The Butterfly Button
אני רוצה להיות שמחה

שאלה מקטגוריה:

דבר ראשון תודה רבה על האתר המטורף
שתזכו להמשיך הלאה להרבות רק טוב
רציתי לשאול
המושג שמחה הוא מאוד קשה לי
אני נחשבת בחורה שמחה
אך אני לא מרגישה שאני שמחה באמת
זה מרגיש לי שמחה חיצונית הרבה פעמים
אני מבינה שבחודש אדר אמורים להרבות בשמחה
אבל איך עושים את זה כי כשעצוב לי
או שהיה לי יום דפוק אני לא משמחה
וגם אם אני ינסה אני לא יצליח להיות בשמחה
כי עכשיו דפוק לי
אז מה העניין של המושג שמחה
כנראה צריך להיות בשמחה גם כשיש יום דפוק
אבל איך אפשר להגיע לשמחה אמתית אז
אפשר לשכנע את עצמי בכל מיני דרכים על דברים משמחים שיש לי בחיים
אבל אני לא חושבת שאני יהיה שמחה זה יהיה שמחה על הדברים האחרים לא על מה מהעציב אותי
אני רוצה להיות שמחה תמיד על כל מצב
אני חושבת שגם צריך להיות רגועים בשביל לשמוח באמת
אז איך מגיעים לזה
תודה מראש

תשובה:

שואלת יקרה!

נתחיל בראשון ראשון- תודה לך על המילים החמות על אתר אקשיבה, ואמן שנזכה להמשיך להרבות רק טוב! את עכשיו נהיית חלק מריבוי הטוב הזה-אשרייך!

אני רוצה להביע את התפעלותי, את נשמעת בחורה חכמה ביותר, עם רצון לאמת פנימית ועמוקה שלא הרבה מצליחים להגיע אליו גם בגיל הרבה יותר גדול ממך.

ועוד דבר- לפי השאלה שלך שתדעי שאת ברמה מאד גבוהה! הרי שמחה זה לא דבר שאנשים כל כך שמים לב אליו, בד״כ מתייחסים אל שמחה כדרגה גבוהה שהיא כתוספת ולא כדבר הכרחי אבל זה לא נכון, ואת לוקחת את זה כדרגה אפשרית והכרחית שאת רוצה להגיע אליה- ומבחינתי הרצון הזה שלך הוא אדיר ומרומם ואת בדרך הנכונה לשמחה אמיתית!

המושג שמחה הוא רחב וקצת מעורפל, אני אכוון את התשובה שלי לרגש השמחה, אליו אני חושבת שהתכוונת.

המושג/רגש השמחה הוא קשה לך, וכמוך הוא קשה גם להרבה אנשים אחרים. ההבדל הוא שאת מודעת לקושי הזה ואת בודקת ומבררת עליו כדי שתוכלי לרכוש אותו ולחיות אותו. זו גדלות!

הרבה פעמים האדם עצמו לא שם לב לחוסר שמחה שלו/ לעצבות שלו/ לדכדוך נפש שבו הוא שרוי, והוא מפסיד מכך. עצם זה שאת מודעת ומוכנה לעבוד על השמחה שלך זה יעזור ויתרום לך ולדורות הבאים שלך- כי ברגע שאת עובדת על עצמך ורוכשת את הבסיס לשמחה, זה ממש נהיה חלק ממך ועובר גנטית לדורות הבאים- אז כמה זה שווה!!! (אגב כמו גם בשאר המידות הטובות או להבדיל הרעות..).

השמחה שאת תצליחי לאמץ באופן מהותי ואמיתי יתרום לסביבה שלך גם כן. כמה כיף ונעים להיות בסביבת אנשים שמחים:)

אז מהי שמחה? שמחה זה רגש חיובי שהאדם חש במצבים בהם הוא מפרש כטובים. וזה מתבטא במצב רוח מרומם.

שימי לב ששמחה באה מהפירוש שאנחנו נותנים לדברים. לדוגמא- קיבלתי 90 במבחן, אני מפרשת את זה כציון טוב ואני שמחה. בחורה אחרת מקבלת 90 במבחן, מפרשת את זה כציון נמוך כי זה לא מאה- והיא מבואסת ועצובה. אותו ציון 90- יכול להוביל לשמחה או להפוך ממנה.

זו הכוונה בפרשנות שאנו נותנים לדברים.

ולכן נקודה ראשונה שאני חושבת שיכולה לעזור לך עם השמחה הוא להתחיל לשים לב לפירוש שאת נותנת לדברים ולהתמקד בחוויה העכשווית.

בתנ״ך המילה שמחה מופיע הרבה פעמים כך: ״בשמחה״. לדוגמא: ״משנכנס אדר מרבין בשמחה…״, ״עבדו את ה׳ בשמחה…״, ״תחת לא עבדת את ה׳ בשמחה ובטוב לבב…״. ולמה זה?

כי התורה באה להראות לנו ששמחה זה לא רק משהו של מה בכך, או שאני מרגישה בשמחה או שלא, אלא בהיפוך אותיות בשמחה=מחשבה, זה יסוד גדול, זה מצריך מאיתנו עבודה ומודעות מחשבתית כדי להגיע למצב של להיות בשמחה! ולכן אל תצפי שזה יהיה קליל, זו עבודה- אבל זה אפשרי וזה כל כך מתוק ושמח שזה שווה את העבודה!

דרך נוספת לאמץ שמחה בחיינו (גם על ידי המחשבה) זה להתרכז במה שיש לנו. כי אז אנחנו רואים כמה שפע יש לנו וכמה זכינו (ממש כך!!! זה לא מובן מאליו!) וזה ייתן לנו שמחה.

ככל שתראי את הדברים הטובים בחיים בעזרת ה׳ את תצליחי להרגיש את השמחה האמיתית. בשביל להצליח לראות את הדברים החיוביים בחיים אני ממליצה לך לכתוב כל ערב במחברת אישית משלך שלושה דברים שאת מודה עליהם, כל יום דברים שונים, זה מאד כדאי וזה משנה את ההסתכלות שלנו! ואוטומטית אנו נהיים יותר שמחים! תנסי את זה.

את שיתפת שהרבה פעמים את מרגישה שהשמחה שלך היא חיצונית, קודם כל גם זה גדלות- להראות שאת בשמחה למרות שבפנים את לא כל כך שמחה. ונכון שאת רוצה להגיע לשמחה פנימית גם במצבים יותר קשים, ובכל זאת תמשיכי להציג את עצמך כשמחה- ובעזרת ה׳ זה יעזור לך יחד עם העבודה הפנימית שאת תעשי שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אנחנו תמיד בתזוזה, בעבודה, בשינוי. או בעלייה או ח״ו בירידה, ולכן להמשיך לעשות את הדבר הנכון ולא להפסיק, למרות שזה לא נעשה במאה אחוז עכשיו.

ולגבי נקודה נוספת חשובה שהעלית בקשר לשמחה כשהיה לך יום דפוק או כשאת חשה עצבות. אז אנחנו בני אדם וזה מאד מאד הגיוני שיהיו לנו ימים טובים יותר וטובים פחות וזה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין! ופשוט צריך לדעת שזה היצר הרע שמנסה להפיל אותנו בכל דרך אפשרית, ושתדעי לך שהיצר הרע מכיר אותנו טוב ויודע בדיוק אילו מידות חשובים לנו ואנחנו עובדים עליהם ולכן הוא מקשה לך במקומות האלו של השמחה בדווקא. ואת תעמדי איתנה וחזקה ותוכיחי לו שהוא לא יכול עליך! כי יש לך כוחות שהם מעל הטבע!

זרקת במשפט האחרון שלך- שנראה לך צריך להיות רגועים בשביל לשמוח. זו נקודה מעניינת, אך אני לא חושבת שחובה להיות רגועים בשביל לשמוח,

אבל כן יש איזושהי שלווה פנימית באדם כשהוא שמח, מעניין- מה מוביל למה? שמחה לשלווה או שלווה לשמחה? בין כך ובין כך- זו עסקה שווה:)

לבסוף אני אוסיף כי קראתי (ואני לא זוכרת איפה) ששמחה היא נטייה טבעית של האדם. תינוקות וילדים באופן אינסטנקטיבי וטבעי שמחים רוב הזמן. את הנטייה הזו אפשר לפתח ולחזק, גם בתקופות קשות. זה נחמד לדעת שזה הטבע הפנימי שלנו- שאנחנו פשוט רוצים לחזור אליו ולחזק אותו- לא? :)

בנימה אישית אני חייבת להודות לך על השאלה- את פתחת בפני נושא כל כך חשוב ומיוחד שלא נשגב מיכולותינו ובזכותך אני גם מקבלת חיזוקים בנושא!

בעזרת ה׳ שנזכה כולנו לחיות את החיים בשמחה אמיתית ולהאיר על העולם עם השמחה הקורנת מתוכנו.

אשריך יקירה על השאלה והמאמץ להשתפר!

מלא הערכה,

חדוה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. קראתי את השאלה והתשובה לגבי שמחה ומסכימה עם כל מילה אך רוצה גם להוסיף טיפ קטן.
    את מכירה אולי שחקנים? גם אם לא אספר לך שעל שחקן להתאים את מצה הרול שלו לדמות שהוא מייצג. לא פעם קורה שהמשחק עצמו משפיע על האדם. אם בהצגה הוא חייב לשחק מישהו שקרה לו משהו טוב והוא שמח זה משפיע עליו לאורך זמן. תנסי לחשוב על משהו שהיית שמחה לא עכשיו היה קורה לך למשל הודעה שזכית בפיס במיליון. ועכשיו תשחקיאת זה שכרגע אמרו לך זאת בטלפון ואז אם את פגשת חברה טובה שמכירה אותך היטב, היא ישר תאמר לך: מה קרה שאת כ"כ שמחה ואז או שתמשיכי לשחק או שתחזרי למציאות ותתנצלי שלא קרה לך משהו משמח רק דמיינת זאת. זהו! הרגשות שלנו לא מבחינות בין דמיון למציאות ולכן ניתן לרמות ברגש…. (לטוב ולרע) אם למשל תחליטי שאינך רוצה ללכת לבי"ס בבקר אחד ותאמרי שאת מרגישה לא טוב. שימ ילב, גם אחרי שעה עוד תרגישי שאת "כאילו" לא מרגישה טוב. וזה עובד גם להיפך בלהרגיש טוב. מפתחים את הדמיון, משחקים ב"כאילו" וזה עובד…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן