The Butterfly Button
אני נשוי טרי ומתלבט אם יש לי רגש לאשתי

שאלה מקטגוריה:

שלום התחתנתי לפני חצי שנה לבחורה נפלאה.
כשהתארסנו הרגשתי שאני מתארס אם אחת שמתאימה לי מבחינת אישיות ואופי ולא הרגשתי התאהבות או משהו אבל אמרו לי שזה משהו שמגיע עם הזמן
כיום חצי שנה לאחר שהתחתנו עדיין לא ברור לי בדיוק מה אני מרגיש
יכול להיות שבוע שבו אני מרגיש שאני באמת אוהב אותה ורוצה לחיות איתה ולעומת זאת יכולים להיות כמה ימים ברצף שאני מרגיש שאני לא אוהב אותה ומרגיש חוסר רצון וחוסר חיבור אליה
הייתי שמח לעצה אני באמת בתוך ג'ונגל מטורף של רגשות מעורבות
אני רוצה לדעת אם מה שאני מרגיש הוא בגבולות הסביר ואם ככה מרגישים אחרים.

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר,

שמחתי לקרוא את שאלתך ובעיקר שבתקופה רגישה ומורכבת שבה אתה נמצא אתה מוצא את הדרך לכתוב ולשאול את הקשיים שלך.

וגם קצת חייכתי, לא בגלל שהשאלה שלך אינה שאלה והקושי אינו קושי אלא כי נזכרתי כשאני הייתי בשלב הזה בזוגיות שלנו ושגם לי היו רגשות דומים. אז קודם כל הכל בסדר אתה נורמלי והחוויה שלך נורמלית. אבל בא ניכנס למה שבאמת קורה לפי ההבנה שלי במה שכתבת.

אמרו לך שזה משהו שמגיע עם הזמן, אני אנסה להסביר את התהליך,. מה שקורה זה שהיית אדם לעצמך נכון היו לך כנראה חברים ומשפחה, אבל הם היו במעגל מרוחק ממך כזה שאיפשר לך לחיות את ליבת החיים לבד, מבחינת ניהול הזמן למשל, בגדול בהיותך בוגר יכלת ללכת ולבא כרצונך. גם ברמה הרגשית ייתכן ששיתפת את הסביבה שלך עדיין החוויה עצמה של החיים הייתה שלך עם עצמך, אם היית למשל במסיבת חנוכה משפחתית איך שחווית את המסיבה היה עניין אישי.

עכשיו הכל משתנה החיים עצמם נהפכו להיות יחד, אתה צריך לחשבן חלקים מהזמן שלך בהתאמה לאשתך וכשיוצאים ממסיבת חנוכה פעמים רבות אם עושים חשיבה ועיבוד משותף למה שהיה. התהליך הזה מלעבור מעמדה של לבד לעמדה של יחד מלווה מבחינה נפשית בטלטלות רבות.

מצד אחד יש בך (ובכל אדם) חלק שאומר אני רוצה להישאר לבד לשלוט בעצמי ברגשותי ובזמני ללא טלטלות מיוחדות, חלק אחר מבין את החוסר שבלחיות לבד ומנסה להתחבר אל האחר לתת בו אמון למצוא את המשותף שגדול מהמפריד להשלים עם פערים ולסמוך על השניה שתהיה לצידך בטוב וברע.

כל חווית חיים מאתגרת את התפיסה החדשה של חיים יחד בין מהצד ששואף להיות לבד בין מהצד שרוצה להתחבר. הייתה לכם ארוחת ערב טובה יופי החיים יחד טובים והצד שרוצה להיות לבד מוותר קצת, הייתה לכם חוויה לא נעימה אצל ההורים הצד שרוצה להיות יחד מרים ידיים וזה שרוצה להיות לבד חוגג.

ככה שאתה חווה מטולטלת של רגשות שנעה מכיוון אחד לרעהו.

אז מה עושים? קודם כל והכי מדוייק כנראה הוא מה שאמרו לך זה עניין של זמן, לומדים אחד את השניה, את הנקודות הרגישות ואת נקודות החוזק מבינים את הציפיות הזוגיות של כל אחד ואז זה כבר יותר נוח. החיים המשותפים גוררים אחריהם פתיחות רגשית ניסיון להתחברות והקשבה הדדית.

נקודה אחת חשובה דרכה אפשר להסתכל על מיקום העבודה בשנה הראשונה מבחינה זוגית שיכולה להועיל היא לבדוק ולהקשיב לחלק שנקרא 'אמון'. פתאום את האמון שלנו באנשים ובטוב שבהם באופן כללי עומד למבחן פרטי, "האם אני יכול לתת בה אמון?" "האם היא מאכזבת בעיקבות האמון שניתן בה?" וכמובן, "האם אני מצדיק את האמון שניתן בי?" או "האם אני נותן שיתנו בי אמון או שובר את הכלים מקושי המעמסה?" אין תשובות לשאלות הללו כיוון שהן משתנות על ציר הזמן והרגשות. אך אני מצאתי שהמיקום המרכזי שסביבו הזוגיות נמצאת בשנה הראשונה הוא סוגיית האמון.

לאמון יש שתי חולשות מרכזיות, האחת היא שאמון שנכזב אנחנו לא נותנים אותו בקלות חזרה, אם נפגענו נוח לנו לשים בצד את החלק הפגוע או האזור שבו קרתה הפגיעה ולומר אני יותר בעולם לא אפתח את עצמי למישהו שיפגע בי שם שוב. ולכן לפני שאנחנו מקשיבים לקול שאומר "כן, היא לא בסדר" כדאי לדבר על זה ולעשות תיאום ציפיות והבהרת רגשות כלפי המצב. דוגמא קטנה "אני מרגיש שכשהיינו באוטובוס הייתי לבד כי היית עסוקה בשיחה עם חברה" והשיחה היוצאת מזה.

הנקודה השניה היא נקודת האיזון, אפשר בקלות להגיע לנקודת איזון רגשית שמאפשרת חיים של שותפות אך לא חיים של יחד. זהו מקום מסויים שאני יכול לחיות לידה בשלום אך לא לחיות איתה, מין חוזה של שותפים בעסק, בימים שני שלישי רביעי אני מוריד את הזבל ובשאר היא.

האפשרות הראויה יותר וכמובן המתגמלת היא לחיות ממש יחד, לתת יותר ויותר אמון להיות מוכנים להיפגע ולתקן לפני קובעים מסמרות.

לתת אמון שוב ושוב ולדעת שהאינסטינקט הראשוני בבחירה באשה שחנן אותך ה' היא טובה ומיוחדת, ומשכך שווה להשקיע בה. למצוא עומקים חדשים שבהם אני רוצה לחיות עם האשה. כשאתה חוזר מהכולל למשל אפשר לומר היה בסדר אפשר לומר אמרתי היום חבורה פצצה ואפשר לומר היה לי קשה עם החברותא הרגשתי חלש ממנו. או ביחסים עצמם אם הייתה חוויה משותפת לדבר עליה ולשתף מה הרגשת בה בין אם היא חיובית או שלילית. לחיות יחד.

מקווה שהדברים כתובים בצורה שאתה מבין, באם לא דייקתי או שאתה רוצה להמשיך ולשאול תרגיש בנוח לפנות אלי במייל הכתוב מטה או לאקשיבה.

מאחל לך הצלחה רבה אתה על סיפו של מסע מופלא אל עצמך האחר והמשודרג אל חיים של טוב ונחת בעזרת השם.

צביקה [email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רוצה לחיות מתוך בחירה ולא מתוך חובה
תודה רבה על הפלטפורמה הזאת והמקום לשאול בו שאלות. שנים חיפשתי מקום שיהיה אפשר לשאול בו. יש לי שתי שאלות: השאלה הראשונה שלי היא על עצם מהות החיים. למה אנשים רוצים כל כך לחיות ונלחמים בשביל לחיות? הרי הנשמה לא רצתה לרדת לעולם, היה לה טוב למעלה, ובעולם העליון טוב...
סבתא נפטרה ואני לא מתאוששת מזה
לצערי סבתא שלי נפטרה לפני כמה חודשים. ברגע שזה קרה נפער לי חור ענק בלב, חור של געגוע וחוסר אינסופי שאין אף אחד שימלא אותו. סבתא הייתה חולה והייתי צמודה אליה מאוד במשך תקופה ארוכה. היה בינינו קשר מיוחד של אהבה וחיבור מעבר למילים. כשהגעתי לבית שלה לפני הלוויה סבא...
הלב שלי נסגר כדי לא להפגע
אנחנו נשואים 5 שנים ו3 ילדים מתוקים! בתחילת הקשר שלנו בעלי היה אוהב, משקיע, מחמיא ותמיד אחרי מריבה הוא היה בא ומתנצל. גם אם הוא לא היה אשם, תמיד הוא זה שהיה בא אליי ומוריד ממש מהאגו שלו ומפייס אותי! במשך השנים זה פשוט הלך וירד עד שהוא הפסיק לגמרי....
נפילות וייאוש בצל המשבר של אשתי
לפני כמה חודשים אשתי עברה תאונת דרכים קשה,יש למצב הזה השלכות רבות על חיינו ומה שרציתי להעלות בשאלתי זה שאנחנו אסורים כמה כמה חודשים. חסרה לי האינטימיות עם אשתי, מכל הבחינות. אני לא יודע כמה זמן המצב הזה יימשך, ואין לי אפשרות לפתור אותו בעצמי, היא מבחינתה עושה כל מה...
געגוע למי שהייתי לפני שחזרתי בתשובה
אני בעל תשובה בישיבה תיכונית בכיתה י בן 15 וחצי וכבר משנה שעברה (כיתה ט) אני מרגיש סוג של געגועים כאלה לעבר שלי בין אם זה לכל העניינים האלה של זוגיות וכל זה שהיה בין אם זה חברים מסוימים חברה מסוימת שהייתי בה בית ספר מסוימים ואני מרגיש מאוד שאני...
מי יבטיח לי שלא אעבור את הסבל שאמא שלי עברה בנישואין?
תודה רבה על האתר המדהים והאופציה לשאול שאלות. אני בחורה בת 21 אני נמצאת כיום בתקופת השידוכים וחיה בפחד מתמיד שאכנס לנישואים קשים כמו של ההורים שלי, שהתגרשו לפני כמה שנים אחרי שנות סבל ומריבות בלתי פוסקות. בגלל החשש לשחזר את הסבל של אמי, אני מחפשת בכוח תירוצים להוריד בחורים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן