שלום דניאל היקר,
לפני שנעסוק בתשובות, חשוב להדגיש בצורה חד משמעית, מותר לשאול שאלות! התורה עצמה מלמדת אותנו "והשבותך אל לבבך" – שצריך לעסוק בשאלות ובתשובות עד שהדברים מיושבים על הלב.
חובה לשאול
ולכן אתה ראוי לכבוד גדול על הרצון להבין את הדברים ולא רק "לזרום", זו דרגה הרבה יותר גבוהה מאלו שמעדיפים לקיים את התורה מתוך הרגל בלבד. וברור שבלי לשאול שאלות אי אפשר להבין דבר.
התופעה שלאחרונה קוראים למי ששואל שאלות קשות "אפיקורס" ו"כופר" – נובעת מפחד וחוסר תשובות, אבל מי שיש לו תשובות, אדרבה הוא יושב ומשיב ומיישב את הלב.
שאלות מבלבלות
מצד שני יש פחד מוצדק מבלבול, כי נטיית האדם היא להקל על עצמו (בכל נושא, לא רק דתי) והניסיון מוכיח שכשיש שאלות, אנשים נוטים להקל על עצמם ולזלזל בדברים מהותיים, ואז הם מתרצים לעצמם שזה בסדר כי "ממילא אין תשובות" וכדומה.
ולכן חשוב לעשות סדר בדברים ולנתח כל שאלה האם היא שאלה ש"שוברת" את מה שידעתי עד היום או לא.
ולדוגמה: לא ידוע לנו עד היום על אנשים שהבינו "איך נוצר העולם", אבל זה לא גורם לנו לאבד את האמונה שהעולם קיים, כי יש לנו הוכחות אחרות שהעולם קיים, ולכן אנחנו שמים את השאלה הזו במגירה בצד ומשאירים את העיסוק בזה למדענים שיחקרו את התהליך ופילוסופים שישתעשעו במחשבה שאולי העולם לא קיים והכל חלום אחד גדול.
כך ששאלות לא צריכות להבהיל אותנו. ולא תמיד צריך למצוא תשובות. רק אם מדובר בקושיה שסותרת את מה שאנחנו יודעים על הקב"ה ועל התורה.
דתות הן שורש המלחמות?
אני לא יודע מה איתך, אבל דווקא הטענה שהדת היא מקור המלחמות, לא מערערות לי את האמונה. כי דווקא במאה השנים האחרונות הוכח שהדת היא רק תירוץ, והמלחמות נובעות מתוך רוע שקיים בעולם, ואנשים שלא מתגברים על היצר.
ברוסיה האתאיסטית סטלין רצח ועינה מליונים, וכך גם הנאצים שרצחו בלי שום קשר לדת כלשהי, וגם קודם לכן, היו הרבה מקרי "רצח עם" שבהם לבנים רצחו שחורים באפריקה או אינדיאנים באמריקה והם רק מוכיחים שאנשים רעים רוצחים את מי שלא דומה להם, והדת היא רק תירוץ.
לעומת זאת השאלות שהזכרת על רחמי ה', על אנשים שנהרגים כל הזמן ובפרט אנשים בשעת מצווה, הן ממש קשות, וראינו שגדולי ישראל בכל הדורות לא הבינו את זה אך שתקו. ולכן זה תלוי בנו לאיפה אנחנו לוקחים את זה, כי העובדה שאנחנו לא מבינים איך זה עובד, לא סותרת את כל מה שאנחנו יודעים, על האבות, יציאת מצרים, מתן תורה, בית מקדש הראשון ובית המקדש השני וכו'.
בעניין הזה לצערנו גם בית המקדש השלישי לא יעזור, גם אז לא נצליח להבין את דרכי החשיבה של האלוקים, כי בסופו של דבר אנחנו רק בני אדם. ואין לנו ברירה אלא להשלים עם זה ולראות כיצד זה מגדל אותנו ומרומם אותנו, ולא להפך.
ואני מאחל לך שתמשיך לשאול, ותמשיך לחקור, אל פחד!
אשמח שתכתוב לי אם עניתי על שאלתך.
בברכה
מתי, [email protected]
דלג לתוכן
2 תגובות
גם אני חשה מבוכה בנושאים שונים.ואין מענה.הראשון שבהם:איך אפשר להסביר את יחס התורה לאנשים שהם חד מיניים.יש הוכחות מדעיות שהגנטיקה אשמה……..השני:איך יכול להיות שאוכלים בעלי חיים,גם אם הם כשרים,באין מפריע.נשמע קצת אכזרי.קצת כ מו להיות פושע בהיתר התורה.השלישי:הצלחה של אדם קשורה לגנטיקה,לסביבה שבה נולד,ליכולת להסתדר….אין שום קשר להיות האדם טוב במידותיו.קצת לא מתאים למה שמשתמע מקריאת התורה.הייתי מצפה לתשובה מרגיעה ומשכנעת ולו במעט.תודה
שלום נילי,
למעשה התורה אכן מתנגדת לקיום יחסים חד מיניים על אף שהגנטיקה אשמה. התורה גם מתירה לאכול בעלי חיים.
התורה גם מלמדת שאדם חייב להתמודד ולבחור בטוב גם אם יש לו גנטיקה פחות טובה, סביבה פחות טובה וכדומה.
והשאלה הגדולה היא אם אנחנו רוצים להכתיב לתורה מה מוסרי ומה לא, או שאנחנו רוצים ללמוד ממנה.
בנוסף צריך לשים לב, שההתנגדויות לתורה (לדוגמה חד-מיניות) הן לא שאלות על פרט כזה או אחר, אלא הויכוח הישן נושן בין הגויים ליהודים, האם צריך לשמוע בקול תורת ישראל או לחיות באופן חופשיי לפי מה שבא לי. הרי אלו שרוצים להתיר יחסים חד מיניים הם גם אותם שמשדרים בטלוויזיה דברי רכילות, לשון הרע, ניאוף, רצח ועוד. כלומר, מדובר בפריקת כל עול.
ולכן, אם נותנים אמון שהתורה מורה לנו את הדרך הנכונה לחיים, אפשר לחיות בשלום ולהבין שתמיד היו ויכוחים בין תורה לגויים, ועם ישראל תמיד יצא מנצח בסופו של דבר.