת מה הכי נכון עבורי לעשות?

תשובה:

שלום יקרה,

אני מסתובבת עם שאלתך כבר כמה ימים ומהרהרת בה רבות.

הרי מוקד שאלתך זה- מה הכי נכון לך.

והאם יש ביכולתי לענות מה נכון לך? ועוד במענה אנונימי שיש בו ריחוק וחוסר הכרות?

האם יש מישהי בעולם שיכולה לענות על זה?

הרי לדעת מה נכון עבורך, לדעת להקשיב להגיון וללב במקביל, בסוף רק את יכולה לענות על זה.

מה שאוכל לעשות זה לשקף לך את שאלתך ולהדהד אותה ולתת לך קצת דברים למחשבה נוספת.

ראשית, את בוודאי יודעת שהדילמה שלך היא דילמה של הרבה מאד נשים בגילך. הלב רוצה משהו, השכל והגוף אומרים משהו אחר וכמו שכתבת אין הרבה זמן להתלבטות הזו.

ומה הם השיקולים למנוע הריון כפי שקראתי בשאלתך?

מגוון גילאים ואתגרי התבגרות.

עייפות ושחיקה נורמטיביים לגיל ארבעים.

חשש מהריון בגיל יותר בוגר

עומס, לחץ וכובד אחריות שיתווספו לחיים שלך.

וכל השיקולים נכונים וכבדי משקל.

ומה הם השיקולים בעד הריון נוסף? תחושת הלב, ההבנה שאולי בהמשך לא יתאפשר.

וזה כל כך נורמלי שהלב מבקש ואיך אפשר לסרב ללב?

 

חשוב לי להכניס לדיון גם את ההתלבטות הרוחנית וההלכתית.

אנחנו יודעים שמצד אחד חשוב מאד להביא ילדים ונשמות לעולם ומצד שני מאד מקשיבים למקומה של האישה.

אישה שתגיד את המשפטים שלך של שחיקה, עייפות ולחץ יש הרבה מאד פוסקים שיגידו שאכן אין היא צריכה ללדת עוד.

אז הבאת את כל הטיעונים השכליים הנכונים למה לא. ועדיין הלב אומר כן.

ובעצם עד כה רק חידדתי את שאלתך כפי שאמרתי שאעשה.

כי כמו שאמרתי התשובות האמיתיות נמצאות אצלך.

 

ועכשיו, אני מזמינה אותך לשאול את עצמך כמה שאלות עומק

לו יצוייר שזה לא היה נתון לבחירתך אלא מישהו או משהו מכתיב לך מה לעשות.

למשל שהגוף מודיע שכבר אי אפשר. מה תרגישי אז?

נסי לעצום עיניים ולדמיין סיטואציה כזו ותני לגוף שלך להרגיש את התשובה.

יש נשים שיאמרו- הקלה מאד גדולה ויש שיאמרו- אכזבה וצער.

איפה את מוצאת את עצמך מול שאלה כזו?

 

ועוד אשאל- כשתסכלי על הבית שלך ומשפחתך בעוד עשר שנים האם תרגישי שלמה עם החלטה כזו או אחרת?

כן אשתף אותך שמשיחות עם נשים, הדילמה הזו ממשיכה ללוות שנים ארוכות כי זה עצם היותנו נשים ואימהות.

אז גם נשים שיש להן שני ילדים וגם נשים שיש להן שנים עשר ילדים כשהן מפסיקות ללדת אם באופן טבעי ואם מבחירה זה מלווה באיזו צביטת לב שהיא פשוט נורמלית. כי אנחנו נפרדות מתהליך כל כך גדול שליווה אותנו.

וזה רגע לעצור להקשיב לצביטת הלב ולהגיד מזמור לתודה על היש.

ואת יודעת הדילמה הזו יש לה צד נוסף כי הלב שלנו קורא לנו ללדת ולגדל ולגדול. וזה נכון גם לנשים שנאסר עליהן ללדת וגם לנשים שבחרו שלא ללדת.

ולכן אקח אותך לכיוון מחשבה אחר. לפעמים הצורך הזה שקורא לנו ללדת עוד הוא צורך רוחני לגדול ואפשר ללדת דברים נוספים בעולם.

לאישה יש יכולת ליצור, להתרחב ולהכיל לא רק במובן הפשוט של הריון וילדים אלא בתחומים רבים בעולם. אפשר ללדת רעיונות חדשים, להרחיב תחומים קיימים, ליצור עולמות חדשים.

אז, אולי הלב שלך קורא לך ללכת לעוד מקומות ואזורים בהם תוכלי להביא את הכוח הנשי הזה לידי ביטוי? אולי זה זמן לשינוי והתחדשות?

ואוסיף עוד נקודה למחשבה, לפעמים אפשר לעשות בדיקת פרופיל הורמונלי ולדעת היכן את ממוקמת על הרצף אם השעון הביולוגי אכן קרוב לנקודת סיום? ואולי את יכולה לתת לעצמך עוד שנה של מחשבה והבנה מה נכון לך?

אמנם תתבגרי עוד והילדים יתבגרו עוד אבל אולי המתנה קצרה נוספת תביא איתה יותר בטחון בתשובה.

 

ניסיתי קצת להדהד לך קולות שונים שעולים משאלתך.

ולתת קצת חומר נוסף למחשבה.

מקווה שתשובתי עוזרת לך לכוון את הלב והמחשבה לדבר הנכון ואשמח אם תחזרי אלינו אם יש צורך לחדד משהו מתשובתי.

רחל

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך מכבדים אבא שקשה לי איתו?
  אני בת 17 הבכורה במשפחה אני פונה אליכם כי כבר תקופה ארוכה אני מתמודדת עם קושי מול אבא שלי, ואני לא כל כך יודעת איך נכון להתמודד איתו. חשוב לי קודם לומר שאני מאוד אוהבת את אבא שלי, מעריכה אותו ומחזיקה ממנו. הוא אדם מאוד חכם, יש לו הרבה...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
איך להתנהל מול אחותי שכועסת עלי?
לפני תקופה החלטתי לעשות צעד ולדבר עם אחותי. ראיתי שהיא חיה בצורה שמסכנת אותה ומתנהגת אל ההורים שלנו בצורה קשה ופוגעת, ורציתי לפקוח לה את העיניים מתוך דאגה אמיתית. לצערי, היא פירשה את זה הפוך לגמרי. היא נפגעה מאוד, לקחה את הדברים למקום אישי, ומאז היא נוטרת לי טינה. היא...
אחיות שלי מאתגרות אותי
הי שלום ותודה למי שתקרא את מילותי כן,אני עוד אחת-אבל הפעם באמת עם כל הלב. אני בת 21 אחות של,בת ואישה,וחסידת רבנו הקדוש. ובאמת מבולבלת מהשבת האחרונה. אז כך:יש לי אחות בת 23 אולי דתיה, ואחות בת 17 וחצי שמתגלשת, ואני ביניהן. כל היום אני חושבת עליהן,דואגת אוהבת, מחוברת בלי...
השפעה של התפילות של ראש השנה
איזו שנה היית, תשפ"ו. שנה קשה ורעה אליי. שנה שהתהפכו לי החיים. שנה שאני מצביעה ואומרת- בך התחיל החורבן והעצב והקושי והסבל. כמה פעמים במהלך השנה שחלפה חשבתי לעצמי- אוי, אם הייתי יודעת איזו שנה תהיה, כמה הייתי מתפללת ובוכה ומתחננת? אבל לא ידעתי, וזו השאלה שלי… אני נשואה, אם...
כעס שגומר אותי ואבא שנפטר
שלום לכם, מומחי אקשיבה! אני פונה אליכם לצערי, בעקבות מותו של אבא שלי הצדיק, זכרונות לברכה. שהיה איש אמת. צדיק אהוב וישר דרך . עם האבל, נראה לי שאני יכולה להתמודד.. הבעיה העמוקה היא החברה והתגובות שלהם… ופה אפרט, אתן רקע- אמי היא אשה מוערכת בקהילה, אשה טובה וחזקה עוסקת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן