שואל היקר שלום רב.

אכן צריך להקדיש תשומת לב לנקודה שעוררת, שיש במקורותנו כמה דברים שידועים היום כמוטעים.

למשל הגלגלים שציינת. ולא רק במספר שלהם, אלא בעצם המציאות שלהם, כי במקום אחר הרמב"ם כותב שהם עשויים מ'עצם ספירי זך' כלומר, הם טבעת ענקית שיש לה ממש, והכוכב רק מונח עליה. וזה כידוע אינו נכון, כי אין זה אלא מסלול שהכוכב עובר בו.

והרשימה ארוכה, כמו ארבעת היסודות, וגודל הכוכבים, והמספר שלהם, והאם הארץ עגולה או שטוחה (בזה יש מקורות לכאן ולכאן), והאם הארץ עומדת והשמש מסתובבת סביבה, או שהארץ מסתובבת סביב השמש, ומסלולי הכוכבים, ומספר כוכבי הלכת, והחומר שממנו הם עשויים ועוד ועוד, בכל זה יש בספרי קדמונינו הנחות מסוימות שכיום ידוע על רבים מהם שהם אינן נכונות בצורה מוחלטת (ויש כמה דברים שהם לא מוחלטים).

והשאלה היא היאך יש טעות בתורה.

והאמת היא שכל ההנחות הללו אינם כתובות בתורה, והגם שלפעמים הקדמונים מצאו ראיות ורמזים בפסוקים לחוקי הטבע שהם הכירו (כמו והארץ לעולם עומדת – ראיה שהשמש היא זו שמסתובבת, ועוד דוגמאות) מכל מקום מאחר וזה לא באופן ברור כוונת הפסוק, אין קושי כיום לבוא ולומר שאם היו הקדמונים יודעים מה שאנחנו יודעים הם לא היו מביאים ראיה זו.

אז מאיפה בכל זאת הביאו חכמינו את התפיסות המדעיות שלהם?

התשובה היא שהם הביאו זאת מחכמי האומות והפילוסופים. ואין בזה חיסרון לתורתנו כי כל עוד שהם אמרו דבר מסתבר, שמסביר לנו את העולם שסביבנו, אין מניעה לקבל מהם.

לדוגמא, פעם הבינו הפילוסופים שהארץ עומדת והשמש היא זו שמסתובבת, פשוט כי ככה זה נראה מכאן, ואין סיבה להגיד אחרת, אמנם כאשר הם באו להסביר את החוקיות של הכוכבים שסובבים אותנו הם היו צריכים להסביר שכל הגלקסיה מסתובבת גם היא סביבנו, ובלשונם : 'גלגל החוזר', ואם בתוך הסיבוב הזה השמש מסתובבת גם סיבוב יומי וגם סיבוב שנתי אז בהכרח יש לה שני גלגלים על גבי הגלגל החוזר, ולירח יש שלושה גלגלים, כי הסיבוב שלו הוא אחר לגמרי, ועוד חשבונות בתוך חשבונות. ואז שלחו טלסקופ לחלל וגילו מעל כל צל של ספק שהשמש עומדת וכדור הארץ הוא זה שמסתובב סביב צירו, וגם סיבוב שנתי מסביב לשמש, וממצא זה מפשט חלק מהחשבונות, והופך למיותרות חלק מההנחות שהיו מקובלות עד אז.

אבל צריך להדגיש שגם לפי התפיסות הישנות לא היתה שום בעיה בהבנת התורה, מצות קידוש החודש, ועיבור שנה היו ברורות וידועות לחכמים, והם שלטו בהם היטב, והידיעות המוטעות לא שינו את הבנת פרטי המצוה.

ובאמת אין להאשים את קדמונינו שלא ידעו את מה שהמדע מגלה היום, בפרט שזה לא בא לידי ביטוי בקיום המצוה, וגם אין להאשים אותם במה שהעתיקו את המדע מחכמי האומות, כי הוא היה צודק, מנקודת המבט של אותם ימים, וכך כתב הרמב"ם בסוף הלכות קידוש החודש:

וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וּמִפְּנֵי מָה מוֹסִיפִים מִנְיָן זֶה וּמִפְּנֵי מָה גּוֹרְעִין. וְהֵיאַךְ נוֹדַע כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים. וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. הִיא חָכְמַת הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן סְפָרִים הַרְבֵּה וְהֵם הַנִּמְצָאִים עַכְשָׁו בְּיַד הַחֲכָמִים. אֲבָל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַנְּבִיאִים מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֵם שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, אֵין חוֹשְׁשִׁין לַמְחַבֵּר בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם נְבִיאִים בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם הָאֻמּוֹת. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְגַּלָּה טַעֲמוֹ וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי אָנוּ סוֹמְכִין עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁאֲמָרוֹ אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ עַל הָרְאָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְהַטַּעַם שֶׁנּוֹדַע:. עד כאן לשונו של הרמב"ם,

וכעת התחדש לנו עוד דבר, כי החכמה שעליה הסתמכו קדמונינו לקוחה מחכמי האומות אחרי שבדקו שהיא נכונה, אבל גם הטעויות לקוחות משם, אבל הספרים שהיו לנביאים אינם בידינו, ויתכן ששם היה כתוב כמו שידוע היום למדע, כך שאין כאן כלל קושיה.

לסיכום, הטעויות שנמצאות כיום בספרי קדמונינו הם לקוחות מחכמת היוונים. הם אינם טעויות לא הגיוניות (ולכן חכמינו אימצו אותם) אלא טעויות מציאותיות שאינם משפיעות על הבנת ההלכה. כיום שנמצאו ממצאים אחרים, אין צורך להחזיק באותן תפיסות, וגם חכמינו היו חוזרים בהם אם היו חיים כיום (כמו שרואים בספרי האברבנאל והמלבי"ם). אמנם לפי האמת יתכן שהנביאים היו יודעים את המציאות כפי שנגלתה היום, רק שהספרים שלהם אבדו.

נ.ב. כל זה לא קשור למה שהמדע טוען מתוך הנחה או השערה, כמו אבולוציה או המפץ הגדול ודומיהם, ששם צריך לדון מחדש האם הממצאים מכריחים את המסקנה או לא, וזה כבר סיפור אחר.

מקוה שעזרתי לך.

נועם