שלום שואלת יקרה,

כמה כואב לחוות דיכאון..

על כולנו עובר, עליות ומורדות, יש לנו דרך כזו מיוחדת.

יש לך פה שליחות מאוד מסוימת שהיא רק שלך, האור שלך הוא מיוחד והעולם מחכה לך שתאירי אותו.

לפעמים אחרי קושי עצום וממושך יכול להיוולד משהו לעולם

את יכולה לפגוש בחברה ולשתף אותה במה שנותן לך כוח

כדאי קודם כל לנסות להיעזר בכל מה שיש, תרופתי

ולפעמים ברגע שהאיזון הכימי במוח משתפר ועולים על מסלול טוב, אפשר להוריד בהדרגה

מקסים שאת בפעילות ובתזוזה – זה גם מפריש אנדרופינים וסרוטונין

לפעמים הדיכאון הוא חסרים במוח ולפעמים זה חיפוש והזמנה להתבונן- מה חסר לי בחיים, ואיך אני ממלאת את החסר הזה ביחד עם ריבונו של עולם ועם מי שיוכל לעזור לי

פעם שמעתי הגדרה מאוד יפה לדיכאון- זו פשוט ילדה שאומרת לא רוצה

נסי לראות מה הקול המדוכא שבפנים מנסה לומר דרך הדיכאון

ונסי לראות את עצמך עם עוד חלקים

החלק המדוכא. זה אחד – בואי נסי לתת לו שם

ותני שמות לחלקים אחרים

היצירתי,

הסקרן,

הנותן

הרוחני

החושב והמעמיק

לפעמים מחשבות על מוות מופיעות אצל אנשים שמאוד מחוברים לתכלית ולעולם הבא ודווקא אצל אלו שמחפשים משמעות, גם אני חושבת הרבה על מוות, ודרך זה אני מוצאת בתוכי חיים

כשאני רואה מצבות שנכתבו עליהם דברים על אנשים אני מבינה שהחיים הם חד פעמיים ואני מתפללת לחיות אותם הכי טוב שיש

אני עצמי למדתי ששמחה היא בחירה. לגמרי. בחירה. האם להיות קרבן לאירועי החיים ולמצבי רוח או להחליט שמתחשק לי להסתכל על מה שיש ולהודות עליו.

עכשיו ספציפית אשתף אותך שרציתי מאוד דירה מסוימת באזור שאין דירות בכלל והיא נתפסה. חזרתי הביתה בוכה ממש, כבר חלמתי על הבית וראיתי את עצמי שם

ועכשיו תוך כדי אני חושבת שזה באמת מחייב גם אותי לחייך ולשמוח כי ה' מכין לי את ההכי טוב ותמיד..

מה דעתך פשוט להקדיש לעצמך איזה זמן ביום לפגוש את עצמך עם הילדה הקטנה שבך

אבל עם הדגשה על חלק בוגר, נסי לפתח בך אמא טובה שמקשיבה לילדה הסובלת בזמן מוגבל ולא נותנת לה להשתלט רוב היום (כמו שאת עושה- פועלת למרות הכל וזה מראה על כוחות!)

נסי להתחיל במה שיש בחיים שלך

לראות רגעים קטנים של השגחה להתפעל משקיעה יפה, מפרח מאוויר טוב

ערכי לך רשימה של משאבים- מה נותן לי כוח ומשמח אותי ולכי כמו חוקרת סקרנית אחר עצמך,

לפעמים תגלי דברים שלא ידעת עליך

ממליצה לך לקרוא את הספר 'דרך האומן' יש 2 ספרים כאלה והם יכולים לעזור לך להתחבר ליצירתיות שבך, לכתוב דפי בוקר ולחפש איך להגשים את עצמך, משהו שיתן לך משמעות מעבר למה שאת עושה כרגע, שממש יהיה שווה את כל מה שעברת – לפחות עבורך, לא מזמן קראתי יומן שואה, של מישהי שכתבה את מה שהיא עוברת וכך לא פיתחה פוסט טראומה, נסי לראות אם את אוהבת לכתוב מה דעתך לכתוב ספר גם אם כרגע ישאר במגירה או יתפרסם יום אחד בעילום שם

ותתארי את המאבקים שלך, את הגבורה,

את המילים הטובות ואת היופי שבכל אופן תבחרי לראות

יש לך בחירה, האם להמשיך יחס שלילי כלפי עצמך

או לשאול את עצמך איך אני יכולה לאהוב אותי? זו המצוה הכי חשובה שיש עבורך עכשיו וכשתבחרי להביט בך, למרות הכל, לומר לעצמך – גם אם את לא לפי הסטנדרטים היפים שהייתי רוצה, אני אמשיך להיות איתך, אני לא אעזוב אותך..

תחשבי מה זה יעשה לנפש שלך לשמוע מילים אוהבות, ללמוד ולפתח חמלה עצמית..

נסי לחפש עוד חומר על חמלה עצמית ולהביט על כל יום שלך כעל יום בפני עצמו, עם החלקים שבהם את מתקנת ומאירה ומוסיפה לחייך טוב בעצם קיומך

מוזמנת להצטרף לתפוצה שלי

יש שם שירים והבנות ואם תרצי להיות חלק-בשמחה

לְמִלִּים שֶׁעוֹשׂוֹת טוֹב לַנְּשָׁמָה

תוכלי לפנות אלי למייל

ואם יש שאלה נוספת – אני אשמח לענות

כל הטוב.

תמר מ.

[email protected]