שלום רב
אני קורא את שאלתך וליבי נחמץ.
אני מפנים עד כמה קיים קיטוב בין רצונך העז לשמור על 'שפיות הורית' ורצון לחנך את בנך יקירך מחד, מאידך, כל כך הרבה קשיים ומועקות צפים לך תוך כדי רצון כן ורצוי זה.
אני מתרשם ממערכת קשה של גירושין, כפי שציינת בכתיבתך.
הקושי המשמעותי ביותר הוא לראות את יקירך מתנהל בקושי מול מערכת חייו ועיניך כלות.
אני משוכנע כי היית עושה כל שביכולתך לגרום למערכת הורית תקינה גם במצב מורכב של גירושין, אולם השנים עשו את שלהם והמצב די מקובע כעת ולא לטוב.
שאלות רבות עדיין אינם פתורות לי. כמו למשל מהו סדר יומך? האם את נמצאת בתוך עשייה חיובית ויצרנית? האם את נמצאת בתוך תהליך תמיכה או טיפול? והאם יש לך מקורות תמיכה בחייך.
נתונים אלו חשובים מאוד לצורך התקדמות בחייך בדגש על חינוך ילדך וקידומו האישי והרגשי.
אני משוכנע שאת יודעת שלצורת הפרידה ישנה משמעות קריטית לרווחתו הנפשית של הילד. קיימים הורים היודעים לפרק את חבילת הנישואין באמפתיה הדדית ותקשורת חיובית כשטובת הילדים מול עיניהם. במצב שכזה, רוב רובם של הילדים נתמך ומתקדם בחייו תוך התמקדות בטוב ובחיובי של כל אחד מההורים.
לצערי, קיימים מערכות אחרות של פרידה, בהם הילדים הופכים לכדור 'פינג -פונג' לשליחת מסרים קשים בין ההורים או אפילו נדרשים לתהליך קשוח כמשפט שלמה..
אני מעריך שהמצב אצלך ,לדאבוני, אינו שפיר מבחינת תהליך הפרידה ומשכך, מצבו של ילדך הינו בהתאם והוא נורמלי, לצערי, במצב הלא נורמלי בו אתם נתונים.
התחושה שאינך מצליחה לייצב את הסמכות שלך כאם גורם לך, ככל הנראה, לירידה במצב הרוח, בבטחונך ודמוייך העצמי.
ומכאן אני חושב שכדאי להתרומם אל עבר האופק…
ראשית, הקדוש ברוך הוא יעד אותך לתפקיד משמעותי וחשוב בחייך. לייצר סביבה תומכת עבורך ועבור ילדך. ככל וכך נקבע לך, הרי שאת מסוגלת לכך כי ריבונו של עולם לא נותן לאדם ניסיונות בהם לא יוכל לעמוד.
יישרי את גווך ופעלי נכון.
ראשית, אמליץ לך לייצר לעצמך 'כיפת ברזל' משל עצמך. תחליטי להיות חזקה. אנשים יכולים לקחת ממך את רכושך, מעמדך, חירותך ואפילו לצערי את בריאותך, אך בשום אופן לא יוכלו לקחת ממך את אישיותך ובריאותך הנפשית.
שדרי לעצמך חוזק בכל דרך שבה תוכלי לעשות זאת.
מצאי לעצמך זמנים בהם את נפגשת עם עצמך לכוס קפה ומייצרת 'זמן פרטי'!. נסי להזמין לתוך זמן איכות זה חברה או קולגה לעבודה.
נסי ליצור אדוות של טוב סביבך.
התנדבי לעשייה חיובית, עזרי לאנשים, פעלי לעשיית חסד בצנעה ובשקט. או אז תחושי בוודאי תחושה טובה של יצירה וטוב.
זה הזמן ,לאחר שתרימי את עצמך מעט מעל המקום בו את נמצאת כיום, לבדוק את סביבתך הקרובה ואת ילדך.
הילד שלך זקוק להורה סמכותי, חזק ותומך. כל עוד אינך חזקה ותומכת בעצמך ועם עצמך,הרי שיקשה עליך מאוד כל התמודדות עם אחר.
אני מבין שמעבר לקושי הסמכותי שלך כאם מול בנך, קיימים מעגלים רבים הקשורים למערכת יחסיו של בנך עם אביו ועם הסביבה הלימודית שלו.
יחד עם זאת ,אני מתרשם כי בנך מעוניין למצוא את עצמו בתחומי דעת אחרים. שונים אומנם מהמנעד הרגיל של הלמידה, אולם בכל זאת הוא מעוניין להתקדם איכשהו ולנסות לצאת מהסבך.
למרות הקושי בו הוא נתון למעשה מגיל צעיר כל כך, הוא מעוניין להיות יוטובר, להיות בחברת חברים ואף לצאת לטיולים, הוא מעוניין לפתח את עצמו בתחום הכושר ואף להצטרף שוב לתנועת נוער. מרצונותיו אלו ניתן להסיק כי הוא פועל כסדר ובצורה נורמלית ככל מתבגר קלאסי מתמודד בן גילו.ואף מצליח לעיתים,לייצר איתך שיח,בדרכו שלו.
אני משוכנע כי ככל ותפעלי בעצמך ליצירת עוגן אישי חיובי, המקום שלך מולו יהיה בטוח ופתוח יותר.
אך שימי לב למלכודת הזמן:
מחד, מתבגר קלאסי חושב מהר ומקבל החלטות מהירות ורבות ממבוגר, (גם אם פעמים רבות, בעיננו המבוגרים הן שגויות…) מאידך, הוא נתרם מדמויות סמכותיות הפועלות בסדירות ובעקביות ,בנועם ובסבלנות ובסופו של דבר מתבגר מקבל מהם.
ככל שתשכילי להבין את מצבך במערכת היחסים שלך עם עצמך ועם ילדך, תקבלי עזרה ממקורות תמיכה הקרובים לך, הרי שתשכילי לראות ולהבין כי בנך יקשיב לך ואף יפנים כל מסר שתעבירי לו בנועם ובסבלנות תוך יצירת מקום בטוח לשיחה וטכניקות נכונות.
לשם כך אני ממליץ לך לפנות לייעוץ מותאם או להנחיית הורים פרטנית עבורך. זה כרוך לעיתים בהוצאה לא מבוטלת אך שכרה בצידה לטווח הארוך.
את משקיעה בעצמך ובחשובים לך בחייך ללא כל התייחסות לצד השני אלא לבנייתך העצמית ולבניית עתידו המיטבי של בנך.
בנוסף, אני ממליץ לך על תיאום הורי עם האב בכל הקשור למפגש הקרוב סביב הבר מצווה.
זה מאוד מובן ומקובל שהתקשורת בין הורים שחוו פרידה קשה ו'מכוערת' יגיבו בקושי רב איש כלפי רעהו. העניין הוא שפרשנות הקשר ודרך ההתקשרות בעיני הילד ואף בעיניכם ההורים, עלולה להיות שלילית והרסנית.
לשם כך קיימים מתאמים הוריים מוסמכים אשר ידם רב להם בנסיונות לייצר שיח יצרני בין ההורים ולנטרל מתחים מיותרים.
גם פנייה אל קרוב משפחה שיתווך ביניכם יכול לעזור לסגור פרטים שירגיעו את בנך לקראת המעמד. עם השנים,ולייתר את נסיונות ההתקשרות העקרים העלולים לייצר ריב מיותר.
בנך למד ככל הנראה לברוח ממצבים לא נעימים ולהימנע מהם. כיום, מאוד קל לו להימנע ממצבים לא נעימים כמו ,לדוגמא, ביקור סדיר בבית הספר. הימנעות ככלי, היא נר לרגליו. אבל עליך להסביר לו, בתיווך של איש מקצוע כי הימנעות אולי עזרה לו בעבר אבל כיום, כשהוא בוגר ואחראי יותר לגורלו, יש 'לעדכן גרסה' לכלי יעיל יותר.
בנך צריך לדעת על חובת ביקור סדיר בבית הספר ועל כך שקיימים בעלי תפקידים כמו קציני ביקור סדיר שעל מוסד הלימודים לדווח להם על כל תלמיד שאינו מבקר ביקור סדיר במוסד הלימודים ועל ההשלכות הנגזרות מכך. שיח בוגר איתו לא חייב להיות מאיים או פוגע אלא אינפורמטיבי, אמפתי ומכיל.
שימי לב כמה נתונים העברתי לך כהמלצה לעשייה.
אני סבור שיקשה עליך לפעול לבד ולשם כך, כאמור, עליך לאתר את מקורות הכוח שלך ואף למצוא אותם כדוגמת זמנים של כוח עבורך, כפי שפירטתי לך קודם,כמו גם פנייה לעזרה מקצועית במטרה לגרום לך לתחושת מסוגלות ולהתקדמות.
כל נושא ההתקשרות של בנך עם אביו אינה באחריותך. אל תלחצי מפעולות אותן אינך צריכה לעשות או אחיות לא לך. לבנך יש גם אב ועל האב להבין שעליו לייצר הורות מתאימה עבור בנו וזוהי אחריותו של האב ולא שלך. אחריותך לעשות הכל עבור עצמך וביסוסך מול בנך.
ככל שבנך יבין כי את הדמות המשמעותית והבוגרת עבורו, הרי שהסמכות תגיע אליך מאליה.
את כותבת שאת מוותרת הרבה. אני סבור כי עליך להרפות אך לא לוותר. גבולות וכללים, גם אם אינם צמודים ולוחצים, (או אולי אפילו עדיף שלא יהיו צמודים או לחוצים), בכוחם לתת מענה חינוכי לבנך, גם אם הם שונים מהמיינסטרים.
כל עוד את ברורה עם הכללים והגבולות שלך, משדרת אותם לבנך בנועם ובביטחון ובעיקר בעקביות ובסבלנות, אני משוכנע שבנך יסכים להם בדרכו שלו.
את כותבת כי את לא מצליחה להיות אמא מקבלת ואוהבת, האם את מקבלת ואוהבת את עצמך? אין סיכוי שתרגישי מקבלת ואוהבת אם לא תקבלי ותאהבי את עצמך.
השלב הראשון שלך בקבלת עצמך הוא ההבנה כי את אם המודעת היטב למצב ומעונינת בשינוי ועל כך תבורכי.
השלב השני המומלץ עבורך הוא הבנייה המחודשת של בטחונך ודימויך העצמי באמצעות אנשים מתאימים וראויים עבורך. ידידים, אנשי מקצוע והנחיית הורים.
אני מקווה כי הצלחתי לתת לך מענה ובכל אופן אני מתפלל להצלחתך ולבריאותו הנפשית והצלחתו של בנך.
מזל טוב לרגל כניסתו לעול נועם תורה ומצוות ובהצלחה לך בדרכך כאם בהירה, ברורה ונמרצת.
ישראל א.
דלג לתוכן
